הטעמים והניחוחות שמאחורי עיצוב מסעדת רוזנברג

תכנונה של מסעדת רוזנברג התחיל מהגדרה של בעלי המסעדה, מנור דנה ואבי רוזנברג, לכמות הסועדים שיוכלו לאכלס את המקום. מעבר לכך ניתנה למעצב הפנים ניצן הורוביץ יד חופשית בתכנון, ולצורך בניית הרעיון שיוביל העיצוב שאב המעצב השראה מתפריט המנות ומחומרי הגלם המרכיבים אותן. מה שהנחה אותו היה בעיקר ירק, והרבה ממנו, ולכן במסעדה מודגש הירוק כצבע וכמוצר מקומי המייצג רעננות.

אווירה לכל שעה
מאחר שהמסעדות בהרצליה פיתוח, מקום מושבה של המסעדה, עובדות משעות הצהריים ועד השעות הקטנות של הלילה והקהל שמגיע אליהן בשעות השונות הוא בעל אופי אחר, יצר המעצב אווירה של פטיו לשעות היום ואווירת בר לבילוי בערב. להדגשת אווירת הצהריים, הרעננות וההומוריסטיות השתמש בריצוף בטעם של חו"ל – גרניט פורצלן דמוי פרקט בארבעה גוונים שונים בשיטת הנחה של פישבון (אדרת הדג), כשהוא מכוון לקהל צעיר של עובדי הייטק. להדגשת אווירת הערב הקפיד על אווירה נונשלנטית ופחות מהודקת, המייצרת וייב אורבני כדי לפנות לקהל בליינים שמגיע לשתות קוקטיילים ומחפש מקום נעים לשהייה, קז'ואלי ופחות מחייב, ללא לחץ אופנתי.

מסעדת רוזנברג הרצליה פיתוח // צילום: עודד סמדר

חלוקת החללים
שלוש קומות מאכלסות את המסעדה: מרתף שבו שירותים ומטבח בן כ-100 מ"ר, המשלב כמה מחלקות – מהזנה של המסעדה ועד משלוחים, קומת כניסה וקומת גלריה המהוות אזור אירוח בגודל כולל של כ-100 מ"ר. בר גדול בכניסה הופך את הקומה לדינמית יותר, ופניו אל הרחוב שואבים מהסביבה החיצונית. הוא מחופה ברזל ועוטף אותו משטח גרניט טבעי של קוסנטינו. מעליו חלל אחסון גדול המשמש גם כגוף תאורה דומיננטי. החלל מחופה בנגרות ירוקה מודגשת, ומעליה אריחי חרסינה בגודל 20X20 ס"מ בסגנון של פעם, שביניהם משולבים ריבועי מראות. עיצוב זה יוצר קיר מרצד בעזרת סינוורים מכיוונים שונים, המעניקים מראה מפוקסל ועמוק. זוג גרילנדות מאורכות תלויות מאירות את אזורי הישיבה והבר, ומערכת מיזוג חשופה תורמת לתחושה התעשייתית הקלילה. אלמנט תאורה שחוזר על עצמו בהיקף המסעדה מקובע לחיפוי הקיר ומאיר את האריחים הלבנים כלפי מעלה, וכך מאפשר למסעדה להשתנות בהתאם לסוג הקהל שמגיע – בצהריים כמות תאורה אחת, ובערב כמות אחרת.

בר גדול עטוף משטח גרניט טבעי // צילום: עודד סמדר

גרם המדרגות
הגלריה משקיפה אל קומת הכניסה ובה ספסל ישיבה מרופד הצמוד לקיר לכל רוחב המסעדה ואזור לישיבה קבוצתית, המופרד בעזרת משרביית ברזל ליצירת אינטימיות, ולו גופי תאורה משלו.

גרם המדרגות מברזל מחופה פח מרוג (עם תבליטים) ומוביל למטה, לקומת המטבח ולשירותים, שבהם מבואה עם רהיט ברזלי וכיור המשלב ברזל ופליז. הריצוף, שבקומת הכניסה מופיע בצבעים ירוק ולבן, חוזר על עצמו בגווני שחור, לבן וכחול. המראה המיוחד של המעקה נועד לספק תחושה שהמקום ופעיל וותיק באמצעות שאריות של זכוכיות שיצרו גריד מוזאיקות במראה וינטג'-תעשייתי. וכמו כל דבר ישן, מכוון המעקה לעורר בקרב השוהים זיכרונות, ומצטרף לחוויה מעוררת חושים הנגרמת מטעמי המסעדה, מהווקליות שלה ומהתחושות שעולות מחומרים המזכירים פטיו ובר אירי.