אדריכלות עם עוצמה מבטון

בעוד שבארץ אדריכלים רבים נמנעים מלהשתמש בו, באדריכלות הבינלאומית נחשב הבטון לחומר אופטימאלי ליצירת ממד ויזואלי מהוקצע ויוקרתי. האדריכלים הילה ודן ישראלביץ, הידועים ככאלה שאינם נרתעים מאתגרים השתמשו בחומר המתועש במלוא העוצמה ויישמו אותו בקירות, בתקרה ובמעטפת הבית המרשים ומעורר ההשראה בישוב אירוס שבשפלה.

תכנון: דן והילה ישראלביץ // צילום עודד סמדר

קוביית בטון חשוף
את הבית החדש שתכננו דן והילה ישראלביץ, בעלי המשרד 'ישראלביץ אדריכלים' ביישוב היוקרתי אירוס שבשפלה קשה לפספס. הוא יחיד ומיוחד ובולט בתוואי השטח ובמאפייני האזור. את הבית תכננו עבור בני זוג, בשנות השלושים לחייהם ושלושת ילדיהם הצעירים. על שטח של כחצי דונם יצרו השניים קוביית בטון חשוף שחזיתה הקדמית כמעט אטומה לגמרי מכיוון הכניסה, משחקת באלמנטים שבין הנסתר לגלוי ויכולה רק לרמז בפני הבאים על העתיד לבוא. בראשה של הקובייה אלמנט ארכיטקטוני אקספרסיבי דמוי מצחייה שממשיך למעשה את גג המבנה. תריסים ומשרביות כמו גם הבזקי גוונים של חום ששולבו בחזית הדרומית והצפונית מוסיפים למראה היוקרתי והייחודי אותו ביקשו להעצים ולטפח.

שטחו הבנוי של הבית עומד על כ-390 מטרים רבועים המותירים כ-250 מ"ר נוספים לחצר שתוכננה בקפידה וכוללת בריכת שחיה. חזיתו האטומה של הבית הפונה לרחוב הצר, משלבת מבואת כניסה המיתמרת לכל גובהו של המבנה. היא שקועה פנימה ביחס למישור החזית עצמה ומוגדרת על ידי לוחות אלומיניום בגוון שחור בהם מוטמעת דלת הכניסה שנראית כנסתרת. יתרת החזית מורכבת מפסי אלומיניום הוריזנטליים מצופים בצבע דמוי עץ ומהווים קונטקסט לבטון החשוף.

אפקט של סקרנות
כמו בחלק גדול מהפרויקטים של בני הזוג, מטרת החזית האטומה היא ליצור אפקט של סקרנות ומסתורין רגע לפני הכניסה לחללי הבית. באופן זה גם מצליחים השניים ליצור תחושה אינטימית ופרטיות המאפשרת לבני המשפחה מחד לחוות את סביבתם ומאידך להתנתק ממנה.

קומת הכניסה תוכננה כחלל מלבני רחב ידיים המתמר לגובה של כ-3.5 מטרים. בחלל זה ממוקמים הסלון והמטבח אותם חוצץ שולחן אוכל ארוך ומרשים במיוחד. הבטון הטבעי, בתצורתו הטבעית או בגימור מוחלק בהחלט נותן את הטון בחלל. הוא שולט ברצפה, בתקרה וכמובן בקירות ופרט למימד הוויזואלי בעלי הבית שיוו להשתמש בו מכיוון שבראייתם הוא פרקטי, אינו מתלכלך, מתבלה או נסדק לאורך השנים. לאורך כל אורכו של החלל הציבורי שזורים מסכי זכוכית הפונים לכיוון חצר הבית והבריכה. כך הוא נותר מואר ומאוורר באור ואוויר רכים ומלטפים החודרים פנימה מכיוון מערב.

גרם המדרגות הפיסולי
כבר בכניסה לחלל הציבורי קשה להתעלם מגרם המדרגות הפיסולי המוביל לקומת חדרי הילדים והוא ללא ספק תוכנן מלכתחילה כמוטיב דומיננטי ודרמטי באופן מובהק. המדרגות משלבות בין לוחות ברזל חשוף שעברו תהליך החלדה הנישאות על קיר בטון בו הוטמעו פתחים דקורטיביים. מעקה המדרגות מינימליסטי ופשוט למראה- בצד הפונה לכיוון הסלון מתוחים מיתרי ברזל אנכיים הפרוסים לכל גובהה של קומת הכניסה.

הרהיטים בחלל הסלון נאמנים לצבעוניות הכהה והדרמטיים ויוצרים יחד עם גווני הבטון סכמה מונוטונית של אפור, שחור ולבן. גופי התאורה ותעלות המיזוג צבועים בשחור בעוד המטבח ופינת האוכל עשויים עץ טבעי מפירוק שמכניס למרחב חמימות ונשמה.

סוויטת הורים נפרדת מחדרי הילדים
בקשתם של בעלי הבית מצמד האדריכלים היתה לשלב בין מראה סולידי, צנוע ואינטימי ומרחב המתוכנן כך שיגרום לבני המשפחה להתאחד ולבלות יחד באופן יום יומי. סוויטת ההורים גם היא נכללת במערך קומת הכניסה והיא שולבה בו בצורה מתוחכמת תוך שימוש בקיר הסוגר על המטבח ונראה כיחידה הומוגנית אטומה אך בפועל חבויים בו דלתות המובילות לחדר ההורים, לחניה ולאזור אחסון נסתרים.

קומת המגורים העליונה כוללת ארבעה חדרי שינה שתוכננו בשורה וחלונותיהם הגדולים פונים לכיוון צפון. לכל אחד מהילדים חדר מאובזר ומרוהט בהתאם לגילו ואופיו של בעליו ואת יתרת הקומה מאכלסת חצר עליונה בגודל כ-40 מטרים המשמשת את הילדים כאזור קז'ואלי נוח ומזמין. היא מוגנת מכל צדדיה בקירות בנויים וסבכת אלומיניום גבוהה הפונה לחזית הראשית ומאפשרת לילדים לשחק בחופשיות גם ללא השגחה