banner
עו"ד רונית אלפר // צילום: דקלה שי | מגדילים
עו"ד רונית אלפר // צילום: דקלה שי | מגדילים

עיריית יהוד מונסון ניסתה לסכל פרויקט פינוי בינוי שנמצא בעיצומו

יו"ר ועדת ערר מחוז מרכז, עו"ד רונית אלפר, חייבה את עיריית יהוד מונסון לדון בחלופה שתביא לאישור תוכנית פינוי בינוי, אשר מחציתה כבר יצאה לפועל ונמצאת בבנייה, זאת לאור סירוב העירייה להעניק היתר בנייה לשניים מתוך ארבעה בניינים בפרויקט, וקבעה: "את הפלונטר התכנוני העירייה יצרה"

החברה היזמית "קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה" וכ-40 בעלי דירות הגישו ערר לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מרכז כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה יהוד מונסון, לאחר שזו סירבה לאשר בקשות להיתרי בנייה לשני בניינים בפרויקט פינוי בינוי הכולל ארבע בניינים, כאשר בנייתם של שני הבניינים שאושרו כבר נמצאת לקראת סיום. יו"ר הוועדה, עו"ד רונית אלפר, חייבה את עיריית יהוד מונסון לערוך את התיקונים הנדרשים, כך שהבקשה שכבר קיבלה את כל האישורים אכן תאושר והפרויקט יושלם.

מדובר בפרויקט פינוי בינוי שכלל 4 מגרשים, ואשר אושר במסגרת תוכנית גדולה יותר שאושרה בשנת 2006 להתחדשות עירונית במרכז העיר על פני שטח של 151 דונם, במטרה לקבוע עקרונות להתחדשות העירונית באמצעות פינוי בינוי, תוך איחוד וחלוקה, שינויים ייעודים, מגרשי בנייה וזכויות. אלא שבשנת 2009 פורסמה למתן תוקף תוכנית משנית, הכוללת שני מגרשים עליהם ניתן להקים שני בניינים בני 15 קומות עם 57 יח"ד כל אחד. התוכנית המשנית חלה על מתחם של כ-16 דונם, ומהווה שינוי לתוכנית הראשית, זאת לאחר שהיה צורך לערוך שינוי בשני המגרשים האמורים, שעליהם נמצאו עתיקות. על כן, בוצעה הצרחה בינם לבין מגרש בייעוד שצ"פ (שטח ציבורי פתוח).

במילים אחרות, התוכנית המשנית הזיזה שניים מתוך ארבעת המגרשים המהווים יחד תוכנית פינוי בינוי, זאת בשל עתיקות שהתגלו, כאשר ההצרחה בוצעה בסמכות הוועדה המקומית. הסוגייה הלכה והסתבכה לאחר שעקב כך, נוצר מצב שבו מגרש אחד נשען על תוואי דרך ואילו השני נמצא בעורפו, כשהוא מוקף בגינה ובגבו מבנה מגורים נוסף, כך שלמעשה נמנעה דרך הגישה אליו.

למרות זאת, העירייה המשיכה לתמוך בתוכנית המשנית, כפי שעולה מדיון נוסף שהתקיים סביב המגרשים האמורים בשנת 2012 בעקבות התערבות מינהל מקרקעי ישראל, שדרש זכויות בגין חלקו במגרשים. במסגרת הליך משפטי שהתנהל בסוגיה, הוועדה המקומית עמדה מאחורי התוכנית ואף נימקה מדוע מדובר בתוכנית טובה שאסור לשנותה. אם לא די בכך, בשנת 2018 הוצאו שני היתרי בנייה לשני הבניינים מתוך הארבעה ובנייתם עומדת לפני סיום, בעוד בשנת 2020 שני המגרשים נשוא הערר סורבו באופן מפתיע על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, אשר החליטה שלא לאשר את הבקשה להיתרים, זאת חרף העובדה שכל התוכניות עברו כבר את דרך הייסורים והיו מוכנות לאישור על פי הדרישות, כפי שציין הצוות המקצועי של הוועדה המקומית במסגרת הערות הבדיקה: "הבקשה נבדקה ונמצאה תואמת לתוכניות החלות על המגרש". 

ראשת העיר בבחירות: "הבניינים האלה לא צריכים לקום"

מהחלטת ועדת ערר עולה כעת, כי לטענת החברה היזמית רק הקמת כלל ארבעת הבניינים תביא את הפרויקט לאיזון כלכלי ולרווח, ולו בשל העובדה שכל דירות המפונים הוקצו בבניינים שנבנו זה מכבר. עוד טוענת החברה כי: "סירובה של הוועדה המקומית לבקשה בכללותה נובע משיקולים זרים, שמקורם בהבטחת בחירות של ראשת העיר". בדבריהם אלא הם מסתמכים על פוסט שפרסמה ראש העיר, יעלה מקליס, בתקופת הבחירות האחרונה לרשויות המקומיות בחודש יוני 2018 ובו היא כתבה: "הבניינים האלה לא צריכים לקום פה" ולפרסום נוסף מטעמה, בו כתבה כי: "הערב הצבעתי נגד מתן היתר בנייה לבניינים…כפי שהצהרתי מספר פעמים רב בעבר…התנגדתי לבקשה בשל השימושים בשטחים ציבוריים לטובת השטח הפרטי מעבר למותר בתב"ע". 

העותרים טוענים עוד כפי שעולה מהחלטת ועדת הערר כי: "החלטת הוועדה המקומית והתנהלותה גורמים להם לא רק עוול אלא גם נזק אדיר, שכן הפרויקט יגיע לאיזון כלכלי רק לאחר השלמת ארבעת הבניינים ובניית כל היחידות בו. מניעת האפשרות להשלים את הפרויקט מעמידה את העוריים בפני שוקת שבורה, את החברה בפני מצב של הפרה מול הבנק המלווה ומסכנת את המשך השלמתו ובנייתו של הפרויקט בכללותו, תוך גרימה נזק של עשרות מיליוני שקלים".  

הוועדה המקומית טענה מנגד כי התכנון המוצע כולל לא רק שימוש בתת הקרקע של השצ"פ לטובת חניונים אלא שגם הכניסות לשני הבניינים, כמו גם פתרון האשפה, צובר הגז ודרכי הגישה לרכבי חירום ורחבת כיבוי תוכננו בשטח זה. בכך לטענתה, השצ"פ משרת את צרכיהם הפרטיים במקום את הציבור כולו. באשר לחנייה בתת הקרקע, טוענת הוועדה המקומית כי תקנות הרישום החדשות בתלת מימד אינן רלבנטיות מאחר ורישום זה מותנה בתוכנית הקובעת הוראות בעניין, שאינן קיימות בתוכנית נשוא הערר. ועדת ערר דחתה את הטענה ואף כינתה אותה "פרשנות של הוועדה המקומית". 

בהחלטתה קובעת יו"ר הוועדה, עו"ד רונית אלפר כי: "מדובר בפרויקט אחד הנושא את עצמו מבחינה כלכלית ולא ניתן לנתק בין הבניינים רק בשל מיקומם השונה ופער הזמנים בין הבקשות להיתר…התוכנית המשנית היא זו שיצרה את מגרשי המגורים הנדונים והיא זו שמיקמה אותם באופן שבו אחד מהם מהווה 'מגרש כלוא' נטול דרכי גישה מוסדרות". 

עוד היא קובעת: "בבואנו לפרש את הוראות התוכניות החלות על המקרקעין הנדונים עלינו לחתור לפרשנות תכליתית המאפשרת את תקומתם של בנייני המגורים ולא לכזו שיש בה כדי לסכן באופן ממשי את הוצאות לפועל של הפרויקט כולו". 

סוף דבר מחליטה עו"ד אלפר כי יש לתקן את הבקשות להיתרים, בשורה של פתרונות המוצעים על ידה, ולהחזיר אותן לדיון בוועדה. עוד היא מזכירה לעירייה כי את "הפלונטר התכנוני" האמור יצרה העירייה במו ידיה, לאחר שאישרה בעצמה את תוכנית המישנה להצרחת המבנים. יחד עם זאת, הוועדה ממליצה לצמצם במידת האפשר את ההשפעה של השימוש הפרטי בשטח הציבורי, "מבלי להתעלם כמובן מהצורך לשמור על הרווחיות הכלכלית של הפרויקט, בהיותו פרויקט פינוי בינוי שכבר החלו בביצועו". 

הוועדה הותירה על כנה את זכויות הבנייה שהתבקשו לחנייה לרבות בשטח שמתחת לשצ"פ, ומתחה ביקורת על העירייה: "משחלפו 12 שנים ממועד אישורה של התוכנית המשנית, במהלכן לא נקטה הוועדה המקומית בכל פעולה סטטוטורית כדי לשנות את התכנון המוצע בה, ומשהוציאה היתרי בנייה ל-2 הבניינים הראשונים הכלולים בפרויקט, מצופה היה כי תפעל בשיתוף פעולה מירבי עם העוררים ולא תשים בפניהם מכשולים שכל מטרתן היא סיכול הפרויקט מעיקרו". 

הוועדה קבעה כי לא היה מקום לסרב לבקשות, כי העוררים יציגו בתוך 30 יום חלופה תואמת להנחיות ועדת ערר וכי זו תבחן בתוך 14 יום על ידי הוועדה המקומית. כמו כן, ועדת ערר פסקה כי העירייה תישא בהוצאות העוררים ותשלם להם 10,000 שקל. 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות