banner
אילוסטרציה // depositphotos
אילוסטרציה // depositphotos

קרית מלאכי צומחת: מסמך מדיניות ממליץ להרחיב את שטחי המגורים בעיר, לבנות לגובה ולעודד התחדשות עירונית

המסמך, שיעלה לדיון בוועדה המחוזית בשבוע הבא, מציע דרכים להכפלת אוכלוסיית העיר ל-53,500 נפש

זיו גולדפישר 19.04.2023

הכפלת האוכלוסייה ל-53,500 תושבים, בנייה של מגדלים בני 18 קומות, הגדלת שטחי התעסוקה ועידוד התחדשות עירונית מסיבית. מסמך מדיניות חדש לעיר קריית מלאכי, שיעלה לדיון ראשון בוועדה המחוזית דרום בשבוע הבא, מבשר מהפך ליישוב. 

קרית מלאכי, שאוכלוסייתה מונה כיום 22,300 נפש ושטחה 4,600 דונמים, מאופיינת באוכלוסייה בעלת מאפיינים חברתיים כלכליים נמוכים יחסית (מדד חברתי כלכלי 4 מתוך 10). העיר מוקפת בשטחי המועצה האזורית באר טוביה. התכנית מציעה להחיות את המרכז הוותיק של העיר בטרה להפכו למוקד איכותי המשלב בין שירותי ציבור ותרבות, מסחר, פנאי ונופש, הגדלת האינטנסיביות שלו והפיכתו לנקודת ציון חזותית בעיר. 

המסמך מציע לאפשר בנייה של עד 18 קומות במרכז העיר (מן הכניסה הראשית לעיר והמפגש עם כביש 3 ,ולאורך שד' בן גוריון משני צדדיו), וזאת כדי לאפשר את הגדלת האינטנסיביות שלו וליצור בו נקודת ציון חזותית שתצביע על חשיבותו. "הדבר יעודד תהליכי התחדשות עירונית, בין היתר לבניית משרדים, חלקם משרדי ממשלה אזוריים, שיחזקו את תפקיד העיר כמרכז ממשל אזורי".

בכל הנוגע לאזורי המגורים בעיר, המסמך אינו מתייחס להגדלת שטחה של העיר (מחברי המסמך מציינים, עם זאת, כי תכנית להרחבת שטחה של קריית מלאכי על חשבון שטחי המושב אורות, מקודמת על ידי רמ"י), אלא מתווה כללים והנחיות לציפופה, עד לצפיפות כלל עירונית של 11,640 נפש לקמ"ר. 

מחברי המסמך מציעים להשקיע את מירב המאמצים בנושא המגורים בהתחדשות עירונית. התכנית מציעה אזורים רחבים להתחדשות במרקם הוותיק, ביניהם שלושה מקבצים של מבני שיכונים שמוצע לקדם בדחיפות: מתחם "קיבוץ גלויות", מתחם "הרצל" ומתחם "נחלת הר חב"ד", אשר המסמך מציין כי זוהו כסובלים מאיכות בנייה ירודה במיוחד. 

במתחמים אלה מוצע לאפשר בנייה של עד 10 קומות עם אפשרות למעט בנייה נקודתית יותר גבוהה, כדי לקבל בנייה מרקמית ומבנים שאחזקתם לאורך השנים יותר זולה ממבנים גבוהים יותר. המסמך מבהיר כי היות ופרויקט התחדשות בהיקף זה אינו כלכלי, נדרשת התערבות של המדינה. התערבות זאת יכולה להתבצע בין היתר באמצעות הקצאה מסיבית של קרקע משלימה.

התכנית מחלקת את העיר למספר מתחמים, שעבור כל אחד היא מגדירה עקרונות פיתוח שונים. מתחם 102 הוא מתחם מגורים בצפון מזרח העיר, וגובל בכביש 3. במתחם מתגוררים כיום 3,950 תושבים ב-1,170 יח"ד. המסמך מציע כי במתחם יהיו 2,000 יח"ד, כך שאוכלוסייתו תעמוד על 7,500 נפש. מתחם זה כולל את שכונת קיבוץ גלויות ושני אזורים נוספים שבהם יש שיכונים משנות ה-60 של המאה הקודמת, במצב פיזי ירוד. המסמך מציע לקדם הריסה ובנייה מחדש של השיכונים של שנות ה-60 ולבנות במקומם בבנייה של עד 10 קומות.

מתחם 103 ממוקם במערב העיר, וגובל במושבי מ.א באר טוביה. במתחם יש 7,140 תושבים המתגוררים ב-2,100 יח"ד. התכנית מציעה 3,000 יח"ד סך הכך, כך שמספר התושבים יעמוד על 11,300. המתחם כולל את  שכונת הרצל ואזורים לאורך רחוב ויצמן המיועדים להתחדשות עירונית וכוללים שיכונים משנות ה-60 של המאה הקודמת, במצב פיזי ירוד. המסמך מציע לקדם הריסה ובנייה מחדש של שיכונים אלה בבנייה של עד 10 קומות.

מתחם 105 גובל בכביש 3 ממזרח, מרכז העיר ורחוב בן גוריון מצפון ורחוב יגאל הורוביץ מדרום. במתחם יש 1,850 יח"ד שבהם מתגוררים 6,600 תושבים. התכנית מציעה כי המתחם יכלול 2,700 יח"ד סך הכל, ואוכלוסייתו תעמוד על 10,100. 

המתחם כולל את שכונת גן שמואל ושכונת חב"ד, וכן אזורים המיועדים להתחדשות עירונית לאורך הרחובות ז'בוטינסקי ושדרות ירושלים, הכוללים שיכונים משנות ה-60 של המאה הקודמת. התכנית מציעה לקדם הריסה ובנייה מחדש של שיכונים אלה בבנייה של עד 10 קומות.

מתחם 106 בדרום היישוב צפוי לעבור את תהליך הצמיחה הדרמטי ביותר, על פי מסמך זה. במתחם יש 600 יח"ד ומתגוררים בו 4,500 תושבים. התכנית מציעה כי מספר יח"ד במתחם יעמוד על 5,700, והאוכלוסייה הצפויה 21,400 תושבים. 

מרכז העיר (מתחם 104), מתחיל בכביש 3 לאורך רחוב בן גוריון. במתחם יש 250 יח"ד ומוצעות בו 430 סך הכל. במתחם מתגוררים 850 תושבים, ומספר התושבים המוצע הוא 1,600. אך השימושים העיקריים במתחם זה הם מסחר, תעסוקה וכן תיירות. התכנית מציעה לבנות במקום עד גובה של 18 קומות.

כמו כן, התכנית מציעה להפוך את חלקו המזרחי של אזור התעשייה הצפוני (הגובל במושב כפר אחים) לאזור מגורים, מסחר ותעשייה. "מוצע לתת באזור זה תוספת זכויות בנייה משמעותית, המאפשרת להוסיף יחידות דיור ושטחי מסחר ומשרדים, וכן כלים לקישור המתחם לטיילת נחל האלה ולשטחי המסחר והציבור במרכז העיר", נכתב במסמך. התכנית מציעה לאשר בנייה של 300 יח"ד, שבהם יתגוררו 1,200 תושבים. 

בכל הנוגע למרחב הציבורי, המסמך מגדיר את השצ"פ העירוני כעמוד השדרה של המרחב הציבורי בעיר. מדובר במתחם המתחיל ברחוב בן גוריון ומסתיים בפארק כלל עירוני שאותו מציעים מחברי המסמך לפתח לאורך נחל האלה, ובכך ליצור ציר צפון-דרום בעיר הוותיקה ונקרא הפארק המרכזי. מסמך המדיניות מציע חיזוק של הפארק בחלקו המרכזי על ידי שילוב מוסדות ציבור עירוניים לאורך דופן הפארק באזור המיועד ל"שטחים פתוחים ומבנים ומוסדות ציבור". המסמך מציע לקשור את הפארק לשני אזורי מפתח של המערכת הירוקה: מדרום, יתחבר הפארק באמצעות ציר ירוק אל השצ"פים העירונים המתוכננים בשכונות החדשות, ומצפון יתחבר לפארק הכלל עירוני לאורך נחל אלה הכולל פארק לינארי וטיילת. "לאור הציפוף המוצע של העיר לצפי אוכלוסייה של 53 אלף תושבים, יש חשיבות רבה בתוספת השצ"פים העירוניים בשכונות החדשות והפארק הכלל עירוני לאורך נחל אלה", נכתב.

מחברי המסמך הגדירו עקרונות להתחדשות עירונית ברחבי העיר. על פי המסמך, גבולותיו המדויקים של אזור המסומן להתחדשות עירונית בנספח העיצוב העירוני ייקבעו בהתאם למספר עקרונות, ביניהם חוזקם ומצבם הפיסי של המבנים, והאפשרויות לשיקומם וביצוע תוספות להם; בחינה כלכלית המבהירה את בסיס החישוב להיקף הבנייה המבוקשת; בחינה עירונית -תפקודית המפרטת את ההשפעה הכוללת של התחדשות עירונית.

המסמך ממליץ כי בתכנית התחדשות עירונית ניתן יהיה לאשר תוספת למספר הקומות המותר במתחם. כך, לדוגמה, במתחמים בהם מותרת בנייה של 7 קומות, תינתן תוספת נקודתית של 3 קומות; במתחמים בהם מותרת בנייה של עד 10 קומות, תוספת נקודתית של 5 קומות. 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות