בני הזוג האדריכלים, הילה ודן ישראלביץ, מספרים על הקשר בין חוץ לפנים והחללים הדינמיים בעיצוביהם
תמונה: האדריכלים דן והילה ישראלביץ' // צילום: מעוז ויסטוך
תכנון רווי ניגודים, שילוב בין אטום ומסוגר לפתוח וחשוף לאור הטבעי, קונטרסט צבעוני ודרמה בין נפחים הם רק חלק מהתכנים המהווים את משנתם האדריכלית של הילה ודן ישראלביץ. ראיון זוגי עם השניים הדוגלים בהידוק הקשר בין חוץ לפנים וביצירת בתים שאינם נקראים באחת, אלא בשלבים.
חלליים דינמיים
יצירת קשרים דינמיים בין חללים הוא אחד המאפיינים שמגדירים יותר מכל את הפרוייקטים עליהם חתומים האדריכלים הילה ודן ישראלביץ'. השניים, זוג בחייהם הפרטיים והמקצועיים, הקימו את משרדם ישראלביץ' אדריכלים ב-1997 וידועים מאז ועד היום ביצירתיות תכנונית והתאמת הבניה לתוואי השטח ולאקלים באיזור הנתון. הבתים בתכנונם מספקים אלמנט חוויתי ובולט בהם השימוש בתצורות יחודיות של חומרים, פרטים ומוטיבים כמו גם יצירת צירי מבט פתוחים המאפשרים דיאלוג אמיתי בין חוץ לפנים.
"הפרוייקטים הם תולדה של עבודה מאומצת תוך שימת לב לדיטיילים הקטנים ביותר", אומר דן. "כל בית מתחיל מחזון ומדיאלוג משותף המושתת על הבנת הרצונות והצרכים של הלקוחות, התייחסות לתוואי השטח ולסביבה ולמציאת פיתרונות אידיאלים כיצד לאחד בין המרחב החיצוני והפנימי. ככלל, הארכיטקטורה הישראלית התפתחה לאין שיעור ותשומת הלב לכל פרט כמו גם חיבור מובנה בין מעטפת המבנה, להתנהלות בתוך הבית עצמו, הופכת את חווית המגורים לחווית לייף סטייל שהיא הרבה מעבר לארבע חזיתות".
פרטים ארכיטקטוניים לשירות הפונקציונאלי
כך, ניכרת בעבודתם של השניים גישה הגורסת כי מטרת כל פרט ארכיטקטוני הוא לשרת פונקציה תוך ניצול השטח הנתון: "אנחנו מקפידים, כבר בשלבי התכנון הראשוניים לבחון ולפתח את הפרוגרמה בהתייחס לכלל המשתנים אותם אנחנו רותמים כמוטיבים קונספטואלים שמטרתם לנצל את המגרש בצורה המיטבית. בפרוייקטים רבים, קדמת המגרש משמשת ליצירת פטיו המהווה מעין מבואה חיצונית. הפטיו חוצץ בין המרחב הציבורי למימד הפרטי של פנים הבית. מצד אחד מגונן על השוהים בבית ומאידך יוצר דרמה ועניין לאלה הבאים מבחוץ. הוא מהווה אתנחתא בין הכניסה מהרחוב לחלל הציבורי ומאפשר את חשיפת החללים עם הזמן ובשלבים מתוזמנים היטב".
"בשל חשיבותה של מבואת החוץ אנחנו שמים דגש מיוחד על החומרים", מוסיף דן. "באופן גורף, אנחנו מרבים להשתמש בחומרים בעלי מראה טבעי, לעיתים אף מחוספס וראשוני. בין אם מדובר באריחי בטון, חלוקי נחל, עצים בוגרים הנטועים במעמקי האדמה או אדני עץ רוויי שכבות והיסטוריה, המטרה היא לשלבם בהרמוניה ובכך לרמז על עיצוב פנים הבית.
שימוש בויטרונות גדולות
הויטרינות הגדולות שתוחמות בין חלל החוץ לפנים הבית מאפשרות גם הן יצירת קשר בלתי אמצעי בינהם. כך נוצרת סימביוזה בין השניים, הם משרתים האחד את השני וכך נוצר בכל פרוייקט מרחב מואר ואוורירי. "הויטרינות משמשות כחציצה כבר במפגש בין הפטיו החיצוני לחלל הציבורי ומאפשרות הצצה ראשונית לעתיד לבוא", אומר דן. פתיחת דלת הכניסה חושפת את החלל הפנימי שבמרבית המקרים מתוכנן כ-Open Space ואת תחושת האינטימיות של מבואת החוץ, מחליפה תחושת פתיחות מרעננת. "הרציונל הוא ליצור בית שמתגלה בשלבים, כזה שאינו נקרא בבת אחת. בית דימני, חוויתי שמספק עניין ושינויים", הוא מוסיף.
"אם בחזיתות נעשה שימוש בחומרים דומיננטים כמו אבן, לוחות חיפוי דמויי עץ ופלדה, פנים הבית מספק מראה נקי, מוקפד ומינימליסטי בצבעוניות מעודנת, לעיתים מונוטונית בתוספת הדגשי צבע נקודתיים בריהוט ובאקססוריז. תכנון הפנים מאפשר למעטפת לבלוט,אינו שואב מכוחה אלא מגבה ומשלים את התמונה כולה", מספרת הילה. "בחירת חומרי הפנים ופרטי הריהוט מחזקת ומדגישה את ההרמוניה בין החוץ לפנים ומאפשרת יצירת מרחב פתוח ובד בבד מספקת תחוש חמימות מזמינה ועוטפת. אנחנו מרבים להשתמש בחומרים טבעיים כמו במבוק, עץ, מתכת וקטיפה שמסייעים ביצירת הקונספט המבוקש".
תפיסה מדברית מסורתית
ניכר כי השניים דוגלים בתכנון הנשען על תפיסה מדברית מסורתית, תוך יצירת אינטרפטציה עדכנית המותאמת לימנו אנו. לדברי הילה: "השאיפה היא ליצור עבור הלקוחות מעין נווה מדבר מודרני שלא מתעלם מהאקלים הים תיכוני, אלא רותם אותו ליצירת אדפטציות והתאמות עבור הצללות וקירור טבעי של המבנה. משרביות לדוגמה משרתות את התכנון לא רק ברמה האסתטית אלא גם כערך פונקציונלי אמיתי", היא מוסיפה. "ממש כמו בבניה המזרח תיכונית הקדומה, אלמנט הסבכה יוצר חשיפה מאוזנת של אור השמש וסירקולציה של אוויר טבעי שמכניס משב רוח ומקרר ולו במעט את חללי הפנים. הן יכולות להופיע בתצורה ורטיקליות- לינאריות ולשמש כקיר, או לחלופין לבוא לידי ביטוי כאלמנט חזרתי בתקרה בנויה המשמשת כפרגולה. אופן יישומן הוא פועל יוצא של שיקלול האקלים באיזור וכיווני האוויר ביחס לתכנון החצר והפנים".
עבודה זוגית
היכולת לנתח סיטואציות מורכבות ולפתור בצורה מיטבית אילוצים טכניים, תכנוניים ועיצוביים שצצים באופן טבעי בשלבים שונים של הפרוייקט אקוטיים להצלחתו. על העבודה המשותפת מספרים השניים כי לאורך השנים פיתחו והתוו שיטת עבודה המאפשרת לדבריהם ניהול אופטימלי של הפרוייקט: "בעוד שמתודת העבודה המקובלת במרבית המשרדים כוללת מינוי ראשי צוותים שאמונים על תכנון ועיצוב הפרוייקט לאורך כל השלבים, תכנון הפרוייקט במשרד הוא רוחבי", מסבירה הילה. "שנינו אחראים על כל פרויקט לכל אורכו של התהליך על תכנון ועיצוב מוקפד ומדוייק, ובמקביל הצוות המקצועי במשרד מלווה את אותו באופן רציף כשכל אחד מגבה במומחיותו את השלבים השונים והמורכבים".
לשאלה מהיכן הם שואבים את השראותיהם עונה הילה כי, "יצר הסקרנות והתעמקות בתכנים טכניים והומאנים מלווים אותי מגיל צעיר והם אלה שהובילו אותי מלכתחילה ללמוד ולעסוק באדריכלות. נסיעות רבות ברחבי העולם חושפות אותי לתרבויות, סגנונות ותמות ארכיטקטוניות מכל רחבי הגלובוס ומהוות עבורי כר נרחב לתכנון תוך התאמתן לתוואי הפרוייקט וצרכיו.
דן מבחינתו מעיד כי משנתו המקצועית מושפעת מאהבתו הגדולה למוסיקה: "אני שואב ממנה השראות באופן תדיר ומתרגם אותן ליצירת לכדי מונומנטים ארכיטקטונים", הוא אומר ומוסיף כי, "האדריכלות התל-אביבית, שמלווה אותי מילדות וגם כיום. אני רואה בה מוטיב שמאפשר לי לפתח כיווני יצירה חדשים ובמובנים רבים היא משפיעה בחלק מהמקרים על קונטור המבנה".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
