הדיירת דרשה כי היזם יפצה אותה בסך 12 אלף שקל בגין שכר דירה ששילמה לאחר שעזבה את הבניין לדירה חלופית, בטענה לבעיית נגישות במדרגות בעת ביצוע הפרויקט אולם בית המשפט דחה את הטענות
בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגישה דיירת בפרויקט תמ"א 38 , אשר החליטה לשכור דירה חלופית על דעת עצמה וביקשה כי היזם, חברת "אידן יסודות בע"מ", יפצה אותה על כך. המדובר על בניין מגורים ברחוב בית וגן בירושלים, שהחלו להתבצע בו עבודות לפרויקט תמ"א 38 בחודש אוקטובר אשתקד.
הדיירת טענה כי חשה סכנה עקב גילה ומצבה הבריאותי
מהתביעה עולה כי עם תחילת העבודה נאלץ הקבלן לפגוע במדרגות הכניסה לבניין כדי להכניס דחפור לחצר, וזאת מבלי להכין מדרגות חלופיות. בסוף כל יום עבודה המדרגות תוקנו בצורה ארעית וחוזר חלילה. לטענת התובעת, עקב מצבה הבריאותי וגילה המתקדם היא חשה בסכנה בכל עלייה וירידה במדרגות.
לפיכך, ולאור התחייבות שקיבלה התובעת מהיזם ולפיה אם היא תחוש בבעיית נגישות לביתה היא תהא זכאית לדיור חלופי, פנתה התובעת ליזם ולאחר שנתקלה בסירוב מצדו, היא שכרה דירה חלופית למשך 3 חודשים, מנובמבר 2017, מתוך הנחה שעד למועד זה הבעיה תיפתר. ואכן, בסוף חודש פברואר 2018 הותקנו מדרגות חדשות והתובעת חזרה לביתה. התובעת ביקשה כי בית המשפט יורה ליזם להשיב לה את שכר הדירה ששילמה על סך 12,000 שקלים, 4,000 ₪ לחודש.
היזם טען כי המחדלים הוסרו באופן מיידי
החברה היזמית טענה בבית המשפט כי תלונותיה של התובעת בדבר הקושי בנגישות לבניין נבדקו בו ביום על-ידי יועץ הבטיחות בפרויקט מטעם הדיירים וכי המחדלים הוסרו באופן מיידי על-ידה מיד לאחר מכן.
עוד טענה החברה כי הדיירים בפרויקט מלווים הן במפקח בנייה והן ביועץ נגישות וזאת מיום תחילת הפרויקט וכי עד ליום זה ביצעה החברה את מלוא הדרישות אשר הובאו על-ידי בעלי המקצוע מטעם הדיירים על מנת לאפשר גישה נוחה ובטוחה לבניין. התובעת קיבלה את אישור יועץ הבטיחות וכן את כל דוחות הפיקוח מטעם יועץ הנגישות מתחילת ביצוע הפרויקט עד ליום זה אולם על אף הצגת הדוחות ואישור יועץ הנגישות בחרה התובעת לעזוב את דירתה ולשכור דירה חלופית וזאת ללא הסכמת היזם לתשלום שכ"ד לדירה חלופית.
באשר לטענות בעניין הנגישות – טענה החברה כי גם אם הייתה בעיית נגישות, הרי שלכל היותר היה מגיע לתובעת דיור חלופי לימים בהם קיימת בעיית נגישות (ימי ראשון עד שישי, לא כולל) ובוודאי לא לתקופה ארוכת טווח.
השופטת חוי טוקר החליטה כאמור לדחות את התביעה. בפסק הדין היא נימקה: "נציג החברה היזמית הבהיר כי בבניין בתמ"א נוצרים רעש ואי נוחות, מדובר בדברים שידועים מראש לדיירים ומעוגנים בהסכם. הוסיף נציג החברה וציין כי בכל תהליך הבנייה המדרגות אינן מפורקות אף פעם ולא היה מצב שהגישה לבניין עם המדרגות הייתה סגורה ליותר מחצי שעה. לצורך הכנסת כלים כבדים לחצר הבניין שמים על המדרגות כף אחת או שתיים של חול, מורידים את הכלי ומיד לאחר ההורדה מנוקות המדרגות. מדובר בתהליך של כרבע שעה – חצי שעה. לפעמים המדרגה האחרונה נשברת ואז מבצעים תיקון זמני, אך לא היה מצב שלא היה ניתן לעלות ולרדת במדרגות, וכל התהליך מלווה על-ידי יועץ בטיחות. עוד ציין נציג הנתבעת 1 כי הדיירים האחרים גרו בבניין במהלך התקופה, וכולם עלו וירדו במהלך הבנייה, כולל משפחות עם ילדים ועגלות. המסקנה המתבקשת הינה, כי התובעת לא הוכיחה כי התקיים התנאי שבסעיף 1 לנספח להסכם לפיו הדיור החלופי יינתן אם תיווצר 'בעיית נגישות חמורה ביותר'".
השופטת הוסיפה כי אף היא אם הייתה מגיעה למסקנה לפיה בבניין נתגלתה בעיה שכזו לא היה די בכך על מנת לקבל את התביעה שכן אחד הסעיפים בהסכם בין החברה היזמית ובין הדיירים מתנה את הקצאת הדיור החלופי בכך שבעיית הנגישות החמורה ביותר תנבע "ממצב בריאותו של מי מבעלי הדירה".
השופטת ציינה: "ברור כי כוונת הצדדים לא הייתה כי היזם יספק לתובעת דיור חלופי בכל מקרה של בעיית נגישות חמורה ביותר, אלא רק ככל שאותה בעיה תנבע ממצב בריאותו של מי מבעלי הדירה. חיזוק לכך ניתן למצוא בכך שתניה זו של דיור חלופי לא הוסכמה עם מי מיתר תשעת דיירי הבניין, בהן דיירת נוספת שהינה מבוגרת. בעת החתימה על הנספח להסכם הייתה התובעת מודעת למצבה הבריאותי, ועל אף זאת הסכימה כי הדיור החלופי יסופק רק במצב של 'בעיית נגישות חמורה ביותר' שתנבע מן המצב הבריאותי. כלומר, התובעת הייתה מודעת לכך כי גם במקרה בו תהיה בעיית נגישות, ואף אם זו תהיה חמורה, אך לא חמורה ביותר וככל שזו לא תנבע מן המצב הבריאותי, היא לא תזכה לדיור חלופי".
למרות שדחתה את התביעה החליטה השופטת שלא לפסוק הוצאות בנסיבות העניין.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
