פרסמו אצלנו: *5931

קבוצת העדכונים בוואטסאפ

מגדילים פודקאסט

שלחו לנו דוא״ל

שי אהרונוביץ: "ריבוי המסים זאת רעה חולה בעולם הנדל"ן, צריך לבטל את היטל ההשבחה ולהטיל מס רכוש"

אהרונוביץ מזהיר מפני חולשה בענף הנדל"ן למגורים ואי-ודאות בתחום ההתחדשות העירונית: "השוק מתמודד עם אתגרים חסרי תקדים"

שי אהרונוביץ // צילום: אביחי סוחר | Depositphotos
שי אהרונוביץ // צילום: אביחי סוחר | Depositphotos

"שוק הנדל"ן בישראל רווי מיסוי, וזאת רעה חולה. עודף הרגולציה זאת אחת הבעיות על שוק הנדל"ן. צריך להפסיק עם היטל ההשבחה ולהעביר את המיסוי לניהול מרכזי". כך אמר מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ, בכנס שולחן עגול שערך השבוע אתר "מגדילים". עוד אמר אהרונוביץ כי הוא תומך בהטלת מס רכוש, כדי להגדיל את הכנסות המדינה, והוסיף כי עיקר הכנסות המסים מנדל"ן בתקופה האחרונה מקורן בחוות השרתים.

אהרונוביץ התייחס בראשית דבריו לכלכלה הישראלית על רקע השנה השלישית של המלחמה, ואמר כי הכלכלה הראתה חוזק והגירעון ירד: "הכלכלה הישראלית הראתה בגרות וחוזק. אף אחד לא חשב שהמלחמה תתארך כל כך הרבה ובכל כך הרבה חזיתות, אבל הכלכלה הצליחה לשמור על חוזק. אם בתחילת המלחמה הצפי היה לגירעון של 10 אחוזים, הצלחנו בשנת 2025 להגיע לפחות מ-5 אחוזים, וכרגע אנחנו ב-3.3 אחוזים".

עם זאת, אהרונוביץ מבהיר כי הוא אינו אופטימי: "ההידרדרות יכולה להגיע, וראינו כבר מקרים בעולם. בדולר היה פתאום ייסוף חד, של 20 אחוז, וזה מאוד לא בריא ויכול להשפיע בצורה דרמטית על הכלכלה. מה שעוד מדאיג שאנחנו נכנסים עכשיו לכמה חודשים של מערכת בחירות, וזה הופך להיות יותר ויותר מסובך, כי זה אומר שכמעט בלתי אפשרי לבצע צעדים חקיקתיים. היו כמה מהלכים כלכליים שרצינו מאוד לעשות, כמו בתחום ההייטק וקרנות ההשקעה. השר מאוד רצה לקדם אותם במושב שעכשיו מסתיים, אבל ראינו שלא, כי בגלל כל מערכת היחסים שם עם המפלגות החרדיות, שבעצם לא היה אפשר להעביר למעשה שום דבר שלא קשור לדברים שהיו בליבה שלהם, אז לא היה אפשר להעביר, ולדעתי זו החמצה די גדולה. גם המצב הביטחוני לא ברור, ובכל רגע יכול להידרדר".

ההוצאות הביטחוניות הנוסקות מגבירות את הצורך בהגדלת הכנסות המדינה, ולדברי אהרונוביץ אחד ממקורות אלה יכול להיות החזרת מס הרכוש: "ערב המלחמה תקציב הביטחון עמד על 70 מיליארד שקל, והוא הוכפל. כעת מדברים על זה תקציב הביטחון יעמוד על לפחות 140-150 מיליארד שקלים בכל שנה בשנים הקרובות, והצבא מדבר על 180 מיליארד, זה אומר שמדינת ישראל צריכה הרבה יותר הכנסות. צריך לראות מאיפה מביאים עוד מקורות הכנסה. בעיניי, מס רכוש בהחלט יכול להיות מקור הכנסה של כמה מיליארדים. בעיניי, מס רכוש זה מס שנכון להחזיר אותו, ואני יודע שיש על זה לא מעט מחלוקות. כמעט החזרנו אותו ויכול להיות שאם לא היה מבצע שאגת הארי, היינו מצליחים. אני בהחלט מתכוון לפחות להמליץ לשר הבא להביא את הנושא הזה לממשלה".

בכל הנוגע להכנסות ממסים בתחום הנדל"ן, אהרונוביץ אומר כי יש חולשה בתחום: "בסך הכול הייתה גבייה טובה באופן יחסי  של מיסוי נדל"ן, אבל זה היה בעיקר בזכות העסקאות הגדולות שהיו בתחום חוות השרתים. בנדל"ן למגורים יש האטה. לא יהיה בריא אם חלילה חברות ויזמים ייפלו". 

בהתייחסו לתחום ההתחדשות העירונית, אהרונוביץ ציין כי הפסיקה בתחום, ובעיקר פסק הדין של השופט גלעד הס בנושא התמורות בפרויקטים של התחדשות, תורמת לאי ודאות: "הפסיקות שיש עכשיו לגבי התמורות בפרויקטים של התחדשות עירונית, גם זה לא מוסיף עכשיו לוודאות. הדברים האלה לא בריאים. בסוף דירות זה מוצר שמדינת ישראל צריכה אותו".

אחד הנושאים שזוכים לביקורת נוקבת מצדו של מנהל רשות המיסוי הוא עודף המיסוי בתחום הנדל"ן. "זאת רעה חולה בשוק הנדל"ן", הוא אומר. "אחת הבעיות של שוק הנדל"ן בישראל היא העובדה שהוא רווי במיסוי שחלקו מוניציפלי, כמו היטלי השבחה, וחלקו מדינתי, כמו מס שבח, מס רכישה, מס הכנסה וכל הדברים האלה. יש עודף רגולציה בשוק הנדל"ן, ואנחנו רוצים לראות מה לעשות בוועדה מיוחדת. זה לא דבר פשוט, כי העיריות, לדעתי, לא יוותרו על הדבר הזה, אבל היה צריך להעביר את הכל לגוף מרכזי. זאת אומרת, להפסיק עם ההיטל השבחה ומס שבח, ולהעביר לניהול מרכזי. אני לא יודע אם זה יוכל לקרות, כי יש פה יותר מדי אינטרסים. אבל זה שיזם צריך להתמודד גם עם היטל השבחה, מס שבח, מס רכישה, עוד מעט אולי יהיה מס רכוש, ויש את רמ"י. זו רעה חולה שמאוד מאוד מקשה פה".

בהתייחסו למחירי הדירות, אמר אהרונוביץ כי לא ניתן לצפות מקבלנים לחתוך מחירים: "יש ציפייה באוצר שקבלנים יורידו מחירים, אבל אנחנו לא רואים את הירידות האלה. צריך לזכור שבסוף הקבלן תלוי בחברה המממנת. הוא לא יכול להחליט מחר בבוקר שהוא חותך את המחיר, כי הם לא ייתנו לו. אני לא בטוח שבממשלה מספיק מפנימים את זה. אי אפשר לאלץ את הקבלן לחתוך עכשיו מחיר ולהוריד עכשיו דירת ארבעה חדרים שהוא תמחר בשלושה מיליון, שפתאום הוא ימכור אותה בשניים וחצי מיליון, אם הוא בכלל יכול לעשות את זה, גם אם הוא רוצה. קבלן יכול לרצות לוותר על הרווח היזמי שלו, לא בטוח שהגוף המממן ייתן לו את זה. בסופו של דבר צריך לזכור שחלק מהגופים האלה, שחלק זה בנקים, חלק זה חברות מימון, נשענים על אג"חים שבסופו של דבר הציבור מושקע בהם, הפנסיות מושקעות בהם, בסוף אנחנו חיים באיזושהי מערכת אקולוגית לא פשוטה".

גורם נוסף שמשפיע על ענף הנדל"ן בישראל הוא העובדה שהעלייה מחו"ל לא מגיעה, על אף התגברות האנטישמיות. עובדה זו, לצד היחלשות הדולר, מביאה לכך שההשקעות בנדל"ן מחו"ל לא מגיעות: "יש בעיה גם עם יהודים מחו"ל. הורדת הדולר גם גרמה לזה שפתאום המחירים התייקרו מבחינתם ב-20 אחוזים, וז אנחנו רואים קצת קיטון בעניין הזה. עשינו חקיקה שרוצה לעודד עולים, אבל כרגע אנחנו לא רואים איזשהו גידול משמעותי בעלייה. אלה מספרים לא משמעותיים, קיווינו שמארצות הברית תהיה עלייה ומאנגליה. ממקומות שחוו מאז 7 באוקטובר אנטישמיות שלא היו רגילים לה בעבר, אבל לא רואים את זה. גם רכישת הנכסים פה נפגעת בגלל השחיקה של שער הדולר והיורו".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?

נשמח לדבר אתך
נגישות