יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "תוכנית הדיור החדשה היא אקט פוליטי ותו לא"

תוכנית הדיור הממשלתית הוצגה היום (12.6) במסיבת עיתונאים בהשתתפות שר האוצר, אביגדור ליברמן, שר הבינוי והשיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד. במסגרת התוכנית החדשה, תורחב תוכנית "דירה בהנחה" והממשלה תפעל לצמצם את הרווח היזמי. לא מדובר בבשורה של ממש אלא ב"אריזה" משותפת למכלול צעדים שמקדמים השרים. גם המספרים לא זרים לנו וכבר נרשמו כיעדי ממשלה בשנים קודמות. כך למשל יעדי התוכנית לארבע השנים הקרובות עומדים על 280,000 התחלות בנייה, כ- 70,000 התחלות בכל שנה, לצד תכנון של  500,000 אלף יחידות דיור חדשות במוסדות התכנון, כ- 125,000 בכל שנה. 

בכירים בענף הנדל"ן לא מתרגשים מההצהרות על תוכניות חדשות, וניכר כי כולם שבעו מהבטחות וניסיונות למתג מחדש את הפתרונות לשוק הדיור. 

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין חיים מסילתי, אמר כי: "לתפיסתי תוכנית הדיור החדשה שהציגו היום השרים היא אקט פוליטי ותו לא. חסרה התייחסות לכמה עיוותים שלא זכו לטיפול, שהופכים אותה ללא אפקטיבית כלל. ראשית, אין הגבלה על השכר של הזוכים בדירות מוזלות של 'דירה בהנחה' – ראינו בהגרלות האחרונות זוכים ששכרם הוא 30-40 אלף שקל בחודש, ואסור שזה יקרה. אני סבור שצריך לקבוע רף שכר כלשהו שמעליו לא ניתן לזכות, וכן לעשות מדרגות שכר כך שככל שמרוויחים פחות, יגדל הסיכוי לזכות בהגרלה. עיוות שני הוא בניתוק רכיב הקרקע ממדד התשומות – גם כאן המדינה באה למעשה לעזרת הרוכשים העשירים הרבה יותר מהחלשים – כי הרי עלות הבנייה עצמה די דומה בתל אביב וקריית מלאכי למשל, מה שמשתנה הוא רכיב הקרקע.

בניתוק עלות הקרקע מההצמדה המדינה בעצם עזרה לאוכלוסיות החזקות יותר שרוכשות בת"א, ברמת גן או בגבעתיים שם עלות הקרקע הגבוהה. גם במקרה זה אני סבור שיש לעשות מדרגות – כלומר ככל שעלות הקרקע גבוהה יותר כך ההצמדה תהיה גבוהה יותר ולהיפך. עיוות אחרון בתוכנית ששוב לא משנים את שיטת המכרזים הנהוגה היום – שיטת לכל המרבה במחיר. המדינה לצעירנו לא רוצה לוותר על ההכנסות ממסים".

אודי בלום מנכ"ל חברת מטרופוליס: "מדובר לתפיסתי בתוכנית נוספת שכנראה לא תשפיע באופן משמעותי על שוק הדיור. היעדים שהוצגו בתוכנית הם לשנת 2022, וחסרה לדעתי הראייה האסטרטגית ארוכת הטווח ל 15-30 שנה קדימה. הממשלות מסתכלות ומתכננות לטווח הקצר מאד. הניסיון מלמד שתוכניות קצרות טווח לא באמת משפיעות לאורך זמן. בעיה נוספת שלא קיבלה ביטוי מספיק הינה בעניין הסרת חסמי התכנון ורישוי. עניין אחרון הוא ההתחדשות העירונית, שבכלל לא קיבלה ביטוי בתכנית הדיור שהוצגה, למרות התאוצה המשמעותית מאד שהיא נמצאת בה. היזמים נמצאים בחוסר וודאות מכיוון שהם לא יודעים בפני איזה הליך התכנוני הם עומדים, מתי יאושרו תכניות  ומתי יקבלו היתרי בנייה. הסרת חסמים בעניין זה תקדם משמעותית את היכולת להכניס לשוק עשרות אלפי יחידות דיור בטווח הקצר מאד".

שמאי המקרקעין ירון ספקטור, בעלים ומנכ"ל משרד ירון ספקטור שמאות מקרקעין: "בעשור האחרון ראינו תכנית דיור חדשה כל שנה בערך. השאלה הגדולה האם היא תישאר כמצגת או שתהפוך לתכנית ממשית. היוזמה הדרמטית ביותר בתכנית היא התוספת התקציבית לרשויות המקומיות של 30 אלף שקל לכל יח"ד שתקבל היתר. זו יוזמה מבורכת שתקל על הרשויות לשדרג תשתיות ואולי גם לשחרר חסמים בתחום ההתחדשות העירונית. גם הוספת תקנים בוועדות התכנון זו יוזמה חשובה אבל כאמור המבחן יהיה במימוש התכנית".

איילת רוסק, מנכ"לית ומבעלי חברת מכלול העוסקת במימון וליווי פרויקטים למגורים: "השרים חזרו היום במצגת במסיבת העיתונאים על היעדים שהציבה תוכנית הדיור שהציגו בשנה שעברה, מעט לאחר הרכבת הממשלה החדשה. הם שוב דיברו על יעד של כ-280,000 התחלות בנייה בארבע שנים הקרובות ותכנון 500,000 אלף יחידות דיור חדשות במוסדות התכנון, אבל לא הוצגו צעדים אופרטיביים להשגת היעדים האלה. התוכנית שהוצגה היום מתמקדת במכרזי 'דירה בהנחה' שאין בהם כדי להגדיל באופן מהותי את היצע הדירות בישראל, כך שלמעשה התוכנית מהוות לתפיסתי 'עוד מאותו הדבר'".

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: