יעלה מקליס // צילום: אורן גולן
יעלה מקליס // צילום: אורן גולן

כיצד הפכה ראש העיר יהוד-מונוסון, לסיפור ההצלחה של ההתחדשות העירונית בישראל?

זה כמעט עלה לה בבחירות לראשות העיר אבל יעלה מקליס, ראש עיריית יהוד-מונוסון, היתה נחושה לעשות סדר בג'ונגל של ההתחדשות העירונית. מאז היא הצליחה לאשר את "תוכנית ליבת העיר", לזכות באמון התושבים ולגרוף אהדה ציבורית. בראיון לרגל יום האישה, היא אומרת: "נדרש אומץ אבל האמנתי בדרך"

כרמלה קופר 11.03.2020

יעלה מקליס // צילום: אורן גולן

יעלה מקליס היא ראש העיר הראשונה שעשתה סדר בזירת ההתחדשות העירונית. עם כניסתה לתפקיד בקדנציה הראשונה עצרה מקליס את כל תוכניות ההתחדשות העירונית, מה שכמעט עלה לה במחיר כבד בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות. אבל מקליס היתה נחושה בדרכה והודיעה כי התב"עות (תוכניות בניין עיר) הנקודתיות ברחבי העיר הולכות לתהליך בחינה מחודש ורחב היקף, מתוך הבנה שהתחדשות עירונית היא לא רק חיזוק בניין בודד אלא חלק ממארג חברתי, המצריך תשתיות ושירותים לתושבים הוותיקים והצעירים, יצירת חיבור ביניהם, שמירה על השטחים הפתוחים ועוד. 

כך היא הובילה את אחת התוכנית האיכותיות בישראל להתחדשות עירונית בשכונות הוותיקות, 

"תוכנית ליבת העיר להתחדשות עירונית". היום, במבט לאחור היא אומרת: "נדרש אומץ לבצע את המהלך הזה אבל האמנתי בדרך. מצאתי שלקחו שטחים חומים לטובת פרוייקטי התחדשות עירונית, בעוד שהיו חסרים מבני ציבורים. למעשה, קראו לבנייה התחדשות עירונית גם אם היא  לא היתה מיועדת למבני התחדשות עירונית. בתוך כך, היו תוכניות שכבר רצו ועצרתי, מה שהביא לביקורת כלפי, כי היזמים היו בטוחים שאם הם הציבו שלט ליד בניין אז הם יכולים להבטיח לדיירים שהמפתח לדירות חדשות כבר בדרך. אנשים חשבו שאני נבחרת לראשות העיר ותוך זמן קצר יש להם דירה חדשה אבל החלטתי לעשות סדר ועבורם זה היה טראומתי". 

הטראומה, אגב, היתה החלק הקל שעמו נאלצה ראש העיר להתמודד. כתוצאה מההחלטה לגבש תוכנית רחבה להתחדשות עירונית, היא מצאה את עצמה עם מועצה לעומתית, במשך שלושת השנים האחרונות לבחירות 2018. 

להיותך אישה היה קשר לדרך שעברת?
"הבנתי מתישהו בשלב מאוחר שחלק מחוסר הלויאליות מצד גורמים רבים נבע מזה שאני אישה. אף פעם לא השתמשתי בזה אבל היה אלמנט שוביניסטי בהתנגדויות שהיו בזמנו". 

מאיפה שאבת את הכוחות לעמוד בלחצים?
"מהאמונה בדרך ותחושת השליחות, ידעתי שזו הדרך הנכונה. כשנכנסתי לתפקיד המצב היה כל כך גרוע, שלקחו למשל שטח של מגרש כדורגל ובנו עליו שכונה אבל לא החזירו לציבור שטחים במקום אחר. תהליכי הבינוי נעשו ללא חשיבה קדימה. הבנתי שכדי שנוכל להתקדם מהר בתהליכי התכנון אנחנו חייבים להסתכל רוחבית על כל העיר ולזכור שאם עושים התחדשות עירונית צריך גם תשתיות, בתי ספר, מרחבים ציבוריים ומבני ציבור כדי לתת לאוכלוסייה שירותים". 

אילו שיקולים עמדו לפנייך בתכנון ההתחדשות העירונית?
"בהתחדשות עירונית האתגר הוא כפול- מצד אחד הגדלת מספר התושבים ומצד שני העירייה לא מקבלת היטל השבחה שמאפשר לה פיתוח שירותים. לקחנו בחשבון גם את חידוש האזורים הוותיקים לצד פיתוח שכונות חדשות. לכן, ערכנו עם המדינה הסכם גג שמבוסס על הקמת שכונות חדשות ממערב וממזרח לעיר בסדר גודל של כ- 7600 ובמסגרת זו העיר תקבל כ-320 מיליון שקל לפיתוח תשתיות, כאשר רובו יושקע בעיר הוותיקה". 

מה עמדתך על תמ"א 38?
"במסגרת תוכנית ליבת העיר הוגדרו מעט מאוד בניינים לחידוש במסגרת תמ"א 38. רובם הוגדרו במתחמי פינוי בינוי, כדי לאפשר את שיפור המרחב הציבורי, להביא אוכלוסייה צעירה לשכונות הוותיקות ומתוך ראייה של תכנון מודרני, בדגש של עירוניות וחיים אורבניים מותאמים לצרכי העתיד, כגון מתן עדיפות להולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית במקום תחבורה פרטית. בפועל, תמ"א 38 מתקיימת רק בחלק הצפוני של העיר הוותיקה, איפה שכבר ניתנו היתרים בעבר. מעבר לזה, מדובר בכ- 6 בניינים עם אפשרות לביצוע תמ"א 38, ואילו שאר העיר מחולקת למתחמים מוסדרים הכוללים נספחים של תשתיות, מבני ציבור ועוד. תוכנית ליבת העיר נותנת תמונה הוליסטית ורוחבית לכל הצרכים".

תוכנית ליבת העיר כוללת כ-4,500 יחידות דיור חדשות, על 5000 קיימות. על מנת לקדם את התוכנית לאחר אישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הוקמה המינהלת להתחדשות עירונית  בשיתוף משרד השיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לפני שנתיים וחצי, והיא החלה לדייק את התוכנית ולהוציא אותה לפועל. 

כחלק מדחיפת תהליכי ההתחדשות העירונית קדימה, החליטה מקליס כי התוכנית הראשונה של פינוי בינוי במתחם מוהליבר תכנס לותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור), והיא אושרה תוך שנתיים בלבד, בשנת 2019 . התוכנית כוללת 332 קיימות ו-1,300 יחידות דיור בסך הכל, והיא נמצאת בתהליכים לקראת מתן היתרים שצפויים לצאת לפועל בעוד כשנה. התוכנית צפויה לחבר את צפון ודרום העיר וליצור מארג עירוני משולב בין האוכלוסיות, בפן החברתי והפיזי של העיר. 

מקליס מסבירה כי: "אנו שוקדים על פיתוח מתחמי מגורים לצד תעסוקה ופתוח תשתיות ומבני ציבור. אני מאמינה כי מערכת חינוך חזקה, חדשנית ומגוונת לצד מערך תרבות פנאי מפותח לכל הגילאים, הם עוגנים חזקים למשוך אוכלוסייה חדשה ולשמר את הקיימת. אי אפשר לדבר על התחדשות עירונית מבלי להקפיד על תשתיות ואי אפשר לדבר על התחדשות עירונית בלי לדבר על קהילתיות שהרי תהליך זה הוא קודם כל תהליך חברתי-קהילתי. לכן, הכשרנו צוותי גישור בהתחדשות עירונית שיפעלו בתוך המתחמים ולטובת התושבים. מדובר בהליך שוויוני ושרותי, כאשר מינהלת ההתחדשות העירונית שלנו עובדת עם התושבים ובשבילם ומהווה משקל בדיאלוג עם היזם . כשיש ודאות וסדר, אזי אפשר לעבוד. כל הגורמים יודעים את הגבולות והתושבים מרגישים שיש להם אבא ואמא שיאזנו ויחזקו אותם בתהליך". 

עם ההצלחות של מקליס ונחישותה בדרך, הגיעו גם הברכות. התושבים והיזמים החלו להבין שתוכנית ליבת העיר יוצרת וודאות ותכנון חכם ומתקדם, שייטיב עם כלל השותפים לעשייה העירונית. היום, נהנית ראש העיר מאהדה ותמיכה ציבורית בגין אותם מהלכים שכמעט והביאו לכך שלא נבחרה בבחירות.

"התהליך היה קשה אבל ברגע שיצרנו ודאות והתושבים ראו שדברים זזים, שיש להם כתובת במינהלת ומדיניות של דלת פתוחה, הם הבינו שהתהליך נכון ויקדם להם את התוכניות", מספרת מקליס, "עד אז היה מגיע יזם או קבלן חתימות לתושבים, מבלי שהיה להם את הידע או הכלים על פרוייקטי התחדשות עירונית, וניצלו אותם. מבחינתי תוכנית ליבת העיר היא קודם כל הליך חברתי ראשון במעלה. הנושא הפיזי של חיזוק וחידוש המבנים משרת את התהליך החברתי. צריך להבין שעם השנים, מתחמי השכונות הוותיקות הלכו והתדרדרו, הבתים היו במצב רעוע ואז רק תושבים שהיתה להם יכולת יצאו מהשכונות ושיפרו דיור ושאר התושבים נשארו לבד, כשמצב הבתים רק הולך ומחמיר. כאן חובתנו כרשות מקומית לדאוג לאותם אנשים שנשארו בשכונות, לתת להם כלי וכתובת להליכי החידוש, לקדם את ההתחדשות העירונית, לצמצם פערים ולהחזיר את הצעירים לשכונות". 

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות