עינת גנון, המנוע של ההתחדשות העירונית בישראל, ממשיכה לחולל מהפך

עינת גנון // יחצ

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כיהנה מעל 20 שנה בתפקידי מפתח במשרד הבינוי והשיכון, היא חתומה על אין ספור תכניות ופרויקטים ברחבי המדינה, והיתה בין האנשים המשפיעים במדינה על החלטות תכנון ארציות בכלל ובתחום ההתחדשות העירונית בפרט. 

למרות עיסוקיה הרבים, גנון נוהגת להגיע לישיבות ולסיורים בכל הרשויות המקומיות ומוסדות התכנון ברחבי הארץ, ושמה הולך לפניה כאשת שטח, המחוברת לרחשי הלב של כלל הגורמים בזירת הנדל"ן של ישראל ולא פחות חשוב – גם של התושבים. אולי זו הסיבה שהיא לא מתרגשת גם כאשר הושמעה ביקורת כלפי החלטות שקיבלה במשך השנים. "מי שלא עושה לא מבקרים אותו, והוא גם לא טועה. זה רק מדרבן אותי לקום כל יום בבוקר ולהמשיך לעשות, לשפר, להתייעל", אומרת גנון בראיון מיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי.  

גנון, שעברה לתפקידה הנוכחי מיום הקמת הרשות, יכולה להביע שביעות רצון מהתוצאות: "הרשות תופסת היום מקום מאוד משמעותי בתהליכי התחדשות העירונית בישראל. ברור לכל שהיא הכתובת הממשלתית לכל מה שקשור בנושא, יש לנו כמובן שותפים ומשרדים תומכים שיש להם חלק בעשייה אבל אם יש לרשות מקומיות, דייר או יזם סוגיה הנוגעת להתחדשות עירונית- הם פונים אלינו". 

במקביל לפעילותה יחד עם יו"ר הרשות, חיים אביטן, למיצוב הרשות כאוטוריטה בתחומה ולקבלת החלטות דרמטיות שלהן היתה שותפה בשנה האחרונה – ביניהן פקיעת תוקפה של תמ"א 38 במתכונתה הנוכחית, פרסום הסכמי מדף לפינוי בינוי וקביעת תמורות לדירות פינוי בינוי- מקדמת כיום גנון תיקוני חקיקה, שנועדו לסייע  בהסרת חסמים מפרוייקטי פינוי בינוי. "הגשנו למשרד המשפטים רשימה של עשרות סעיפים שאנחנו חושבים שצריך לתקן ולשנות, ובימים אלו מתקיימים דיונים על ההצעות שלנו", היא אומרת, ומציינת: "למשל, הצענו לטפל בחתימות חוסמות של יזמים. כלומר, סיטואציות שבהן באותו בניין יש לשניים שלושה יזמים הסכמים עם חלק מהדיירים ולעיתים אפילו חתמו במקביל עם אותו דייר. עוד הצענו להגדיר מה זאת החתמה פוגענית, כגון אנשים שמציגים את עצמם כנציגי הרשויות והם לא, כגון הטעיה של דיירים ואיומי תביעות מצד יזמים שמציגים מצג שווא של 80 אחוז חתימות כשאין באמת בפועל חתימות כאמור, ועוד". 

לא מעט מהשינויים שערכת התקבלו ברגשות מעורבים בענף, כגון הסכם מדף לפינוי בינוי
"בתקופה האחרונה טיפלנו בנושאים רוחביים, שהובילו לשינויים לטובת כל השותפים בהתחדשות העירונית בישראל. נכון שכל "מוצר" חדש גורר חששות והתנגדויות. ההסכם היה אמירה חדשה לגמרי שבאה מטעם גורם ממשלתי והשוק היה צריך לעכל את זה. בנוסף, יש גם גורמים שלא שמחו מההסכם, כגון עורכי דין שהרימו גבה מה פתאום 'מתערבים להם בעבודה' אבל לא היתה לנו שום כוונה להכתיב הסכמים, אלא רק לתת כלים לכתיבת הסכם. 

"את הסכם המדף בין בעלי דירות ליזם, שנכתב כשירות לדיירים, אפשר להוריד מאתר האינטרנט בקובץ פתוח ולהתאים לכל פרויקט ולכל עסקה. יש בו את המרכיבים המהותיים שצריכים להיות בעסקה, את ההגנות שהדיירים צריכים מצד אחד ומצד שני את הכלים שיאפשרו ליזם להוציא את העסקה לפועל. צריך גם לזכור שאפשר לקחת מההסכם רק סעיפים מסוימים. אכן היזמים העדיפו יותר חופש פעולה ולא להתיישר לפי מה שנקבע מלמעלה אבל אין לנו כוונה לעשות משהו מחייב, זה הסכם אופציונלי, ואנחנו רואים שהיו לו אלפי הורדות מהאתר, כך שבמבחן התוצאה נתנו שירות טוב. כעת אנחנו שוקדים על הסכמים נוספים". 

גם מסמך התמורות שקבעתם לדיירי פינוי בינוי עורר מחלוקת
"היו בשוק הרבה אמירות בנושא התמורות לבעלי הדירות, היו ועדות שקבעו את ההגבלה והחלטות התקבלו באופן ספציפי, ללא מדיניות אחידה. למשל, בעיריית תל אביב דיברו על אפס תמורות לדירות גדולות וירדו מזה בסופו של דבר. היה צורך לקבוע את עמדתנו, אחרי שנשאלנו על כך רבות.

גם כאן, כשעשינו משהו חדש הוא עורר התנגדויות באופן טבעי, אבל לא מעט יזמים מברכים על הוודאות, כללי המשחק ידועים כאשר יושבים למשא ומתן עם דיירים. יחד עם זאת, קבענו הוראת מעבר, ברור לנו שאי אפשר לעשות חיתוך קר בבת אחת וכל רשות מקומית יכולה לעשות את ההתאמות שלה. לדוגמא, עיריית חיפה קבעה מדיניות משלה, שהיא מעט שונה מעמדתנו. זה לא מחייב את העירייה אבל כאוטוריטה מקצועית זה ראוי ונכון שנקבע מסמך מדיניות בנושא". 

רגע של נחת יש לך לפעמים?
"יש המון רגעים של נחת, בעיקר נחת. הקמנו 25 מינהלות פעילות בכל הארץ, ואחרי שנתיים אנחנו יכולים לומר בוודאות שההשפעה שלהן על תהליכי ההתחדשות העירונית היא דרמטית. הן הפכו להיות כתובת מקומית ברורה, שמשקפת את המדיניות העירונית עבור דיירים, יזמים ובעלי מקצוע. בנוסף, חלק מהרשויות מקבלות מאיתנו תקציבי תכנון. יש רשויות שלא היתה בהן פעילות במשך שנים ועכשיו בזכות המנהלות אנחנו רואים פעילות ענפה, כגון חולון, חדרה, לוד ועוד. 

לסבר את האוזן, עד היום העניקה הרשות תקציבי תכנון בסך 110 מיליון שקל ומקדמת 63 תוכניות חדשות, בהיקף של 130 אלף יח"ד". 

עינת גנון לא שמעה על המילים "לעצור לנוח". בנוסף לכל, היא מוצאת זמן להנחיל את הידע, להשתתף בכנסים, להשמיע את עמדתה בקרב חוגים רחבים, וידועה כאחת הנשים החזקות ויש לומר האמיצות בענף הנדל"ן בישראל. כשגנון מגיעה ל"שטח" היא מתקבלת בכבוד והערכה רבים, בזכות המקצועיות והבקיאות שלה בכל פרט ופרט. לשאלה מדוע חשוב לה לצאת מהמשרד ומוסדות הממשל והתכנון ולפגוש את העוסקים בתחום ואנשי השטח, היא עונה: "אני עורכת על בסיס קבוע שולחנות עגולים עם גורמים בשוק הפרטי, יזמים, עורכי דין, בעלי מקצוע ועוד, כי שם אני לומדת עוד דברים, צוברת עוד ידע, תמיד יש עוד מה לעשות ולשפר ותמיד יש ממה להפיק לקחים. גם המפגשים עם תושבי המתחמים, שאנחנו מקפידים לקיים בכל פרויקט שאנחנו מובילים, נותנים תחושה של חיבור אמיתי לעשייה עצמה". 

לשאלה אם היא לא מתעייפת, היא עונה בחיוך: "יש לי המון סיפוק מהעשייה, אני מלאת אנרגיות להמשיך קדימה כל יום מחדש". 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: