בית המשפט בהרצליה קבע לאחרונה כי החברה היזמית שביצעה פרויקט תמ"א 38 בעיר תפצה רוכשי דירה בסכום של למעלה מחצי מיליון שקל, לאחר שלא עמדה בהתחייבויותיה להשלים את שיפוץ הדירה במועד
את התביעה הגישו בני זוג, בעליהם של דירה, שהתקשרו עם החברה היזמית "פרויקט בוטיק הס 40 בע"מ", במסגרת פרויקט תמ"א 38, שנבנה בבניין מגוריהם ברחוב הס בהרצליה לצורך ביצוע שיפוץ נרחב בדירתם.
מפסק הדין עולה כי בהתאם לסיכום בין הצדדים נקבע כי החברה תבצע שיפוץ מלא בדירתם של התובעים ותשלם להם דמי שכירות בסך 4,500 ₪ עבור תקופת השיפוץ שתימשך עד עשרה חודשים. עוד סוכם כי החברה תהיה אחראית לליקויים שיתגלו בדירה בהתאם למפורט בהסכם בין הצדדים.
אולם לטענתם של התובעים כעולה מההחלטה, החברה לא עמדתה בהתחייבותה והותירה את הדירה לא משופצת עם נזקים וליקויים. בשל הפרה נטענת זו, טענו התובעים כי נגרמו להם נזקים רבים והם עתרו לסעדים כספיים שונים בסך כולל של 1,248,035 ₪.
מנגד החברה טענה בכתב ההגנה שהגישה כי הפסקת ביצוע השיפוץ הייתה בהסכמת הצדדים וכי היא נכונה לעמוד בהתחייבותה להשלמת העבודות בנכס. הצדדים צרפו לכתבי הטענות המקוריים חוות דעת מומחים מטעמם ובהמשך הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט לצורך בחינת הסוגיה.
בחודש יוני 2020 נראה היה כי הצדדים מגיעים לעמק השווה לאחר שבמסגרת דיון קדם משפט, הם הסכימו כדלהלן: "יתאפשר לנתבעת לסיים את הדירה בהתאם להסכם ולחוות דעת המומחה, כאשר בסיום העבודות, יוזמן פעם נוספת המומחה מטעם בית המשפט לבחון האם אכן העבודות הסתיימו וכן, אם קיימים ליקויים, מה יש לתקן ומה עלות התיקון". כמו כן, נקבע כי ימונה מפקח על ביצוע העבודות. אלא שמההחלטה עולה כי בניגוד למצופה העבודות לא התקדמו מספר חודשים לאחר מכן. בני הזוג התובעים הגישו בקשה להרמת מסך ההתאגדות וצירוף נושאי המשרה בחברה כנתבעים.
לאחר שעיין בראיות שהונחו בפניו החליט השופט גלעד הס לקבל את טענות התובעים. בפסק הדין הוא קבע כי הוכח מעל לכל ספק שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי התובעים: "לעניין השיפוץ, בית המשפט מינה מומחה מטעמו, כאשר זה קבע כי לא רק שלא בוצע שיפוץ מלא, אלא כי הדירה כמעט וכלל לא שופצה. מחוות דעתו השנייה של המומחה, עולה כי בחודש מרץ 2021 טרם הושלם השיפוץ וכי נדרשים 300,000 ₪ נוספים להשלמתו. לפיכך, הנתבעת הפרה את ההסכם באי השלמת שיפוץ הדירה כפי שהתחייבה בהסכם".
לעניין תשלום דמי השכירות ותקופת השיפוץ פסק השופט: "אין חולק כי הנתבעת שלמה דמי שכירות בסך של 45,000 ₪ וזאת עבור תקופה של 10 חודשים שיפוץ. כלומר, סכום זה של 45,000 ₪ מבוסס על ההתחייבות של הנתבעת לסיים את השיפוץ בתוך 10 חודשים. מכאן, סכום זה אינו מכסה דמי שכירות עבור תקופה נוספת בה הנתבעים לא יכלו להתגורר בדירה, כאשר החלו עבודות השיפוץ ולא הסתיימו. בגין תקופת השיפוץ העולה על עשרה חודשים, זכאים התובעים לפיצוי נוסף.
אציין כי הנתבעת הכירה בזכאות עקרונית לפיצוי עבור התקופה החורגת מעשרה חודשים ושילמה אף פיצוי חלקי בסך של 22,500 ₪. לאור האמור לעיל, אני קובע כי הוכח לפני כי התובעים זכאים לפיצוי בסך השווה להשלמת השיפוץ אליו התחייבה הנתבעת וכן לדמי שכירות עבור התקופה אשר בה לא יכולים היו להתגורר בדירה".
בתוך כך, השופט החליט לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט במלואה ופסק כי החברה הנתבעת תשלם לתובעים סכום של 300,000 ₪ עבור סיום עבודות השיפוץ.
מפסק הדין עולה עוד כי התקופה בה התובעים לא יכולים היו להתגורר בדירה נמשכה בפועל מחודש אפריל 2018 ועד לחודש מרץ 2021, כאשר לתקופה זו יש להוסיף 4 חודשים שנדרשים לסיום העבודות ממועד זה, מועד בו היו רשאים לשפץ את הדירה בעצמם. השופט פסק כי על החברה היזמית לפצות את בעלי הדירה בסך כולל של 199,700 ₪ בדין דמי שכירות.
השופט החליט לפסוק סכום של 20,000 ₪ לתובעים בגין עוגמת נפש לצד סכום של 6,850 ₪ עבור חוות דעת שונות עליהן שילמו במהלך ניהול המשפט.
השופט החליט כי מדובר במקרה בו יש להרים את מסך ההתאגדות: "לאור הראיות שלפני וסיכומי התובעים, אני קובע כי יש לחייב את מנהלי החברה באופן אישי בנזקים המפורטים לעיל, היות ומדובר במקרה חריג בו נוצל מסך ההתאגדות שלא כדין, ומתקיימים התנאים להרמת המסך וחיוב אישי של נושאי המשרה".
בנוסף נפסק כי החברה היזמית ומנהליה יישאו בתשלום שכר טרחת עו"ד התובעים בסך של 65,000 ₪ וכן בסך של 20,000 ₪ עבור הוצאות משפט.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
