אור גולדפרב // צילום רונן דמארי
אור גולדפרב // צילום רונן דמארי

היזמים שהחתימו, התושבים שאיבדו אמון והמנהלת החדשה שעושה סדר

"יש תושבים שיזמים נכנסו אליהם לדירות, החתימו אותם על מסמכים והם מעולם לא קיבלו העתקים שלהם, אין להם אפילו למי לפנות", ראיון עם ד"ר אור גולדפרב, מנהלת מינהלת קריית משה ברחובות, שנכנסה לתפקיד עם חזון ברור: "יש פה תהליך של חיזוק הקהילה"

רונן דמארי 28.06.2018

תמונה: אור גולדפרב // צילום רונן דמארי

אור גולדפרב, מנהלת מינהלת ההתחדשות העירונית בשכונת קריית משה ברחובות, נחושה להצליח בתפקיד המאתגר אליו מונתה לפני כשלושה חודשים ולהוביל בהצלחה את אחד המהלכים המורכבים ביותר שידעה העיר רחובות. האשה החייכנית ומסבירת הפנים לא מבזבזת זמן, היא יודעת עד כמה הוא חשוב עבור התושבים שמחכים לדירתם החדשה בכיליון עיניים: היא נפגשת עם הגורמים המשמעותיים בשכונה, על מנת לייצר את שיתוף הפעולה החיוני כל כך להצלחת התהליך, היא מקיימת פגישות עבודה בעירייה ובמשרד השיכון ובעיקר מרגישה את השטח. במשרדה תלויות מפות של המתחמים השונים אליהם חולקה השכונה ומבטה מופנה אליהם תדיר כשהיא לרגע לא שוכחת את אלפי התושבים המתגוררים בתנאים לא פשוטים בכל אחד מהם.

גולדפרב הינה ד"ר לכלכלה מהאוניברסיטה העברית, הפקולטה לחקלאות, והינה בוגרת תואר ראשון במתמטיקה ובכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בכלכלה בפקולטה לחקלאות. היא כיהנה בתפקידי ניהול שונים במגזר הציבורי במשך כ -18 שנים, כאשר בשש השנים האחרונות היא כיהנה כסמנכ"לית כלכלה וטכנולוגיה במשרד להגנת הסביבה, שם הקימה וניהלה את יחידת הכלכלה והטכנולוגיה, הובילה פרויקטים כלכליים רחבי היקף וקידמה שיתופי פעולה בין גורמים שונים במגזר הציבורי והפרטי.

את החלטתה לעזוב את משרדי הממשלה היא מנמקת: "החלטתי שאני צריכה לעשות משהו בצורה מובהקת למען הציבור ומצאתי שהפרויקט בשכונת קריית משה הוא משנה חיים מבחינתי ומהווה שליחות אמיתית ומטרה ששווה להשקיע בה את כל כולי".

ספרי לנו על פעילות המינהלת
"המינהלת הוקמה במטרה ללוות את התושבים, להדריך אותם ולייעץ להם כדי שהתהליכים של ההתקשרות עם היזמים יהיו הכי טובים ויובילו להם לתועלת הכי גדולה מבחינת התמורות שלהם ושיהיו להם בטחונות טובים לגבי הדירה שהם מוסרים כי בסופו של דבר הם יוצאים מהדירות שלהן והם צריכים להיות בטוחים שיהיה להם לאן לחזור".

עד כמה חשובה מידת שיתוף הפעולה של התושבים עצמם?
"יש חשיבות גדולה מאוד להחלטה של התושבים על הנכונות שלהם לשתף פעולה עם כל מי ששותף לתוכנית. שיתופי הפעולה הם הכרחיים. התהליך הזה מאוד מורכב והוא מייצר הרבה מאוד שינויים חברתיים, כלכליים, פיזיים והוא מחייב לימוד מסוים לאיך להתנהל עם השכנים. באמת הבקשה שלנו מהתושבים היא להתחיל  להכיר את השכנים שלהם, בשכונה יש 33 מתחמים המכילים כ -70 בניינים, יש כניסות לכל בניין וכל כניסה היא קהילה בפני עצמה במובן מסוים. יש לנו שני בניינים עם ארבע כניסות למשל באחד המתחמים, במתחם אחר יש לנו 80 דירות למשל וכל בעלי הדירות צריכים להסכים על אותו יזם. זה לא יעזור אם אנשים לא יכירו את השכנים שלהם ולא ידברו ביניהם, כי הם יחד באותה סירה, אם יהיה חור בסירה היא תטבע".

מהו לוח הזמנים המתוכנן לביצוע הפרויקטים?
"בעוד שנה וחצי – שנתיים יזמים יוכלו לעלות על הקרקע אבל ההתארגנות חייבת להיות מסודרת. אלו שנתיים מאוד משמעותיות כי אם בוחרים יזם אפשר כבר יהיה לצאת מהדירות בעוד שנתיים ותוך שלוש שנים נוספות יהיו בניינים. חשוב שהתושבים יבינו שיש תהליכים שהולכים לקרות, שתוך חמש שנים הם יוכלו להיות בבניינים חדשים והעירייה פועלת במלוא המרץ על מנת לקדם את התהליך הזה".

יש דברים מסוימים שלא ידעת על השכונה עד שנכנסת לתפקיד?
"אני מגלה שהמצב של הבניינים כאן קשה יותר משחשבתי. אני ראיתי בניינים שהם לא יציבים ואני שומעת מאנשים שפונים אליי שיש נזילות, יש דליפות מהגגות, הבנתי שתמ"א 38 הוא לא פתרון לשכונה וחייבים להרוס ולבנות מחדש. בהיבט החברתי, אני רואה אנשים שמאוד אכפת להם ויש הרבה מקומות שאנשים רוצים לעזור ולקדם דברים אבל אני לא חושבת שיש מודעות להיקף של שיתופי הפעולה. יש פה צורך חזק לשיתופי פעולה בין התושבים ובין עצמם ובין הגופים השונים. בנוסף צריך לחזק את חוסר האמון של התושבים בממסד, לא ידעתי מה העוצמות".

ממה זה נובע לדעתך?
"לא ידעתי את היקף הבעייתיות של התהליכים שהם עברו בשנים האחרונות, למשל יש תושבים שיזמים נכנסו אליהם לדירות, החתימו אותם על מסמכים והם מעולם לא קיבלו העתקים שלהם, אין להם אפילו למי לפנות כי הם לא יודעים מי החתים, יש אנשים שאחרי המפגשים שלנו גילו שיש להם הערות אזהרה בטאבו והם בכלל לא ידעו על זה. אלו דברים שהפתיעו אותי מאוד ואני כן רואה את המצוקה של האנשים שכן רוצים לעבור את התהליך הזה מצד אחד, אבל מצד שני הם חסרי אמון והם יודעים שהוא מאוד מאוד מורכב. לכן נדרש הליווי המקצועי של המינהלת שתלך עם התושבים בכל שלב".

איך מתקדמים, מה השלב הראשון?
"יש כמה שלבים שנרצה להתקדם לפיהם – למשל בחירת הנציגים. צריך להבין שמדובר באחד הדברים הבסיסיים של התהליך. אם יש לנו למשל בניין של 80 משפחות אנחנו לא יכולים לדבר עם כולן ולתת להן קורס של הדרכה, לכן נרצה שתהיה נציגות של ששה או שמונה דיירים מוסכמים. שיתקיימו בחירות מסודרות ושתהיה התחייבות גם של הנציגים לתושבים שלא ידברו עם היזם לבד ולא יקבלו החלטות על דעת עצמם. כשתהייה נציגות כזו, נוכל לתת לה ייעוץ משפטי ולהסביר לה את כל הנקודות המורכבות שצריך לדעת עליהן לפני שבוחרים את אנשי המקצוע. למשל, עורך דין – חייבים מישהו שיש לו ניסיון בעבודה מול רשויות מקומיות, משרד עם מספר עובדים כי התהליך מורכב והשירות רחב מאוד. עורך הדין צריך ללוות אותם בכל שלב ושלב של התקדמות הפרויקט עד לרישום של הדירות החדשות בטאבו. בהסכם אתו צריך להיות רשום הכל, כי אחרת כל דבר עולה כסף".

קיימים קשיים לארגן נציגויות של בניינים?
"אני רואה קשיים בראש ובראשונה בגלל חוסר המודעות של ההתארגנות הזו. היו לנו שני מפגשים ואנשים אמרו 'אני לא רואה שום טעם להתחבר עם הכניסה השנייה, אני אפעל למען הכניסה שלי'. אין את המודעות שרק כמתחם כפי שהוגדר בתוכנית, זה ייצא לפועל. גם אין מודעות שצריך לעבוד על זה, לקיים אסיפות דיירים ופרוטוקולים, זה צריך להיות תהליך חזק שמתקדם אמנם לאט, אבל בצורה יסודית ופתוחה".

יש גם ייאוש אצל חלק מהתושבים?
"כל הזמן אני שומעת אנשים שאומרים 'זה לא יקרה', שאומרים שכבר שמעו הבטחות מגורמים שונים במהלך השנים וכבר איבדו אמון ודברים לא רק שלא השתנו אלא גם המצב של הדירות מידרדר. יש גם ייאוש, אבל בהחלט אפשר להרגיש את הרצון והתקווה".

מה אפשר להגיד לאותם תושבים?
"קודם כל, כל אחד יכול לפנות אלינו בכל שאלה ובכל עניין. גם כאלו שיש להם בעיות עם החתמות שאין להם מושג מי החתים אותם, הם מוזמנים לבוא אלינו, ננסח עבורם פנייה לממונה על פניות הציבור, הם ימלאו טפסים, ונטפל בעניין הזה ונבהיר מה הסטטוס של העניין. המסר לנציגים ולנציגים שמעוניינים להיבחר הוא שהם צריכים להתחיל לעבוד, לבנות שיתוף פעולה ולגבש את המתחם כקהילה לכל דבר ועניין. הנציגים צריכים לנסות לגבש את הקהילה במתחם שלהם גם מבחינת הרכוש המשותף, קצת יותר ניקיון, קצת יותר סדר, שיציפו את כל הבעיות אלינו ונשתדל לסייע לכל פנייה".

לסיום, מה ייחשב בעינייך כהצלחה בתפקיד המאתגר הזה?
"הריסת בניינים והקמת בניינים חדשים, הבנה שיש פה תהליך של חיזוק הקהילה, שתבין שהיא תצא חזקה יותר כשתיכנס לבניינים החדשים, המטרה היא לא להשאיר אף אחד מאחור עד כמה שניתן, שיהיה שיפור ברמת החיים וברמה הקהילתית שהתושבים ירגישו שלשכנים שלהם אכפת מהם ושיש להם למי לפנות".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות