קרן הארנונה מציעה לקחת כסף מהרשויות ומנגד לתגמל אותן על בניית יחידות דיור אלא שבדיון סוער בכנסת איימו ראשי הרשויות ב"מלחמת עולם". כרמל שאמה הכהן: "הוציאו חוזה על המדינה"
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, דנה בפרק כ' (רשויות מקומיות), שבחוק ההסדרים – סימן א' קרן הארנונה. על פי המודל המוצע, הרשויות המקומיות, כל אחת לפי חלקה, יפרישו לקרן בצורה דיפרנציאלית, אחוז מסוים מתוך ההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה עסקית. מתוך הקרן יוענק מענק שנתי קבוע לרשויות המקומיות בסך 2,000 ₪ עבור כל היתר בנייה ליחידת דיור שהיא מוציאה. באוצר ציינו כי הדבר שקול להעלאת תעריף הארנונה למגורים בכ- 40%, מבלי להעלותה לתושבים בפועל וכי המודל יתמרץ את הבניה למגורים משמעותית. אלא שמנגד רוב מכריע מקרב חברי הכנסת וראשי הרשויות הביעו התנגדות להקמת הקרן.
חיים ביבס, ראש מרכז השלטון המקומי, וראש עיריית מודיעין, אמר כי: "מדובר בהקמת קרן ארנונה במסווה של קרן דיור, בשל משבר הדיור שהוא באחריותה המלא של המדינה". ביבס האשים כי המדינה הרוויחה עשרות מיליארדי שקלים על חשבון הרשויות והשיווקים לדיור, ולא השקיע מאומה מכך בפתרונות לדיור, וכך היא פעלה גם בהקמת קרן הניקיון: "אם מישהו חושב שהם יתנו 5 מיליארד עכשיו הוא טועה, הם יורידו במענקי איזון וביתר המענקים. מדובר בליבת ההתעסקות של השלטון המקומי, זה ליבת העשייה שלו, במינסוטה זה המקום היחיד שהכניסו את זה בארה"ב ולא סתם לא הרחיבו את זה לאף מקום, כי זה נכשל. זה הליבה שלנו ועל הליבה אנחנו מוכנים להחריב את הכל".
יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, אמר כי: "בדקתי ובשנים הראשונות אני גדל במודל המוצע, ואז אחרי 5-6 שנים אני הולך לקבל מכה ולהחזיר למדינה מיליוני שקלים. עיריית לוד הכניסה למדינה 7 מיליארד ₪ למדינה משיווקיים, אבל אתה מתחנן לשירותים בסיסים לתושבים שלך".
כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן: "הרושם שלי שראשי הקואליציה התכנסו והוציאו חוזה על המדינה, אמרו איך אפשר לחסל מדינה במכירת חיסול הכי מהר, ואז כולם התחילו להתפרע. על הנושא הזה תפתח מלחמת עולם נוספת, מי שיגע בנושא של החינוך של הילדים שלנו לא נשתוק לרגע. יושב פה איתי אדם שחתם איתי הסכם גג, ואישר לי קומות בבורסה, ואזורי תעשייה, כולם היו נגד, המדינה לחצה, כחלון לחץ והוא לחץ, אמרתי אני הולך על זה, ואז אותו אדם בא ומשנה את המצב. זו שחיטה לא כשרה של רשויות מקומיות. זה לא מעודד שוויון, זה לוקח את כולם לאחור. אנחנו נלחמים על כל שקל לרווחה, אעשה את זה בשביל להעביר את הכסף למקומות אחרים? לוקחים רעיון שבבסיס נכון ומביאים אותו לעיוות גמור".
רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון: "זה יעשה בדיוק את ההפוך, נבטל את כל הסכמי הגג, אנחנו עומדים לחתום על עוד הסכם. זה גורע מראשון 200 מיליון ₪ בעשור הקרוב, מי בנה את הכל, מאיזה כסף?"
מרים פיירברג-איכר, ראש עיריית נתניה: "תמיד יש רציונל, גם בתאגידי המים, הרציונל היה נהדר, אמרו שראשי הערים משקיעים בנראות, אבל לקחו את זה ובמקום לפטור את הבעיה… אתם לא יכולים לעשות דבר כזה בגורף בלי לבדוק כל רשות. חתמנו על הסכמי גג, אנחנו יודעים שיזמים ממהרים לבנות מגורים ולא ממהרים לבנות תעשייה, ועכשיו אחרי שבנינו מגדלי מגורים, עכשיו נזכרים ותיקחו גם את המעט שיש לנו? אתם רוצים לעשות שוויוניות? קודם תצרו שוויוניות בין המחוזות, לא תצליחו לעשות זאת בצורה של זבנג וגמרנו, הצרכים והמאפיינים של כל עיר שונים".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בתום הדיון: "אני מבקש ממפלגת השלטון שאני השותף שלה, שתביעו את עמדתכם. אני אבקש תשובות לשאלות שנשאלו כאן, ואדבר גם עם שר האוצר, אני רגיל שלדיון כזה שהשר מגיע, אולי יש ישיבת ממשלה כעת והוא לא יכול, אבל לישיבה הבאה. אני רוצה לדעת מה העמדה של כולם, מה התשובות לשאלות שנשאלו".
צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר אמר בדיון כי השחקן הכי משמעותי בשוק הדיור הינו הרשויות המקומיות וכי מערכת התמריצים כיום לא מעודדת דיור. כך הציג דוד כי ההכנסות מארנונה בגין דיור נמוכה משמעותית מההכנסה בגין ארנונה לעסקים (52 ₪ למ"ר לעומת 182 ₪ למ"ר), כאשר העלויות לרשות בגין תושבים רחבות יותר משמעותית. עוד הציג דוד כי מי שפועל להרחבת היצע הדיור פוגע בסל שהוא יכול להעניק לתושבים שלו: "אנחנו לא מאשימים את השלטון המקומי, יש מערכת תמריצים שמובילה לכיוון הזה".
כך ציין דוד כי תיקון מערכת התמריצים הכרחי כדי להגדיל באופן משמעותי את היצע הדיור: "הפערים מהכנסה ילכו ויגדלו, מערכת המטרו והמערכות הנלוות יאפשרו הרבה מאוד בניה לתעסוקה במרכז, וזה בסדר גמור, אבל המשמעות בצד הפיננסי היא פערים הולכים ומתרחבים". דוד הציג כי ההכנסה מארנונה עסקית לתושב בתל אביב גבוהה פי 30 מהארנונה העסקית לתושב בחריש, והראה צעדים שונים בעולם הננקטים בנושא הארנונה: בבריטניה 50% מהכנסות הארנונה העסקים מחולקת מחדש, ובסיאול הרשויות במטרופולין מעבירות 50% מכלל הכנסותיהן מארנונה, וכי במינסוטה חלק מהגידול בארנונה עסקית ביחס לשנת הבסיס מחולק מחדש לרשויות באזור. דוד הדגיש כי ההצעה לא נוגעת בתקציב הקיים של הרשויות, אלא היא מתבססת על גידול בארנונה העסקית מעתה ואלך. כך הדגישו באוצר כי המודל הינו ללא פגיעה בתקציב הקיים של הרשויות, ללא העלאת מיסים על תושבים, עם תמריץ של קליטת כל יח"ד לנצח, והותרת כספי הקרן בידי הרשויות המקומיות. באוצר הוסיפו כי הקרן תביא לתמרוץ רשויות מקומיות לקליטת מגורים, לצמצום פערים ואי שוויון, ולחיזוק העצמאות של רשויות מקומיות רבות נוספות. עוד ציינו כי המהלך אמנם יקטין את התמריץ לארנונה עסקית, אך עדיין ישאיר אותו כדאי.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
