banner
נעה רביב - קולקציית הארד קופי // צילום: רון קדמי
נעה רביב - קולקציית הארד קופי // צילום: רון קדמי

הצדעה לזאהה חדיד בכנס האדריכלות והעיצוב הבינלאומי בחולון

אדר' בתיה סבירסקי מלול אוצרת הכנס: "פרצה מעבר לתקרת הזכוכית"

עיריית חולון ומוזיאון העיצוב חולון, בשיתוף עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל תקיים את כנס האדריכלות והעיצוב העשירי במדיטק חולון ביום שישי הקרוב, 8 בספטמבר. הכנס יוקדש למורשתה של האדריכלית החשובה, זאהה חדיד שהלכה לעולמה לפני כשנה בגיל 65, ויתייחס לעולמות התכנון האדריכלי, עיצוב הפנים ועיצוב האופנה – בהם נגעה והשפיעה.

לרגל הכנס הוזמנו שתי אורחות מחו"ל, שעבודתן קשורה למורשת של חדיד. האדריכלית שרה קלומפס, שותפה במשרדה של חדיד, תספר על הדרך שעשתה עמה, בבניין הנפלא בבאקו ובמרכז האקווטי בלונדון ובפרויקטים נוספים. נעה רביב מעצבת האופנה הישראלית, הפועלת בניו יורק, שעבודתה פורצת הדרך מבוססת על התחום הדיגיטלי ומזכירה בעיצוביה הזורמים את עבודתה של חדיד, תציג את יצירותיה. אוצרת הכנס: אדריכלית בתיה סבירסקי- מלול.

זאהה חדיד הגדולה

זאהה חדיד, ילידת עיראק, הייתה גדולה בכל מובן שהוא. ביצירתיות, ביכולות הטכניות, בחיבה האקספרימנטלית ובמונומנטליות של המבנים שלה. ילדותה עברה עליה בבגדד הדמוקרטית, הפתוחה אל העולם המערבי. ב-1972 לאחר שהשלימה תואר במתמטיקה באוניברסיטת ביירות, עברה ללונדון, ושם, בלימודיה ב-AA (בבית הספר של איגוד האדריכלים), שנחשב למתקדם בעולם, מצאה חדיד את מקומה. אליה זנגליס ורם קולהאוס היו שני המורים שעוררו בה השראה כמו גם חקר עבודתם פורצת הדרך שהקונסטרוקטיביסטים הרוסים כמו מאלביץ ואחרים. למרות שה – AA והאווירה המיוחדת בו היו כר מתאים להתפתחותה חדיד תמיד פרצה לה דרך ייחודית משלה תוך שהיא מתמודדת עם לא מעט קשיים שלדבריה נבעו לא רק מהקושי הרגיל להעביר רעיונות חדשניים ופורצי דרך אלא מהקושי של להיות זרה בסביבתה ובעיקר אשה. את משרדה העצמאי הקימה חדיד בשנת 1979, ובו התבלטה בסגנונה הייחודי הדה קונסטרוקטיביסטי. משרדה הפיק לאורך השנים אדריכלות פורצת דרך שהחלה מתפישה חדשה של המרחב והתפתחה תוך שימוש במחשב לאדריכלות דיגיטלית זורמת- "מלכת הקו הזורם", כך כונתה.  השנים הארוכות בהן לא הצליחה לבנות את יצירותיה האדריכליות, הפכו לזמן איכות בו פיתחה את שפתה הייחודית באמצעות עיצוב ואופנה. מסלול זה הפך לחלק בלתי נפרד מתפיסתה ההוליסטית באמנות עיצוב ואדריכלות. המשרד מקפיד להמשיך בתפיסה זו של פיתוח מוצרים וסביבות בעיצוב פנים, ריהוט, עיצוב תכשיטים, עיצוב תעשייתי ועיצוב אופנה.

זאהה חדיד // צילום: סטיב דאבל
זאהה חדיד // צילום: סטיב דאבל

האשה הראשונה עם מדליית זהב

חדיד, היתה האשה הראשונה שזכתה בפרס פריצקר ב-2004 והאשה הראשונה שזכתה ב-2015 במדליית זהב מארגון האדריכלים הבריטי (RIBA). היא נודעה בסגנון האדריכלי הייחודי שלה שהתאפיין בקווים מעוגלים ובצורות מורכבות וגם בעלות ביצוע גבוהה. הבניין הראשון שחדיד תיכננה ב-1993 היה תחנה לכיבוי אש במתחם ויטרה בדרום גרמניה יותר מ-15 שנה לאחר שסיימה את לימודיה. מאז היא חתומה על עשרות פרויקטים פורצי דרך, הגדול שבהם הוא אצטדיון הכדורגל הגרנדיוזי בקטאר ובניינים כמו מוזיאון המקסי ברומא (2009), מרכז התרבות חיידר אלייב באזרביג'אן (2013) והמרכז הייחודי לספורט ימי בפארק האולימפי בלונדון (2012).

שרה קלומפס // צילום: גקופו ספילימברגו
שרה קלומפס // צילום: גקופו ספילימברגו

צוות השופטים של פרס פריצקר כתב עליה כי: "דרכה להכרה עולמית היה מאבק הירואי. היא הפכה ליותר ויותר מוכרת כשהמשיכה לזכות בתחרות אחר תחרות תוך שימוש בערכים יחודיים. היא ניצלה את התחרויות כ'מעבדה' שממשיכה לחדד את כשרונה יוצא הדופן". הוועדה החמיאה לחדיד על כך שהעשייה הסגנונית שלה בולטת גם בעיצוב תערוכות, תפאורות, עיצוב מוצר ורהיטים.

אדר' בתיה סבירסקי מלול אוצרת הכנס: "זאהה חדיד עשתה זאת ובגדול. היא הצליחה להביא למימוש חזון יוצא דופן שנחשב 'ארכיטקטורה של נייר' ( על משקל 'נמר של נייר'). עובדה זו מעידה כי  מחשבה פורצת דרך, כוח התמדה וכריזמה שופעת, וכמובן גרעין של לקוחות בעלי מעוף – הם אלו שיכולים לעשות את ההבדל.לאחר שהשקיעה שנים ארוכות של עבודה ומחויבות למטרה, הצליחה לעשות זאת והפכה לאדריכל(ית) החשוב(ה) בעולם. למרות הקושי העצום היא הצליחה לממש עבודות פורצות דרך  עבור יזמים קשוחים. די להזכיר את היזמת הסינית דזנג שין, ששיתוף הפעולה ביניהן, וכן בינה לבין אדריכלים פורצי דרך נוספים, היה בין הגורמים להפיכתה לאחת מעשירי עולם. בשפה העברית לא ניתן להתייחס לזאהה ללא ג'נדר- היא לא "האדריכל" אלא "האדריכלית". היא פרצה מעבר לתקרת הזכוכית והפכה למודל לנשים בכלל ובתחום האדריכלות בפרט".

במסגרת הכנס  תערוך האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון סיור און ליין בפסטיבל ארס אלקטרוניקה, באמצעות ענת ספרן ולילך שטיאט האוצרות/יוצרות של תערוכת הסאונד הנמצאות בלינץ, ותשוחח עם מנהל העונה הישראלית לעיצוב בחולון רפי וזאנה, עוזר מנכ"ל העירייה לתרבות ועם שניים מיוצרי התערוכות שיפתחו את העונה מעצב האופנה ירון מינקובסקי והאמן בזוקה ג'ו. השנה במלאות עשור להיווסדו, יוכרז במסגרת הכנס על יסוד פרס לנשים באדריכלות מטעם עמותת אדריכלים מאוחדים בישראל.

 

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות