banner
הצללת רחובות // shutterstock
הצללת רחובות // shutterstock

הצצה לשבעה פיינליסטים שעלו לגמר תחרות הצללה בתל אביב

קבלו הצצה לשבעה פרויקטים מעשה ידיהם של  אדריכלי ומעצבי ישראל, שהגיעו לגמר הגדול של תחרות ההצללות הנחשקת של עיריית תל אביב

עיריית תל אביב-יפו פרסמה את 11 הצעות התכנון שעלו לגמר תחרות "צל אביב-יפו", לתכנון ועיצוב הצללה בצמתים בתל אביב-יפו. "מגדילים" מציג לכם 7 מתוכם. העיריה: "מטרת התחרות היא לספק תוצר מעשי, בר ביצוע". לשיפוטכם:

"פרגול-עץ", אדריכל דר' ערן קפטן
פרגולה בעלת עמוד מרכזי וסוכך (בדומה לעץ) המהווה תשתית להצללה באמצעות צמחיה מטפסת. פרגול – עץ מורכב מעמוד מרכזי הכולל ארבעה צינורות מכופפים. אלו תומכים בשלד סוכך, הכולל שני צינורות מכופפים, אחד מעלה והשני מטה. השלד מספק ארבע נקודות עגינה לרשת מתכת בצורת אוכף, המהווה בסיס למתיחת יריעות צל זמניות, ותשתית לגדילת צמחיה מטפסת.

"פרגול עץ" - אדריכל דר ערן קפטן משרד אקו אדריכלים
"פרגול עץ" – אדריכל דר ערן קפטן משרד אקו אדריכלים

Clouds, רועי שניידר
מתוך מודעות לחשיבות העצים במרקם העירוני, נשאף ככל הניתן לשמר ולפתח את מערכת ההצללה הירוקה הטבעית. על כן , ההצעה התכנונית מתבססת על מערכת העצים הקיימת ותיתן מענה צל מיידי במקומות הנדרשים לצד פיתוח המערכת הטבעית לאורך הזמן. מערכת ההצללה מתוכננת לשימוש זמני (מספר שנים בודדות) במקומות בהם עתידים לצמוח עצים ולספק צל טבעי. שלד המערכת מתוכנו בקונסטרוקציה קלה וורסטילית התומכת בגדילת העץ במקביל למתקן הצללה ואזור מנוחה וישיבה.

רועי שניידר
רועי שניידר

"מעברי חצייה עיליים", אדריכל רן גולדמן
הרעיון שעומד בבסיס ההצעה הוא לפשוט: לקחת את הפסים של מעברי החצייה, להרים אותם באוויר כדי שיתנו צל על המעבר. מעבר החצייה, אלמנט כה מוכר ויומיומי בחיינו, מקבל ע"י פעולה זו שימוש שמרענן ומחזק את השימוש הישן. לפתע מתקבל מרחב המזמין את הולך הרגל ולא מרתיע אותו, במיוחד בימי הקיץ של תל אביב נקודת המוצא, אם כן, לתכנון ועיצוב הצמתים היא שימוש ברצועות בד ברוחב 50 ס"מ. במבט על, נדמה כי ההצללה היא שכפול דו מימדי שטוח של מעברי החצייה הקיימים, אולם במבט בגובה הרחוב מתקבלות רצועות בעלות עומק ונפח תלת מימדי.

"מעברי חצייה עיליים" - אדריכל רן גולדמן
"מעברי חצייה עיליים" – אדריכל רן גולדמן

"עץ, ספסל", אורי וגמן בשיתוף עם אילה וגמן, מיכל וגמן וזרתא סטודיו
ההצעה מבקשת לבחון מחדש שני פתרונות ישנים לבעיית עומס החום ברחוב התל אביבי: עץ וספסל. הרעיון הוא פשוט: נטיעת עצים רחבי צמרת בקרנות הרחוב, ושילוב של ריהוט רחוב בבסיסם למנוחה. לנטיעת עצים במרחב העירוני יש מספר יתרונות מובהקים על פני פתרונות עיצוביים אחרים. כל עץ מוריד את הטמפרטורה מסביבו בכ-4 מעלות צלזיוס. עץ בוגר בודד מנקה, מסנן ומטהר 100,000 מ״ק של אויר מזוהם בשנה, מייצר 700 ק״ג חמצן וקולט 20 טון של פחמן דו חמצני. העץ גם בולע כ20 ק״ג של אבק וסופג תרחיפים המכילים מתכות רעילות. בנוסף לכך עצים מרככים את הרעש בעיר ומערכות השורשים שלהם עשויות להיות גורם ממתן ברעידות אדמה. עצים הם גם יפים. לצורך ההצגה הרעיונית בחרנו שישה זנים מקומיים עם ניסיון מוכח כעצי רחוב אשר אינם דורשים תשתית להשקייה. העצים משתנים בגובהם ובקוטרם כך שניתן להתאים את סוג העץ למגבלות הספציפיות של כל קרן רחוב. חשוב להדגיש שלמרות שהעצים לא ייצלו במלואם באופן מיידי, בטווח הארוך זהו פתרון בר קיימא וזול יחסית אשר תוך עשור עשוי לשנות את חוויית הולכי הרגל בעיר.  ההצעה כוללת תכנון ושילוב של ריהוט רחוב שיספק מקומות מנוחה בצל. הספסלים יתוכננו בשיטה מודולרית וישתלבו בבסיסי העצים בתצורות משתנות כדי להתאים למגבלות ודפוסי התנועה הייחודיים של כל צומת.

"עץ, ספסל" - אורי וגמן בשיתוף עם אילה וגמן, מיכל וגמן וזרתא סטודיו
"עץ, ספסל" – אורי וגמן בשיתוף עם אילה וגמן, מיכל וגמן וזרתא סטודיו

"צל דרך",  רם איזנברג עיצוב סביבה
הרעיון מציע השתחררות מהנחות יסוד של מתקנים קבועים ומורכבים, כדי להתגבר על מגבלות התכנון בצמתים, כגון עיגון לקרקע, הסתרת שדה ראיה לנהגים ועוד. הפתרון המוצע משלב צל אישי וצל מקומי: צל אישי נייד ואינטראקטיבי הנישא ע"י ההולכים בצומת, וצל מקומי המגן על העומדים בקרנות הרחוב. אלמנט ההצללה הבסיסי הוא שמשיות במבוק ונייר זולות. הצל האישי הוא משאב שיתופי (בדומה לתל אופן): בכל קרן רחוב יוצב מתקן לשמשיות ואנשים יוכלו לקחת שמשייה לחציית הצומת ולהשאירה במתקן הבא. מתקני הצל המקומי מורכבים מאותן שמשיות, בשילובים משתנים של גובה וצפיפות בהתאם לתנאי השטח בכל צומת.

רם איזנברג עיצוב סביבה
רם איזנברג עיצוב סביבה

"חזרה לשורשים", אדריכל רועי טמיר
יצירת מערכת הצללה אשר תצל באופן אפקטיבי בצומת תוך שימוש מצומצם בשטח(טביעת רגל מינימלית) ושמירה על הסדרי תנועה קיימים. על המערכת מוגדרת עד לרמה של הפרט וההנדסה אך מתוכננת באופן שיכול לקבל שינויים לצורך טיוב והמשך עבודה. האלמנט שתכננו נוצר בטכנולוגיות תכנון פרמטריות תוך שימוש אינטגרלי בכלי ניתוח אקלים ואלגוריתם טיוב ואופטימיזציה. המערכת תתוכנן מאלמנטים מודולריים המאפשרים חיסכון ביצירת חלקי המערכת והרכבתם בשטח.

"חזרה לשורשים" - אדריכל רועי טמיר
"חזרה לשורשים" – אדריכל רועי טמיר

ANANA, פרי דוידוביץ אדריכלים
אלמנט הצללה ייחודי המרחף בשמי הקיץ של תל אביב – יפו. ענן קל השואב השראה מהעיר בה הוא מתקיים. ANANA היא בעלת איכות אל – זמנית, אלגנטית ובו זמנית מרגשת וחדשנית המשתלבת בסביבת הצומת העמוסה ללא הפרעה. היא מצלה ממעל ומייצרת פלטפורמה עירונית חדשה למידע, תרבות ויצירתיות.  ANANA שואבת השראה מהעיר בה היא מתקיימת. היא קלה ואוורירית, לבנה ועכשווית ומתאימה בדיוק לקיץ ולעיר תל אביב.  ANANA מבוססת על מערכת מודולרית של אלמנטים מתנפחים הממולאים בגז הליום ומרחפים באוויר. העיגון לקרקע לשם קיבוע הצללה למקומה נעשה במספר נקודות ובסמוך לאלמנטים הקיימים במרחב על מנת לצמצם הפרעה. (בשיתוף סטודיו בר דוידוביץ ו- ד.מ.ר משרד תכנון ופיתוח).

ANANA - פרי דוידוביץ אדריכלים
ANANA – פרי דוידוביץ אדריכלים

עיריית תל אביב: "מתמודדים עם אתגרי האקלים"

ההצעות שעלו לגמר יוצגו בפני ועדת השיפוט שתתכנס בקרוב ותבחר את 3 ההצעות אשר ייבחנו ליישום על ידי העירייה.  הזוכה במקום בראשון יזכו בפרס של 8,000 שקל, המקום השני ב- 5,000 שקל והמקום שלישי ב- 2,000 שקל.

מהעיריה נמסר כי מטרת היוזמה: "לאפשר לאדריכלים ולמעצבים לתכנן ולעצב מתקני הצללה בצמתים נבחרים בעיר במטרה לעודד עיר ידידותית להולכי רגל ולצמצם את תופעת החום העירוני. תל אביב-יפו מתמודדת עם האתגרים התכנוניים הנובעים מהאקלים הארץ-ישראלי, ביניהם מרחבים פתוחים הסובלים מאור שמש ישיר במהלך חודשי השנה. חזון העירייה הוא לייצר פתרון הצללה בצמתים בעיר, בדגש על קרנות הרחוב, אזורי ההמתנה והשהייה בצמתים. מטרת התחרות היא לספק תוצר מעשי, בר ביצוע, של מערכת הצללה בצמתים נבחרים בעיר".

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות