הילה ביניש // צילום עדי כהן
הילה ביניש // צילום עדי כהן

האופטימיסטית שרצה למרחקים ארוכים

הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבניה ירוקה, מאמינה שצריך להתמקד בעלות מחייה ולא בעלות דירה ושדווקא המשרדים הם שמובילים את הבנייה הירוקה

מגדילים 27.11.2017

הילה ביניש, מנכ"לית המועצה הישראלית לבנייה מגיעה מרקע שונה מזה שרואים לרוב בענף הבנייה, כאשר את לימודיה היא בכלל עשתה בעבודה סוציאלית. את התואר השני היא עשתה במנהל עסקים עם התמחות בפסיכולוגיה עסקית וניהולית והרקע המקצועי שלה, מרענן גם הוא: "לפני עבודתי במועצה ניהלתי מוקדי שירות בחברת סלולר וכן הובלתי פרויקטים מיוחדים", היא מספרת, "בשנת 2009 הקמנו את המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ומאז אני כאן".

המועצה הישראלית לבנייה ירוקה הינה מוסד ללא מטרות רווח שמטרתו לקדם מרחב בנוי בר קיימא מתקדם חדשני: "אנחנו מתייחסים לתכנון, עיצוב, בנייה ותפעול של מבנים ומרחב בנוי בצורה שתהיה אחראית כלפי הסביבה החברה והאדם", מסבירה ביניש, "הגוף שלנו מפתח ידע מקומי, כלים ומנגיש אותו באמצעות פעילות בית הספר לבנייה ירוקה לכל מי שמעוניין".

יש לכם השפעה על הענף?
"אנו עובדים מול משרדי ממשלה ורשויות מקומיות ובשנים הללו היינו חלק משמעותי בצוות שקידם עם פורום ה- 15 את הטמעת הבנייה הירוקה בערי הפורום. לצד זה היינו שותפים למהלכים שונים בהקשר לתוכנית להפחתת פליטות גזי חממה וממשיכים להשפיע על משרדי הממשלה לקידום והטמעה של הנושאים הללו כחלק מהתקינה".

איך מתמרנים בין כל האינטרסים של הגורמים השותפים בגוף?
"בפועל הגוף שלנו הוא ייחודי בכך שכלל הארגונים והחברות שבו הם מכלל המגזרים. המגוון הרחב של הארגונים, מגוון  הדעות ומגוון האינטרסים הוא העניין. החשוב הוא להיות עקבי בחזון ובדרך ואז ברור לכל חבר וחובר מי אנחנו ולאן הגיע. לא אחת יצא שקיימנו דיונים ארוכים עם הרבה משתתפים עד להגעה לקונצנזוס".

מה דעתך על מדיניות כחלון?
"מדיניות כחלון באה ממקום טוב ורצון טוב לפתור את בעיית הדיור בישראל כדבר המרכזי והחשוב ביותר  בישראל. אולם לצערנו הרב מדינת ישראל סובלת ממספר בעיות נוספות שקשורות באופן ישיר לדיור ולא ניתן להפרידם, אולם הם אינם באים לידי ביטוי בתכנית מחיר למשתכן. לעניות דעתי ההתמקדות בנושא הדיור בלבד ולא בנושא הוליסטי יותר של איכות חיים לתושבי מדינת ישראל הינה חלקית מדי ועל כן בעייתית.

"עלינו להבין שלצד דיור יש לדרוש דברים לא פחות חשובים כמו הגעה נוחה לעבודה עם מעט פקקים ועם תחבורה ציבורית מתקדמת ומפותחת, הנגשת שירותים ברמת השכונה (קופת חולים, מרכז מסחרי, טיפת חלב וכו), מרחבים ציבוריים שוקקי חיים, שבילי הליכה וכיוצא בזאת. כל אלו לא פחות חשובים מהדאגה להיצע לדירות לצעירים.

"אני חושבת שהפתרון שמוצג ומשווק בצורה כה אינטנסיבית עושה בסופו של דבר נזק בטווח הארוך לכולם: גם אם קניתי דירה בחיסכון של 200,000 שקלים או 300,000 שקלים אבל אני צריכה עוד רכב כדי להגיע לעבודה, כי אין תחבורה ציבורית אז לא באמת חסכתי.  אותו חיסכון  על משכנתא פר חודש מועבר להוצאה על רכב נוסף. אני הייתי מצפה שהראייה תהיה יותר הוליסטית ויותר ארוכת טווח שכן לייצר שכונות שלמות של משפחות צעירות זה לא לחשוב קדימה, זה ליצור שכונות הומוגניות עם אוכלוסייה זהה שעוד 10-15 שנים תשנה את אופייה לגמרי ותזדקק לדברים אחרים, ששוב נצטרך לבנות מחדש.

"מיקוד בהפחתת מחירי הדיור בצורה כה אינטנסיבית ללא בחינת איכות הבנייה בצורה מספקת, איכות התכנון, והמשמעות של עלות מחייה ולא רק עלות דירה היא בעיניי אינה מספקת. אני מצפה מהממשלה וממשרד האוצר להציג תכניות יותר ארוכות טווח, שבאמת ובתמים דואגות לתושבים לא רק בקדנציה הנוכחית אלא לאורך שנים. כפי שאמרתי בתחילה הרצון הוא טוב והכוונות טובות אבל לצערי הפתרון והתוצאות לא מספקים".

אילו שינויים הצלחת להוביל?
"המועצה הישראלית בתשע שנות פעילותיה העלתה את המודעות בצורה משמעותית לבנייה ירוקה בשיח הציבורי בישראל בקרב חברות מענף הבנייה, רגולטורים, רשויות מקומיות ואנשי מקצוע. היום בישראל יודעים מה זה ומיישמים באופן חלקי. הצלחנו לקדם את הנושא באקדמיה  – בכל תוכניות הלימוד באקדמיות השונות. גם משרדי ממשלה מתעסקים בזה והטמיעו באופן חלקי.

"כמובן שהפער הוא לצערי הרב בביצוע והיינו רוצים לראות הרבה יותר פרקטיקות בישראל – הייתי רוצה לראות את הבנייה ירוקה יותר שכיחה. חלק מהמשימות שלנו לעתיד הן להמשיך ולהשפיע על יוצרי המרחב הבנוי בישראל, כך שיצרו מרחב בנוי שהוא איכותי, בריא, בר השגה ובר קיימא".  

מה הכי מדאיג אותך בענף הבנייה?
"היום בעיקר מדאיג אותי שהבניה נעשית ללא סטנדרטים גבוהים של איכות, ללא בקרת איכות מספקת, עם בעיות בטיחות רבות. אני לפעמים רואה בחו"ל אתרי בנייה ולא מבינה איך בארץ זה מצרך נדיר מבחינת ניקיון, סדר, מחזור, קשר עם הסביבה הבנויה מסביב. ברגע שהאחריות של היזם ושל הקבלן תהיה גדולה יותר הבנייה הירוקה תבוא כחלק אינטגרלי מזה.

"לא סתם השקנו לפני מספר חודשים את מפת הדרכים לענף בנייה מתקדם, מתוף אמונה אמתית שיש להציב יעדים הקשורים להפחתת ליקויי בנייה, לקיצור זמנים, להפחתת עלות הבנייה וכן לנושא הבטיחות והסביבה. ברור לנו שאם יהיו פחות ליקויי בנייה (כי הכל ייעשה באופן מקצועי יותר) אז זה יעלה לקבלן פחות ואז יוכל להשקיע בדברים אחרים – בהטמעת טכנולוגיות למשל. צריך לצאת מהמעגל שנמצאים בו היום, וברגע שנפרוץ אותו דברים ישתפרו. לרגולטור יש מקום ותפקיד קריטי אבל לצערי במרבית המקומות הוא לא תופס מקום מספיק דומיננטי בהובלה".

אילו שינויים צפויים לענף הבנייה בעשור הקרוב?
"ענף הבנייה יעבור שינוי משמעותי בעשור הקרוב בזכות הכנסת טכנולוגיות ומודעות רבה יותר שעולה ושיח חיובי מאוד שנוצר על ידי גורמים, כגון התאחדות בוני הארץ ואיגוד המהנדסים. ברגע שהארגונים הללו יובילו שינוי בבטיחות – מה שקורה בימים אלה, גם נושא האיכות יקבל ביטוי גם הוא בצורה חזקה יותר ואז שאר הדברים יגיעו.

בעד או נגד ציפוף ערים?
"חייבת להיות הסתכלות רחבה על איכות התכנון וכן על צפיפות כצורך לאומי – הצפיפות לא כערך אלא כצורך אבל גם כמה שיכול להעלות את איכות החיים בערים. יש הרבה מאוד יוזמות של ארגונים כמונו שחוברים לעיריות ולממשלה יש רצון, המבחן האמיתי בעשור הקרוב יהיה בלראות את השינוי הלכה למעשה ולא רק במודעות ובדיבורים".

האם ההתחדשות העירונית משפיעה על אופי הבנייה בערים?

"בוודאי, להתחדשות עירונית תפקיד חשוב מאוד באיך תיראינה הערים בעשורים הקרובים. חלק נרחב מהערים יעברו התחדשות עירונית. בניינים ישופצו או ייבנו מחדש וכל הערכים של בנייה ירוקה- התחשבות ושימור הקיים לצד מענה לצרכי הדיור-  יעלו כל הזמן והחשוב הוא לדעת לתמרן ולמצוא את הפתרון המתאים והייחודי לכל מקום ולכל מרקם קיים. נושא ההתחדשות העירונית דורש בעיניי רגישות ועין תכנונית מאוד חדה. לנסות ולייצר "copy paste" של התחדשות יעשה רק רע לערים. צריך להבין את מרקם האוכלוסייה הקיים, לרתום אותה לשינויים, להסתכל על המשמעות ועל תמהיל הדיור העתידי, לראות מה התשתיות הקיימות מסוגלות להכיל והאם יש פתרונות אחרים, כגון תחבורה ציבורית או כל דבר אחר בהתאמה. המטרה היא לייצר את ההתחדשות העירונית כך שתעלה את איכות החיים של התושבים ולא תגרע ממנה ולכן זה מורכב ועדין.

"המועצה פיתחה בשנים האחרונות, ביחד עם משרד הבינוי את כלי המדידה שכונה 360 – מדדים לפיתוח שכונות איכותיות בישראל. חלק מכך מתייחס גם להתחדשות עירונית ולשכונות שעוברות תכנון של התחדשות עירונית".

יש הטוענים שאין דבר כזה בנייה ירוקה "באמת" בארץ, מה דעתך?
"יש בנייה ירוקה ויש לא מעט פרויקטים מצוינים שנבנו בעשור האחרון ואנחנו מקפידים להציג אותם בקרב הקהילה המקצועית דרך סיורים והכשרות שונות. הבנייה הירוקה כתפיסה היא מאוד פשוטה ואני בטוחה שכמעט כל אדם שחי כאן ויש לו ילדים ומשפחה יתחבר אליה. כל מה שהיא אומרת במשפט אחד זה בוא נתכנן, נעצב ונבנה את הבניינים, השכונות והערים שלנו (או בקיצור את המרחב הבנוי) בצורה שמתחשבת בסביבה, בחברה ובאדם הפרטי.

"זו הבנה שיש  משאבים מוגבלים וכדאי להישען על תשתיות קיימות, לעודד הליכתיות ורכיבה על אופניים, זה לעודד מרחב בנוי שוויוני לתושבים, מצעיר ועד מבוגר, זה לבנות חסכוני יותר לטווח הארוך  מבחינת חיסכון באנרגיה, פחות בלאי וגם חיסכון בהוצאות רכב, כי שכונה ירוקה היא שכונה בה ניתן למצוא במרחק הליכה (עד 400 מטרים) את כל השירותים הקהילתיים הנדרשים. יש פה היגיון בריא ובעבר הרבה פעמים התכנון היה כזה. הצמיחה והגידול המהירים השפיעו על התכנון ואולי זה הזמן בישראל לעשות את השינוי – ממש רגע לפני שבונים ישראל נוספת לאור קצב הגידול הצפוי".

איפה מיישמים פיתוח בר קיימא?
"פורם ה-15 מוביל את הנושא ורשויות כמו תל אביב, כפר סבא, הרצליה ועוד עושות המון כדי להשקיע בפיתוח בר קיימא. תל אביב היא דוגמא יוצאת מן הכלל בישראל והלוואי ורשויות מקומיות נוספות ילמדו ממנה ויצליחו להטמיע. אחת המטרות שלנו במועצה זה להשפיע על רשויות מקומיות ככמה שיותר, מתוך הבנה שלהן תפקיד משמעותי ביותר בחיי התושבים.אנו מקדמים הכשרות רבות ולאחרונה אף הוצאנו תכנית מנהיגות לאנשי תכנון ברשויות מקומיות וזאת כדי לקדם את התפיסה החזון והתכנים הללו בערים בכל הארץ.

"מקום נוסף שבו רואים את הבנייה הירוקה מאוד מתפתחת זה בתחום המשרדים, החל מאינטל וגוגל והיום כמעט כל בניין משרדים חדש במרכז הארץ (אמות אטריום, עזריאלי שרונה, ועוד), הם ירוקים בסטנדרט גבוה יחסית. זה קורה מתוך הבנה שבנייה ירוקה  היא בנייה איכותית יותר וכאשר אתה רוצה לייצר סטנדרט גבוה למשרדים בישראל אז בנייה ירוקה היא חלק משמעותי מזה".

האם נושא יחלחל למודעות הענף ומקבלי ההחלטות יום אחד?
"כן בהחלט, אם לא הייתי אופטימיסטית ובטוחה שצדקת הדרך, עם מקום תמיד לבדוק את עצמנו, הרי שלא הייתי נמצאת בתפקיד כל כך הרבה זמן. אני מבינה שהנושא הזה והטמעת שינויים בשוק הבנייה שהוא שוק מסורתי מאוד לוקחת זמן ושמדובר בריצה למרחקים ארוכים. יש ניצנים וכל הזמן יש גורמים חדשים שמתעניינים ו'הולכים על זה'".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות