גלוקלי: השפעות מקומיות ובינלאומיות בעיצוב הישראלי

עיצוב הוא תוצר של השפעות מקומיות וזרות ושל שילוב ביניהם: בחודש דצמבר תפתח בגלריה המשכן בית מאירוב ובמסגרת העונה הישראלית לעיצוב חולון המציינת השנה 70 לישראל, התערוכה  "גלוקלי: בין גלובלי ללוקלי: השפעות מקומיות ובינלאומיות בעיצוב הישראלי".

בתערוכה מתכתבים מעצבים ישראלים הן עם המקומי-הלוקלי, הן עם הגלובלי והן עם הגלוקלי, שהוא שילוב של גלובלי ולוקלי, והיא בוחנת  כיצד תופעה זו משתקפת בתחומי עיצוב שונים, ביניהם עיצוב  אופנה, עיצוב תעשייתי, עיצוב טקסטיל ועיצוב תכשיטים.

שנות האלפיים מסמלות את המעבר הממשי אל "כפר גלובלי" בו הפרט נחשף באמצעות אמצעי התקשורת ועל ידי הגעה למקומות רחוקים, אל אוצר דימויים הולך ומתרחב, שמקורותיו התרבותיים מגוונים. באמצעות אמצעי תעבורה וניידות, הן של אנשים וסחורות והן של מידע, מתאפשרת חשיפה לכל ביטוי תרבותי בעולם והגישה לתכנים היא קלה, מהירה ונגישה.  כך הופכת תרבות "האחר" להוות מקור בלתי נדלה להעשרה תרבותית ולמגוון סגנוני ותוכני.

לדברי האוצרת ד"ר אביבית אגם דאלי: "בתערוכה זו נמצא השפעות סגנוניות שמקורן ממקומות שונים החל בהשפעות יפאניות, איראניות, אמריקניות ועוד שנוצקו אל העיצוב הישראלי שהוא עצמו יציר כלאיים המייצג שילוב של תרבויות שונות שהתקבצו לתוכו ונקראו בעבר "קיבוץ גלויות". כלומר, כאשר חושבים כיום על גלובליזציה אין הדבר בהכרח מרמז על אמריקניזציה, לפחות לא על פי הקולות הרוחשים בעיצוב העכשווי הישראלי המוצג בתערוכה זו".

לדוגמא, אמן היודאיקה יוסי תור ((YOSSI TOR  שמשתמש בעץ ובכסף כחומרי גלם: מצד אחד מדובר על יצירה לוקלית, שכן הוא יוצר תשמישי קדושה, אבל, ניתן להתייחס אל עבודותיו גם מן הפן הגלובלי: היהודים פוזרו בכל הגלויות ואמצו סגנונות שונים עת יצרו תשמישי קדושה. עבודותיו מתבססות על איקונוגרפיה ואיקונולוגיה שהתעדכנה בגלויות השונות וקיבלה הקשר ישראלי ומקומי ביצירתו. תור משלב ביצירתו מוטיבים מקומיים ורחוקים בה בעת ומתבסס על תקדימים בני שנים שמקורם בפזורות ישראל הרבות.

המעצבת, מוריה אדר פלסקין (MORIAH EDER PLASKIN), עוסקת בסדרת העבודות "מיתולוגיות"  בשילובים של טכנולוגיות מסורתיות (אובניים) עם טכנולוגיות חדשות (הדפסה תלת מימדית). היא משלבת בין כלים מסורתיים, אנגליים מדוקדקים ועמלניים עם בקבוקי פלסטיק המוניים של משקאות קלים. היא משלבת בין סיפורים מיתולוגיים ובין נרטיבים עכשוויים המוצגים בתקשורת. כל אלו באים לדון בתרבות העכשווית, שהיא תוצר של המקומי והגלובלי, של החדש והישן, של העירוב.

עבודתו של מעצב האופנה, רביד הקן ( RAVID HAKEN), עוסקת ביצירה הנובעת מהאזנה למוזיקת קבוקי אזומה, ומתמקדת באופן ספציפי ביצירה משנות החמישים. ליצירה המוזיקלית הגיב הקן אינטואיטיבית ברישום סקיצות ובתרגום ישיר שלהן למערכות לבוש. הסקיצות ומערכות הלבוש מאופיינות בקו רישומי זהה, היוצא מעולמו הפנימי המושפע כמובן מהסביבה בה הוא חי ופועל.

מעצבת האופנה אפרת אלזרקי (EFRAT ELEZRAKI), יוצרת פריטי לבוש ויריעות בד, ארוגים בנול תעשייתי. היא בוחנת עקרונות מסורתיים העומדים בבסיס האסתטיקה היפאנית, בהשראתם פיתחה את אותם פריטי לבוש ארוגים. אלזרקי משלבת שני חומרים אורגניים מנוגדים בתכונותיהם: צמר וכותנה. שילובם יחד יוצר את המראה הייחודי של פריטים אלה ויוצק אל ההקשר הכללי את אמירתה האישית והמקומית.

המעצבת לירון שיליאן ((Liron Shilian, שאבה השראה מחפצים שהביאה משפחתה מאיראן ועיצוביה הם שילוב בין הגלובלי ללוקלי ובין עבר להווה. היא עוסקת בשאלה כיצד ניתן לשמר את המסורת ואת הזהות בעידן המושפע מגלובליזציה והמטשטש זהויות לכדי האחדה תרבותית. שיליאן מתייחסת לאורך חיי החפצים שמתקצר, לתרבות הצריכה המרחיקה את האדם מהעניין בחפצים שפעם היו חלק ממנו ומתרבותו. היא מבקשת לצור בעבודותיה זהות יחידאית מקומית המתכתבת עם חפצי משפחתה שמקורם באיראן. מבחינתה אי אפשר להתעלם מן העבר ומהשורשים המשפחתיים שמקורם בגולה, כי אלו מעצימים את הזהות ובלתי אפשרי להתעלם מהקדמה ומהטכנולוגיה שמקדמים את תרבות המערב ועשויים לכוון אל סוג של האחדה תרבותית מערבית.

הדס כהן ((Hadas cohen מציגה בתערוכה את עבודתה- "PAUSE"- כלי מזיגה קרמיים מפורצלן.  הכלים נוצרו בהשפעות מקומיות וגלובליות כאחד,  ההשראה לכלים הינה מחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בארץ בשנות ה60 באזור לוד ובו נמצאו נאדי מים מחרס ומעור בהמה. הכלים החדשים עוצבו בהשראת נאד מים מעור, תוך כדי שמירה על התחושה האלסטית המקורית הנעימה לעור, הארגונומיות של הכלים במגע עם יד אדם והעובדה שהכלים הינם ייחודיים לנוף  ה"ארצישרלי". בהשפעה הגלובלית הרחבה יותר התייחסה כהן לעיצוב המודרני והרווח יותר בעולם, בפרט ביפן ובארה"ב ושמרה על קווים מינימליסטים וברורים בכלי עצמו, על הפרקטיקה שלו . הכלים  לא יכולים להתקיים יותר רק ככלי מזיגה מקומיים, אלא  מקבלים רלוונטיות בהקשרם הגלובלי והעכשווי.

המעצב אבי בן שושן ( AVRAHAM BEN SHOSHAN) מציג ארבעה כלי אכילה שנוצרו מתוך התבוננות על מחוות גוף ועל פעולות אינטואיטיביות הקשורות באכילה, כמו ליקוק האצבעות בסוף הארוחה, אכילה בעזרת הידיים, ניגוב, גריפה ושימוש בכף ובמקלות אכילה.  בכלי האכילה המוצגים בתערוכה נטועים מחוות גוף המייצגים מעבר מהלוקלי לגלובלי, ושילוב ביניהם: הגלוקלי. העבודות מתייחסות אל מגוון דרכי אכילה החל מאכילה בידיים, אכילה בעזרת מקלות אכילה, אכילה עם סכו"ם והחיבור בין כולם למעין שלוב בין תרבויות. שילוב המכיל את מגוון צורות האכילה השונות בכלים. העבודות נוצרו מתוך מקום אישי ומתוך כמיהה אל עולם האוכל ואל ערכים הטמונים בו ותוך כדי כך הן מבקשות לייצר מתח ועניין בזמן הארוחה.

עבודותיה של טל בר אל ((TAL BAR EL המוצגות בתערוכה, הן חלק מפרויקט טקסטילי ארץ ישראלי המשלב בין לוקליזציה לגלובליזציה. הפרויקט נבע מתוך סיפור אישי ומתוך רצון לשימור הייחודיות של העם היהודי ועבורה כישראלית. ביצירה ניתן להבחין בדימויים המתחברים אל נושא קיבוץ הגלויות שהוא חלק מן החיים בארץ. אחד המוטיבים בעבודותיה הוא ריקוד העם – 'הורה' שאיחד רבים יחדיו בזמנים בהם הוקמה המדינה. השאיפה שלה כמעצבת הוא לשמור על ההוויה של אותם ימים תוך כדי תמרון בין גישות טקסטיליות חדשניות ועתיקות גם יחד. (היא משתמשת בשלוש טכניקות הדפסה שונות ; הדפס משי עתיק והדפסה דיגיטלית חדשנית).

לידה שרת מסד (LIDA SHARET MASSAD) יצרה סדרת "פסלי" מעילים שנקראים "אבאמא" מתוך געגוע לאנשים החסרים בחייה. הפסל מעיל הראשון אותו יצרה על פי מידות גופה נעשה בחיתוך נייר ידני, בעזרת סכין חיתוך יפני, במהלך עשרות שעות. פסל המעיל מעוטר במגזרת המילה "אבאמא", אותם כתבה בכתב יד המתכתב עם ערבסקות מזרחיות, שהפכו ביצירתה לדגם, דהיינו, לסוג של אורנמנט אישי. ההשפעות של הערבסקות והשימוש באורנמנטים מוסלמיים מקורם בארץ המוצא שלה  איראן . המעילים נוצרו בטכניקה של חיתוך לייזר על גבי נייר, בד או לבד תעשייתי.

האמן אהרון קריצר ((AHARON KRITZER , יצר הדפסה של דימוי מתוך צילומי ה'ריקוד בתנועה' שצילם. מדובר בהדפסה על גבי טלית צמר בשיטת הציינוטייפ העתיקה. השימוש שעושה קריצר בשיטת צילום עתיקה על גבי מדיום המייצג את העבר (הטלית) מייצג את המסורת ואת היהדות. לצד זה,  מייצגות שתי הדמויות המצולמות על גבי הטלית את העכשוויות. מדובר בשני רקדנים המחוללים מחול עכשווי, חילוני. מצע הטלית מכיל אם כן את החיבור בין עניינים של מסורת לעכשוויות, בין המקומי לגלובלי, בין אמנות לתרבות, בין התחדשות לקונסרבטיביות, בין תרבות 'הכפר' לתרבות 'העיר',  וכו'.

ההשראה של המעצבת והאמנית אתי וידר ורצר ((ETY VIDER VERZER לעיצוב קולקציית העדיים שלה הגיעה מפירות עץ הברכיכיטון, הנמצאים לאורך השדרה  בה היא נוהגת לצעוד בין נס ציונה לראשון לציון.  מדובר בעצים שמוצאם מאוסטרליה, "שעשו עלייה" והפכו להיות עצים מקומיים. וידר ורצר משלבת בעבודות אלה חומרים כמו פליז, אבני חן  טבעיות ולא מלוטשות ויוצרת שילוב בין לוקאליות לגלובאליות: בין חומר (עץ) שכעת הוא מקומי לבין השפעות סגנוניות ועיצוביות ממקורות שונים.  

המעצבת והאמנית זהבה אידלסבורג (ZEHAVA EDELSBURG) , מפרקת ומרכיבה  אלמנטים, מוציאה אותם מהקשרם המקורי ומשנה ומשבצת אותם אל תוך הקשר חדש. בתהליך עיצוב התכשיטים, היא משתמשת בחומרים לוקאליים  מסביבתה הקרובה ( שברי חרס, חלקי מתכת ועץ בלויים, אבנים ופיסות עץ מחוף הים וחומרים אישיים מביתה) ובחומרים ממקומות אחרים בעולם ( אבנים מקליפורניה, פרורי מתכת מגשר הזהב של סן פרנציסקו, שאריות עבודות מחומר חרסיתי של קרמיקאים מארצות שונות שהתקבצו לסדנה בינלאומית). העבודות מכילות דימויים שנוצרו בהשראת תולדות האמנות, תרבות וטבע. דימויי בעלי החיים שבעבודותיה מאזכרים תרבויות שונות. צירוף הלוקאלי והגלובלי מאפשרים לה להתייחס לחורבות ולבנייה המחודשת כאל מטפורה ברובד האישי והאוניברסלי.

את התערוכה אוצרת ד"ר אביבית אגם דאלי (AVIVIT AGAM DALI). המעצבים הישראליים המשתתפים בתערוכה הם: אבי בן שושן (AVRAHAM BEN SHOSHAN), אהרון קריצר (, (AHARON KRITZER אפרת אלזרקי (EFRAT ELEZRAKI), אתי וידר ורצר (ETY VIDER VERZER), הדס כהן ((Hadas cohen  זהבה אידלסבורג (ZEHAVA EDELSBURG), טל בר אל (TAL BAR EL), יוסי תור YOSSI TOR))  לידה שרת מסד (LIDA SHARET MASSAD), לירון שיליאן ((Liron Shilian, מוריה אדר פלסקין (MORIAH EDER PLASKIN), רביד הקן( RAVID HAKEN).

פתיחת התערוכה: 2.12.17, בשעה 11:00. נעילה- 31.1.18, גלריית המשכן בית מאירוב. הכניסה לגלריה העירונית ללא תשלום

תמונה ראשית: עיצוב: לידה שרת מסד // צילום: אלי גרוס

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: