עדנה מור, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים, אלרגית למתחזים לאדריכלים
עדנה מור חיה אדריכלות מאז שמלאו לה 12 שנים. בריאיון ל"מגדילים" היא מספרת על הצורך בחיזוק מעמד האדריכלים, מיגור המתחזים והחסמים בזירת ההתחדשות העירונית
עדנה מור חיה אדריכלות מאז שמלאו לה 12 שנים. בריאיון ל"מגדילים" היא מספרת על הצורך בחיזוק מעמד האדריכלים, מיגור המתחזים והחסמים בזירת ההתחדשות העירונית
עדנה מור אולי "כבר לא בת 16, אבל יודעת משהו על העולם הזה", והיא אחת האדריכליות המובילות והבולטות בארץ. מעבר לכך, היא מחזיקה בכמה תארים ותפקידים נחשקים, ביניהם יו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים בישראל, דירקטורית בחברת "שפי", חברה במועדון "רוטרי ת"א-יפו" ומנהלת את מדור הנדל"ן ב"קפה דה-מארקר". מור נושאת על גבה עשרות שנות ניסיון מקצועי, אבל מקרינה אלגנטיות ואנרגיות כשל סטודנטית צעירה בפקולטה לאדריכלות, שם התחילה את דרכה המקצועית. בראיון ל"מגדילים", היא מספרת על האג'נדה, על הצעדים לחיזוק מעמד האדריכלים בארץ, על החסמים בתחום ההתחדשות העירונית וגם נותנת טיפ לאדריכלים בתחילת הדרך: "רק אדריכל המאוהב במקצוע בכל לבו, סבלן ואמביציוזי יוכל להתמודד עם האתגרים בדרך".
הגשימה חלום בזכות העתודה האקדמית בטכניון
את צעדיה הראשונים בעולם האדריכלות עשתה מור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחיפה לפני כשלושים שנה: "את לימודיי עשיתי במסגרת העתודה האקדמית ובכך הגשמתי את חלום חיי מגיל 12", היא מספרת. לאחר סיום לימודיה הגיעה מור כקמ"א (קצינה מקצועית אקדמית) וכאדריכלית רשומה לשרת במרכז בינוי בקריה בת"א: "עבדתי שנים ארוכות במשרדים שונים, בתחילה כזוטרה, אח"כ כרש"צ ולבסוף כשותפה". עד שבשנת 2004 היא פתחה את משרדה בווילה בשכונת רמת אפעל בר"ג ועד היום זהו המשכן לפעילותה וליצירתה של אחת הנשים המובילות והבולטות בעולם האדריכלות. מור היא מסוג הנשים שהמילה "קריירה" לא מפחידה אותן. היא כאן כדי להשאיר חותם ומאחוריה ניסיון מקצועי עשיר בתחום הבנייה הציבורית, הפרטית צמודת הקרקע, שכונות מגורים, בתי מלון, בנייה רוויה ורבת קומות, לרבות שילוב מסחר, תעסוקה ומגורים.
מתי נכנסת לתחום ההתחדשות העירונית?
"בשנת 2005 תכננתי את הפרויקט הראשון במשרדי מכוח תמ"א 38 שהיה גם הראשון בת"א, ומאז ועד היום משרדי עוסק בעשרות רבות של פרויקטים בזירת ההתחדשות העירונית, במסלול עיבוי בינוי ובמסלול הריסה ובנייה מחדש, במתחמי פינוי-בינוי ובמסגרת שימור מבנים בהגבלות מחמירות או עם תוספת בנייה. משרדי הוא מהמומחים ומהמובילים בתחום. אזור הפעילות הוא ברחבי גוש דן והשרון".
איך הפכת לאוטוריטה בתחום התחדשות העירונית?
"את תחום ההתחדשות העירונית אני רואה כשליחות לכל דבר ועניין, אני כותבת מאמרים מקצועיים, יוזמת כנסים מקצועיים לאדריכלים ולשאר העוסקים בתחום, משתתפת בכנסים ובוועידות נדל"ן וכמובן מתכננת עשרות רבות של פרויקטים ויוזמת גם אחדים מהם.
ההתחדשות העירונית נועדה לרענן ולחדש שכונות מזדקנות ובלות
האם פרויקטים של התחדשות עירונית יכולים להשתלב בתוך שכונות ותיקות או שהם "נטע זר"?
"ההתחדשות העירונית נועדה לרענן ולחדש שכונות מזדקנות ובלות, תוך שהיא מספקת לדיירים הקיימים הגנה מפני רעידות אדמה ומפני טילי לוחמה ומאפשרת להוסיף גם מב"צ ע"פ הצורך. האידיאל הוא מתחמי פינוי-בינוי המחדשים בו"ז או בשלבים שכונות שלמות או חלקים מהן. להתחדשות מסוג זה יתרונות רבים, שכן התושבים המקוריים חוזרים לאחר שפינו את דירותיהם לצורך הריסתן לשכונה חדשה, הנבנית בטכנולוגיה הנוכחית ובשפה אדריכלית מודרנית בת זמננו, ללא צורך להוציא אגורה מכיסיהם. רוכשים חדשים נכנסים לשכונות המחודשות הללו ומשדרגים אותן דמוגרפית וסוציו-אקונומית. הסיבה שבעטייה קצב ההתחדשות בפורמט זה אינו מהיר דיו היא גם הקושי להחתים מספר גדול של משפחות, אך בעיקר המדיניות העירונית המשתנה חדשות לבקרים, ההופכת את דו"חות ההיתכנות על פיהם פעם אחר פעם".
על החסמים: "תיאבון מוגבר של דיירים ומינוי מתחזים לאדריכלים"
אילו חסמים קיימים בפרויקטים בתחום ההתחדשות עירונית?
"החסמים הם בדרך כלל תיאבון מוגבר ולא ריאלי של דיירים קיימים, המבקשים לקבל תמורות גדולות יותר משכניהם, שינויים חוזרים ונשנים במדיניות העירונית ובעקרונות התכנון המוכתבים על ידי הרשויות המקומיות, מינוי קבלני ביצוע שאינם תואמים את הדירוג המבוקש ועל כן, טועים בביצוע ומעכבים את מסירת הפרויקט, מינוי מתחזים לאדריכלים כמתכננים (הנדסאי אדריכלות ובניין, מעצבי פנים ואנשי הדמיות), אשר לא עברו את ההכשרה המתאימה (5 שנות לימוד בפקולטה לאדריכלות ולבינוי ערים במוסד האקדמי המתאים, 3 שנות סטאז' במשרד מאמן ומעבר מבחני רשם המהנדסים והאדריכלים) ועל כן טועים בתכנון ויוצרים עיכוב בקבלת היתר הבנייה ותשתית לתביעות דיירים קיימים ורוכשים חדשים בגין רשלנות מקצועית".
איך משלבים תכנון אדריכלי של ישן עם חדש?
"בתבונה. השילוב של השניים אינו קל, יש בלת"מים רבים. עם זאת, בעבודה המושתתת על תכניות מדויקות של מודד מוסמך בפרויקט פרטני מכוח תמ"א 38 במסלול עיבוי-בינוי, יש להקפיד על דיוק ולהתחשב במצב הקיים בכל פרט ופרט. ככלל, בשילוב בניינים חדשים לצד ישנים, עלינו להתחשב פרופורציונאלית בשילוב גבהי הבניינים השונים, להתרחק דיינו בהקימנו מגדל מבניינים קיימים הנמוכים ממנו בהרבה ובמקביל לנסות להתחבר לשטחים הפנויים ולתצורת הבינוי הקיימת הגובלת".
"יזם השוכר את שירותיו של מתכנן שאינו אדריכל רשוי נוטל על עצמו סיכון עצום"
כתבת פוסט על פעילות ארגוני האדריכלים בסוגיית המתחזים, מדוע את כ"כ מוטרדת בנוגע להם?
"ב-12 השנים האחרונות אנו עדים לתופעה בעייתית ביותר, בעיית המתחזים לאדריכלים. מדווחים לנו, חדשות לבקרים, על מקרים שבהם הנדסאי אדריכלות ובניין, מעצבי פנים ואפילו מעצבי מוצר ואנשי הדמיות- מתחזים לאדריכלים. הם מציעים את עצמם כמתכנני פרויקטים מכוח תמ"א 38 ומגישים בקשות להיתרי בנייה, שעליהם חותמים אדריכלים רשויים (לרוב פנסיונרים) כחותמת גומי. זוהי עבירה פלילית על חוק המהנדסים והאדריכלים ועל תקנות התכנון והבנייה, שדינה מאסר בפועל. רק אדריכל רשוי (שהכשרתו 5 שנות לימוד בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ב'טכניון' או בש"ע, העובר סטאז' 3 שנים במשרד מאמן והעובר את מבחני רשם המהנדסים והאדריכלים), רשאי ע"פ החוק לתכנן פרויקט מכוח תמ"א 38. הנדסאי רשאי לתכנן אך ורק 'מבנה פשוט' (עד 11.5 מ' גובה, עד 6 מ' מפתח בין קורות), כל היתר לא מורשים לתכנן אף מבנה אלא לעצב את פנים הבניינים בלבד. יזם השוכר את שירותיו של מתכנן שלא עבר את ההכשרה המקצועית המתאימה ואינו בקיא בחוק על בוריו, נוטל על עצמו סיכון עצום, שהרי אם תוגש נגדו תביעה על רשלנות מקצועית, חברת הביטוח לא תכסה אותו, שכן הוא מחוייב לשכור את שירותיו של אדריכל רשוי, וזהו תנאי בל יעבור לכיסוי הביטוחי. במקביל, הדיירים הקיימים ורוכשי יחה"ד החדשות – גם הם חשופים לסכנות שלהן הם אינם מודעים שכן הוצג בפניהם "אדריכל" חייכן ואדיב. על כן, תנאי ראשון לסגירת חוזה עם אדריכל ועם מהנדס קונסטרוקציה, בין אם מדובר ביזם ובין אם מדובר בדיירים, הוא לבקש לקבל את צילום רישיונותיהם.
איזה סגנון אדריכלי מנחה ומעורר עלייך השראה?
"בעולם האדריכלות הבינלאומי בולטים כמה אדריכלים מוכשרים בעלי שם, כגון ריצ'ארד מאייר, משה ספדי, פרנק גארי, הנס הוליין, ז'אן נובל ועוד. הלוואי והייתי מרשה לעצמי לומר שניתן לבטא את ההשראה שאני מקבלת מכוכבים אלה, אך בזירת ההתחדשות הישראלית הרשויות המקומיות והיזמים מכוונים את התכנון לקופסאות סגורות וקלות לתכנון לביצוע. כך ירדה לטמיון אחת ההצעות בעלות המעוף שהצעתי למתחם פינוי בינוי בת"א שאותה אנו מכנים בהלצה במשרדנו : "מתחם הקרמבואים" אשר עבר מיד אדפטציה למבנים רבועיים הכלואים בצילינדרים עוטפים. כל התב"עות וההנחיות המרחביות בערי גוש דן והשרון חונקות במידה רבה את היצירתיות ואת הכישרונות הגדולים. אני מניחה שניתן לבטאם, אם בכלל, אך ורק בבנייה ציבורית.
אילו תמורות חלו בשנים האחרונות בעולם האדריכלות בעקבות הטכנולוגיה והשינויים?
"ההתפתחות הטכנולוגית בתחום הבנייה והרובוטיקה מאפשרת שימוש במנגנונים חדשים כגון מחסנית חנייה רובוטית, קומות מגורים/מסחר/תעסוקה, הסובבות על ציריהן ומשנות את הנוף הנשקף מן החלונות. תוכנות ממוחשבות משודרגות מאפשרות לנו לתכנן מבנים אמורפיים ולא רגולאריים, טכנולוגיות בנייה מתוחכמות מאפשרות לנו להזיז מבנים ממקומם, לחזק בניינים, לבנות במפתחים רחבים, לתכנן גינות ירוקות תלויות על מגדלים רבי קומות ועוד. למעשה, במימון המתאים אפילו השמיים אינם הגבול".
האם ניתן להוזיל את עלויות הבנייה בארץ?
"בתחום ההתחדשות העירונית במרכזי הערים באזורי הביקושים החמים אחוזי הרווח בפרויקט הם תוצאת הנוסחה המתבססת על שטח הקרקע, על התמורות שמקבלים הדיירים הקיימים, על המגבלה במכפיל יחה"ד לבנייה ובמכפיל שטח הפלדלת לבנייה. ככל שהרווח גדל כך ניתן יהיה להוריד את מחירי יחה"ד. ככל שמכפילים אלה יגדלו, כך הורדת המחירים תתבצע ביתר קלות. כיום, לדאבוננו, לאחר שהרשויות המקומיות הבינו שתמ"א 38 מוסיפה יח"ד לעיר מבלי לחייב את היזמים בהיטלי השבחה (אשר אמורים היו למלא את קופת העירייה לצורך בניית מב"צ), הן מוציאות תב"עות חדשות מכוח סעיף 23 לתמ"א 38 או מכוח מדיניות עירונית ומפחיתים את כמות יחה"ד בהיתרי הבנייה וגם את שטח הפלדלת לבנייה. מן הסתם, בפריפריה מחירי יחה"ד נמוכים בהרבה והקרקעות זמינות לבנייה בד"כ לאחר הפשרתן".
בכובע יו"ר האיגוד: "חיזוק מעמד האדריכל"
אילו סוגיות מטרידות אותך כיום?
"כיו"ר איגוד האדריכלים העצמאיים בישראל אני פועלת לחיזוק מעמדו של האדריכל בכל הנוגע להתמודדות עם המתחזים למקצוע, זכויות היוצרים, שכה"ט- בכפוף לחוק ההגבלים העסקיים ועוד.
אילו הצלחות היית זוקפת לאיגוד?
"האיגוד שלנו במסגרת ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל, פועל בכנסת לשינויים חקיקתיים מול משרדי הממשלה, מול החשכ"ל, על תקנוני המכרזים, על גובה שכה"ט, על זכויות יוצרים, על הרישוי המקוון ועוד. הכול בנוגע להיבט הכלכלי של משרדי אדריכלים ומהנדסים. כאן גם המקום לשבח את פועלם של יו"ר הארגון, אינג' שמואל אנגל ואת מנכ"ל הארגון, עוה"ד ליאור בר-און".
בין לבין את יוזמת מפגשים בביתך, האחרון עסק בתחום ההתחדשות העירונית.
"הכנסים שאני עורכת בווילה ברמת אפעל משרתים את הפעילות לחיזוק מעמדו של האדריכל ובנוסף מקנים כלים פרקטיים לפרנסת האדריכלים, חברי האיגוד, באמצעות פרשנים מקצועיים ומקבלי ההחלטות בתחום ההתחדשות העירונית. פעמים רבות אני מזמינה לכנסים אלה גם עו"ד, שמאים, כלכלנים, מנהלי פרויקטים ומהנדסים. בקרוב נערוך בווילה כנס ללקוחות המשרד היוזמים פרויקטים מכוח תמ"א 38".
עדנה מור אופטימית חרף הקשיים, עובדה המאפשרת לה להמשיך לפעול ולקדם את הסוגיות שעל סדר יומם של האדריכלים, לצד יצירה אישית בלתי פוסקת. לאדריכלים ואדריכליות בתחילת הדרך היא אומרת: "מקצוע האדריכלות הנו מרתק, מאתגר, מעניין, יצירתי, חדשני ומספק ביותר. מן האדריכלים נדרשת שליטה מוחלטת בהנפקת דו"חות היתכנות, בהכנת פרזנטציות, בהכנת תב"עות וגרמושקות ובאישורן מול כל הגורמים המאשרים, בהכנת תכניות מכר, חוברות פרטי בניין ורשימות. מדובר בעבודת נמלים סיזיפית. לצדה ההתמודדות היא בכל החזיתות- מול יזמים, מול הוועדות המקומיות, המחוזיות והארציות, מול הקבלן המבצע ועוד. דומני, כי רק אדריכל המאוהב במקצוע בכל לבו, סבלן ואמביציוזי מסוגל להתמודד עם כל אלה, אך אז הוא גם מסופק ומתוגמל במלואו : )".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן