הביקורת והמכה הקשה לרותם אמפרט: תוכנית הבריכות המזהמות עוברת למועצה הארצית

בית המשפט המחוזי בבאר שבע התיר להגיש ערר למועצה הארצית כנגד אישור תכנית של חברת רותם אמפרט, שבבעלות איש העסקים עידן עופר, לאחסון חומר לוואי של כריית פוספט (פוספוגבס) בבריכות אגירה ישנות. בפסק הדין נקבע כי ההחלטה לאשר את התכנית היא בעלת השלכות נרחבות, ולכן יש מקום לאשר הגשת ערר למועצה הארצית. בא כוחה של החברה בתביעה, עו"ד גלעד כץ, סירב להגיב.

התכנית לאחסון פוספוגבס רטוב במאגרים 4 ו-5 במישור רותם אושרה בוועדה המחוזית דרום בסוף השנה שעברה. מדובר בפתרון לתוצרי לוואי של כריית פוספט. חברת רותם אמפרט נגב מבצעת כריית פוספט באתר מישור רותם. לאחר עיבודו משונע חומר הגלם למפעל במישור רותם לצורך ייצור דשנים, חומצות זרחתיות וכימיקלים אחרים, המיועדים לשימושים חקלאיים ותעשייתיים. כחלק מהטיפול בפוספט, נוצר גבס כחומר לוואי. חומר זה מכונה "פוספוגבס". אחסנת הפוספוגבס הרטוב נעשית באמצעות שיקועו הבריכות, שם הוא משוקע.

לאחר אישור התכנית בוועדה המחוזית, נדחתה בקשת העותרים – תושבי האזור והחברה להגנת הטבע, להגיש ערר נגד התכנית למועצה הארצית. בעקבות זאת הם הגישו עתירה נגד דחיית התנגדותם לתכנית והסירוב לאפשר להם להגיש ערר. העותרים טענו כי בעתירה כי רותם אמפרט הייתה מעורבת במספר אירועי זיהם משמעותיים, ביניהם זיהום נחל אשלים, זיהום אקוויפר "חבורת יהודה" ועין בוקק ועוד. 

העותרים טוענים כי החלטת הוועדה המחוזית חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות המנהלי, שכן היא מעניקה משקל מכריע ובלעדי לשיקול אחד ויחיד – המשך רציפות פעילותה התעשייתית של רותם – תוך זניחה מוחלטת של עקרון שלטון החוק וההגנה על הסביבה. לשיטתם, ההחלטה מעדיפה טיעון בעלמא בדבר חשש כלכלי עתידי שטרם הוכח, על פני תשתית ראייתית מוצקה המלמדת על פגיעה ודאית, חמורה ומתמשכת במשאבי המים.

השופט גד גדעון מתח ביקורת על התכנית, וכתב בפסק הדין כי "קשה להשתחרר מהרושם, כי התוכנית היא תולדה של מציאות שנכפתה על מוסד התכנון, על ידי רותם, אשר לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו בתוכניות קודמות", והוסיף כי התנהלות זו, "מעוררת אי נוחות רבה ומהווה מתן פרס למי שלא קיים את הוראות הדין וכעת מבקש הקלות מתוך אינטרס כלכלי גרידא, תוך שימוש 'באיום' התעסוקתי, ככלי לחילוץ אישורים בדיעבד, וצמצום משקל אינטרס ההגנה על הסביבה ועל מקורות המים".

למרות זאת, הוא קבע כי "החלטת רוב חברי הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית – על אף סימני השאלה והביקורת המקצועית הנוקבת שליוו אותה – אינה חוצה את הרף הגבוה של 'חוסר סבירות קיצוני' המצדיק התערבות שיפוטית בגרעין הקשה של שיקול הדעת התכנוני", אך עם זאת קבע כי קיימות נסיבות מיוחדות ושאלות רוחביות ואסטרטגיות, שמצדיקות הגשת ערר למועצה הארצית.

בין השאר, הוא ציין את העובדה כי השימוש במאגרים צפוי להיות קבוע, בניגוד לקביעות בהחלטת הוועדה: "נדבך מרכזי בהחלטת היו"ר היה אלמנט הזמניות של התוכנית (5 שנים). אלא שנתון זה עומד בסתירה חזיתית לשינוי הנסיבות המהותי שהוצג בתיק: מתן זיכיון כרייה חדש לחברת רותם למשך 20 שנים נוספות והארכת הזיכיון של המפעל משנה את נקודת המבט מבחינת ה'זמניות' של התוכנית", כתב השופט. "הארכת הזיכיון ב-20 שנים, המבוססת על הוכחת כדאיות כלכלית להפקת פוספט, הופכת את שאלת ה'זמניות' של התוכנית לשאלה עקרונית: האם אישור תוכנית לחמש שנים במאגרים המזוהמים הוא אכן 'גשר' לפתרון קבע, או שמא מדובר בקביעת עובדות בשטח שינציחו את השימוש במאגרים אלו לעשורים קדימה? על פני הדברים, כל החלטה המשהה 15 את פתרון הקבע במאגר ומאפשרת את המשך החלחול המזהם, אינה אירוע נקודתי אלא הכרעה המעצבת את עתיד המשאב הלאומי גם לדורות הבאים". על רקע זה, קבע השופט כי מדובר במקרה המצדיק בחינה תכנונית רחבה בדרג העליון ביותר, ואישר לעותרים להגיש ערר למועצה הארצית. 

מהחברה להגנת הטבע, נמסר: "מישור רותם, נמצא מזרחית לדימונה, ובו התרחש בשנת 2017, אסון אשלים, שהוא אחד האסונות הסביבתיים הגדולים ביותר בהיסטוריה של ישראל. האסון התרחש כאשר דופן סוללת בריכה לשיקוע פוספוגבס, של רותם אמפרט, קרסה, וכתוצאה מכך – פרצו מעל 100,000 קוב של שפכים חומציים, אשר זרמו במשך מספר ימים, לנחל אשלים, לאורך כ – 20 ק"מ. כחלק מלקחי האסון, אושרה תוכנית להקמת בריכת פוספוגבס חדשה (בריכה 6), שתפעל במקום בטוח יותר מבחינה סביבתית, ותחליף את הבריכות הישנות (בריכות 4 ו-5), שאמורות היו להיסגר לחלוטין.

"עם זאת, רותם אמפרט לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו לסגירת הבריכות הישנות ולהקמת הבריכה החדשה, ובמקום זה, קידמה בוועדה המחוזית, תוכנית שמאפשרת להשתמש בבריכות הישנות. בית המשפט, קבע כי קיימות שאלות רוחביות ואסטרטגיות, שמצדיקות דיון בוועדת הערר, ובפרט – קבע כי התנגדותה הנחרצת של החברה להגנת הטבע, המייצגת עשרות אלפי אזרחים, מעידה על רגישות ציבורית וערכית מיוחדת. בית המשפט מתח ביקורת על הליך אישור התוכנית. החברה להגנת הטבע, תמשיך לפעול למען סגירת הבריכות הישנות, באופן סופי והקמת הבריכה החדשה, על מנת למנוע את אסון אשלים 2".

בא כוחה של החברה בתביעה, עו"ד גלעד כץ, סירב להגיב.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן