שירה ברנד: "מסלול מורשה להיתר הוא יקר יותר, אבל בסוף חוסך הרבה כסף ליזם"

מסלול מורשה להיתר הוא מעט יותר יקר מאשר במסלול הרגיל בוועדה המקומית – אבל הוא מהיר יותר וחוסך הרבה כסף, בהתחשב בעלויות הריבית. כך אומרת שירה ברנד, סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי ומי שעומדת בראש רשות הרישוי הארצית, בכנס שולחן עגול שעסק ברפורמת הרישוי העצמי, יוזמת אתר "מגדילים".

"הפקק הגדול בקידום תכניות הוא בתהליכי רישוי, ואנחנו עושים מאמץ לשחרר את הפקק הזה", היא מסבירה. "הרעיון הוא שמורשה להיתר פוגש את הוועדה המקומית רק בשתי נקודות, ונפרד ממנה לשלום. הרבה שנים בחוק התכנון היה מסלול רישוי עצמי וזה לא עבד ולא השתמשו בו. אבל עכשיו אנחנו מגיעים ממקום אחר, גם מצד הקבלנים והיזמים, וגם מצד חברות הביטוח והוועדות המקומיות. המסלול הזה מוכיח את עצמו ורואים את הפירות שלו כבר עכשיו".

עד כה, מספרת ברנד, נרשמו מעל 300 מורשים להיתר, שזוכים לסמכויות של ועדה מקומית. "מורשה להיתר זה כמו מהנדס ועדה מקומית, אבל בשוק הפרטי. יש למסלול הזה יתרון ברור: נותנים לשור הפרטי מקצועי לעשות את העבודה ולקצר את הזמן, יש מקצועיות ואחריות שמוטלת על אותו מורשה, ויש רמת פיקוח מוגברת כי אנחנו רוצים לוודא שמי עושה את העבודה עושה אותה מקצועית. היזם יצטרך לשלם יותר על המהירות והאחריות שהמסלול הזה נותן, אבל זה משתלם בגלל עלות הריבית. לשלם יותר על מסלול מורשה בהנחה שאתה מקצר את לוחות הזמנים, זה משתלם".

יש היום מעל 58 יח"ד בהיתר בבנייה, ומעל 1,000 בתהליך של מורשה להיתר. ברנד: "כל בניין מגורים, גם אם יש קומת מסחר, יכול להיכנס למסלול מורשה. מרבית הבניינים שנכנסים למסלול במכוני בקרה נכנסים למסלול הזה. למעשה, המורשה להיתר פוגש את הוועדה המקומית בשתי נקודות – האחת, בשלב המידע להיתר. ברגע שמהנדס הוועדה המקומית נותן את המידע להיתר, אלה הכללים שמחייבים את היזם, והוא חייב לעמוד בכללים הללו".

התחנה השנייה היא בשלב התשלומים – השלב שבו הוועדה המקומית דורשת מהיזם תשלום היטלים. ברנד מסבירה כי מבקש ההיתר צריך לפנות לוועדה ולבקש שומות השבחה לצורך תשלום היטלים. 

ומה קורה כאשר העירייה מתעכבת בשלב הזה? 

גם כאן, היא מסבירה, יש פתרון שנועד למנוע עיכובים בהליך ההיתר: "אם הוועדה המקומית לא מסרה היטלים תוך 45 יום, אפשר להמשיך ולתת היתר. זה לא יעכב את ההיתר. אם הוועדה המקומית לא מעבירה למורשה להיתר שומה, מבקש ההיתר מציג שומה מטעמו ומשלם היטל". ברנד מבהירה כי לוועדה המקומית יש כלים לדרוש חובות כספיים מאוחר יותר, והדבר לא יעכב את הליכי הוצאת ההיתר. כבר כיום, מציינת ברנד, יזמים וקבלנים מכניסים תנאי למכרזי אדריכלים, הדורש מהמועמדים הסמכה כמורשה להיתר, וזאת כדי שתהיה אופציה ליזם במקרה שירצו ללכת למסלול הזה. 

ועם כל היתרונות של מסלול רישוי עצמי, יש כמה תנאים לכניסה אליו: האחד, מדובר במסלול בלי הקלות, וניתן להגיע אליו רק כשיש 100 אחוז הסכמות. ברנד: "מדובר בהיתר תואם תכנית, ורק הוועדה המקומית יכולה לתקוף אותו. לוועדה המקומית יש זכות להגיש ערר לוועדת ערר במקרה של חריגה מההיתר, ולהתלות את ההיתר. במקרה שכזה, ועדת הערר חייבת לתת תשובה תוך 14 יום".

לצד הליך הרישוי עצמי, רפורמה נוספת שמזרזת הליכי רישוי להיתר, היא פנייה לרשות רישוי ארצית. לרשות רישוי ארצית יש סמכות לקבל תכנית מוועדה מקומית, במקרה שבו מדובר בתכניות הכוללות 80 יח"ד ומעלה, כאשר הרשות המקומית לא משיבה לבקשה להיתר בתוך 6 חודשים. במקרה שכזה היזם יכול לפנות לרשות רישוי הארצית.

רשות הרישוי הארצית מבצעת דיון מקדמי, כדי לבחון את התכנית, ויכולה לאשר בעצמה את הבקשה. ברנד מבהירה כי עצם היכולת להעביר בקשות להיתר לרשות הארצית, היא בעלת משמעות. "היכולת לפנות לרשות עושה פלאים, ודברים מסתדרים בסופו של דבר, גם אם לא מגיעים אלינו".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן