נתיבות ושדות נגב נאבקות על הגבולות - ושיווקן של 3,400 יח"ד מתעכב

הרשויות נאבקות, ושיווק קרקע לאלפי דירות מתעכב: ההליכים להעברת אלפי דונמים משטחה של המועצה האזורית שדות נגב לעיר נתיבות, כחלק מפיתוחה של התכנית לקמת רובע מגורים בן 17,000 יח"ד בעיר, הפכו לזירת התגוששות בין שתי הרשויות, דבר המעכב שיווק של אלפי יחידות דיור. 

בעוד ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר, דורש לזרז את ההליכים בוועדת הגבולות כדי שניתן יהיה לשווק את קרקעות השכונה החדשה, ראש מועצת שדות נגב, תמיר עידאן, עתר באחרונה לבג"ץ נגד הוועדה עקב הרחבת מנדט הגבולות, אך כשל בניסיונו להוציא צו מניעה נגד פעילותה. השבוע פנתה עיריית נתיבות לוועדת הגבולות וציינה כי עקב העיכובים בהחלטות, שיווקן של 3,400 יח"ד מעוכב יותר משנה. "כבר שנה וחצי, אנחנו לא מצליחים לשווק אפילו דירה אחת, רק כי ועדת הגבולות לא מצליחה להגיע להחלטה", אומר זוהר ל"מגדילים".

לפני שנה וחצי הסמיך משרד הפנים את הוועדה הגיאוגרפית דרום כוועדה לשינוי גבולות בין המועצה האזורית שדות נגב לעיריית נתיבות. מנדט הוועדה היה לבחון העברת 5,200 דונמים , שעליהם אמור לקום רובע מגורים בן 17,000 יח"ד בצפון העיר וכן תעסוקה ומסחר בהיקף של מיליון מ"ר, במסגרת תכנית תמ"ל 1124 שאושרה בסוף 2024. מכיוון שרוב הקרקע עליה אמורה לקום השכונה נמצאת בתחומה של מועצת שדות נגב, היה צורך במינוי הוועדה.

הוועדה קיבלה מנדט לבחון העברה של שני תאי שטח: 4,457 דונמים בצפון העיר, שעליהם אמורה לקום תכנית תמל 1124 (מתחם A), וכן 740 דונמים בדרום מזרח העיר, המיועד לתעסוקה (מתחם C). מדובר בשטחים חקלאיים שמעובדים על ידי המושבים תקומה, בית הגדי, זמרת וגבעולים. תכנית 1124 הציעה במקור 20,000 יח"ד ב-3 תאי שטח (A, B, C), אך במהלך העבודה על התכנית הוחלט לפצלה לשתי תכניות. תכנית 1124 כללה רק את תאי שטח A ו-C, ותא שטח B, הנמצא במערב העיר, מקודם בתכנית נפרדת, תמל/ 1136, ששטחה כאלף דונמים ומציעה 1,800 יח"ד. בחודש שעבר התקיים דיון ראשון בתכנית, במסגרת שולחן עגול. בסוף השנה שעברה הרחיב מנכ"ל משרד הפנים, רונן פרץ, את מנדט הוועדה הגיאוגרפית, לבחון גם את חלוקת ההכנסות ממתחם B (אם כי לא את העברת השטח). 

בעקבות זאת, עתרה מועצת שדות נגב לבג"ץ נגד המהלך. בעתירה נטען כי למנכ"ל משרד הפנים לא הייתה סמכות להחליט על הרחבת מנדט הוועדה. "הרחבת המנדט לכלול דיון בחלוקת הכנסות ממתחם – B בעוד שטרם הוכרע כלל אם הרצועה תועבר – מבליעה הנחה מוקדמת כי ההעברה תתרחש. שהרי דיון בחלוקת הכנסות רלוונטי אך ורק אם הרצועה תועבר לתחום העירייה; אם תישאר בתחום המבקשת – אין כל מקום לדון בחלוקת הכנסותיה. עצם הכללת הנושא במנדט הוועדה מהווה גילוי דעת מוקדם של המנכ"ל, מזהם את הדיון בסוגיית השיוך המוניציפאלי, ומרוקן מתוכן את זכות המבקשת להתנגד לעצם ההעברה".

לפני כחודשיים פנה זוהר לוועדת הגבולות, וביקש להתחיל בקידום העברת שטח B לתחום נתיבות. בתגובה, שלחה מועצת שדות נגב מכתב נזעם. "דרישה כאמור עומדת בניגוד למסגרת הנורמטיבית שהתוותה להליכים אלו, מנוגדת להגיון המנהלי שביסודם, ומבקשת לנצל לרעה מהלך פגום שננקט על ידי מנכ"ל משרד הפנים", כתבו באי כוחה של המועצה, עורכי הדין עפר שפיר והלן רובינסקי טל.

במקביל, שדות נגב פנתה לבג"ץ בבקשה להוציא צו ביניים שימנע את המשך הדיונים בוועדה. "ללא מתן הצווים המבוקשים ייווצרו עובדות בלתי הפיכות בשטח, שיסכלו את ההליך העיקרי ויותירו את המבקשת בפני שוקת שבורה – ללא קרקע וללא חלק בהכנסותיה", טענה המועצה, וציינה את המהלך שביקש זוהר לקדם להעברת שטח B. "פנייה זו של ראש העירייה מלמדת כי הסכנה שייווצרו עובדות בלתי הפיכות בשטח אינה מרחפת באופק אלא ניצבת על סף הדלת – וכי ללא מתן הצווים המבוקשים, עלולים להיקבע מהלכים שיסכלו כל סעד אפקטיבי בעתירה", נטען בבקשה. על אף כל זאת, השופט אלכס שטיין דחה את הבקשה לצו מניעה.

בשבוע שעבר שלחו שתי הרשויות מכתבים לוועדה הגיאוגרפית לקראת דיון שאמור להתקיים. מועצת שדות נגב כתבה במכתב נגד הרחבת המנדט: "תמ"ל 1136 מצויה בשלב פרה-רולינג בלבד, טרם הופקדה ואף טרם גובשה סופית", נכתב. ביחס לתא שטח B אין כל תשתית תכנונית בשלה שמכוחה ניתן להכריע בשאלת השיפוט וחלוקת ההכנסות. ולכן דיון שיתקיים בשלב זה יהיה, למצער, דיון מוקדם בעליל, ובפועל עלול להניב מסקנות שייהפכו על פיהן ככל שתצורתה הסופית של התוכנית תסטה מן המוצג היום".

עוד טוענת מועצת שדות נגב כי הרחבת המנדט היא חלק משורה של הליכים שהביאו לפגיעה בשטחיה: "המנדט הנוכחי אינו עומד בחלל ריק, אלא מהווה פרק אחד ברצף מהלכים ציבוריים שבמסגרתם הועברו מן המועצה רצועות מוניציפליות שלמות. במבט מתכלל, שדה הראייה של הוועדה אינו יכול להצטמצם לרצועה בודדת תוך התעלמות ממצבת המהלכים שקדמו לדיון זה ומהשלכותיהם המצטברות על המועצה ועל ישוביה ותושביה, וזאת בשלל תחומים: תכנוני, חקלאי, אופן התפתחותי ודמוגרפי וכן כלכלי. ומכאן המסקנה כי דיון שיתנהל בקופסה סגורה של תא שטח אחד, מבלי להשקיף על המארג הכולל, יניב הכרעה חלקית מטבעה ובלתי צודקת".

מנגד, בנתיבות עומדים על הצורך בזירוז הדיונים בוועדה הגיאוגרפית, כדי לשווק את השכונה החדשה. באי כוחה של העירייה, עורכי הדין רון צין ושלי לב-שרמן כותבים לוועדה כי "במתחם A מצויות 3,400 יחידות דיור לשיווק באוויר, המעוכבות כבר למעלה משנה בשל הליך שינוי הגבולות. זוהי כמות יחידות הדיור שצריכה להיות משווקת על פי הסכם הגג, מדי שנה".

עוד מציינים באי כוחה של עיריית נתיבות, כי בעבר הציע ראש העיר זוהר כי שדות נגב תסיר את התנגדותה להעברת השטחים, ובתמורה יועברו לה במלואן הכנסות הארנונה מהתשתיות המצויות כיום בשטח מתחם B. עם זאת, בעקבות הגשת העתירה והבקשה לצו ארעי, מציינים עורכי דינה של העירייה כי הצעה זו אינה עומדת עוד על כנה: "עמדתה ההחלטית של העירייה היא שאין מקום לחלוקת הכנסות ממתחם B וכי כל ההכנסות ממתחם זה בהווה ובעתיד, צריכות להיוותר בידיה של העירייה".

ובמהלך כל התקופה הזו, שיווק הקרקעות בשכונה החדשה מוקפא. רמ"י פרסמה מכרז ראשון במסגרת תכנית תמ"ל 1124 לשיווק 2,862 יח"ד, אך לקראת סוף 2025 המכרז בוטל. שני מכרזים נוספים פורסמו, האחד ל-2,292 יח"ד פורסם באוגוסט שעבר ומכרז שני ל-522 יח"ד פורסם באוקטובר שעבר. שני המכרזים הללו אמורים היו להיסגר בסוף 2025, אך מאז נדחו מספר פעמים.

בשיחה עם "מגדילים" אומר ראש העיר, יחיאל זוהר: "יש תוכנית של 17,500 אלף יחידות מאושרת ותמ״ל, שתקועה בוועדה לאישור העברת הקרקע לשטח שיפוט. בלי שיעבירו לי את הקרקע לשטח השיפוט שלנו, אני לא יכול לשווק ולא יכול לפתח ולא יכול לעשות כלום, כבר שנה וחצי. תמיד אמרנו שאם הממשלה לא תעזור, לפחות שהיא לא תפריע. ועדת שרים אישרה את הקרקע, ותמ״ל אישר את התוכניות, מדינת ישראל כבר הוציאה עשרות מיליונים על תכנון, והכול נתקע עד שוועדת הגבולות, שהיא פקידות של ירושלים, של משרד הפנים, תגמור את הסיפור".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן