"התערבות אסורה": נדחתה תביעת דיירים נגד מימון מכפילי חניה פרטיים

החלטה עקרונית של המפקח על המקרקעין: דיירים בבניין משותף ישתתפו בתחזוקת מכפילי חניה כחלק מהרכוש המשותף, במקרה שבו תקנון הבית המשותף קובע כך. בפסק דין של המפקח מאיר פורת מלשכת רישום מקרקעין בפתח תקווה, נדחתה תביעה של דיירי בניין בראש העין נגד חיובם בתחזוקת מכפילי החניה.

הצדדים להליך הם דיירי בניין מגורים ברחוב יוסי בנאי בעיר, שרכשו את הדירות במסגרת פרויקט מחיר למשתכן. במסגרת ההסכם לרכישת הדירות, ובהמשך בתקנון הבית המשותף, נקבע כי כל בעלי הדירות מחויבים להשתתף בהוצאות הרכוש המשותף, שעליו נכללים מתקני החניה המכניים (מכפילי חניה). כנגד סעיף זה, הוגשה התביעה. התובעים הם דיירים שלדירתם הוצמדה חניה רגילה, והנתבעים הם דיירים שהוצמדה להם חניה במכפיל חניה. בנוסף, גם נציגות הדיירים נתבעה במסגרת ההליך.

לטענת התובעים, התיק עוסק בסוגיה עקרונית הנוגעת לסעיף ש"הוסלק", כדבריהם, בחוזה מחיר למשתכן", שבו מתבטלת ההבחנה בין רכוש פרטי לרכוש משותף ומשית הוצאות בניגוד לדין. התובעים טוענים עוד כי המכפילים, המשמשים כל דירה בנפרד ונמצאים בבעלותה, אינם יכולים להיחשב רכוש משותף אלא רכוש פרטי, שכן רכוש משותף מוגדר כחלקי הבית המשותף המיועדים לשרת את כלל בעלי הדירות או מרביתם. לפיכך, הסעיף שמחייב אותם לתחזק את המכפילים אינו עומד בדרישות חוק המכר ולחוק החוזים. התובעים תובעים לנתק את המכפילים מהרכוש המשותף, ולקבוע כי המכפילים יהיו בבעלותם הייחודית של הנתבעים, ורק עליהם יחולו כל הוצאות ההחזקה והתחזוקה הנובעות מהחזקת רכוש פרטי. 

הנתבעים, מצדם, השיבו כי מדובר בחוזה תקין שאושר על ידי משרד הבינוי והשיכון. עוד הוסיפו הנתבעים כי מכפילי החניה אינם רכוש פרטי, אלא נרכשו על ידי היזם ומהווים תנאי לקבלת היתר בנייה, ובהיעדרם הבניין מאבד את היתר הבנייה שניתן לו. לדבריהם, המכפילים אינם בבעלות הנתבעים, אינם ניתנים למכירה או להסרה, ומהווים חלק ממתקני הבית המשותף.

המפקח פורת, שדחה את התביעה, קבע בפסק הדין כי תקנון הבית המשותף מפרט במפורש ובאופן קונקרטי את מתקן החנייה המכאני (מכפילי חניה) כחלק בלתי נפרד מהמתקנים המשותפים בבניין אשר הוצאות החזקתם ותחזוקתם השוטפת חלות על כל בעלי הדירות שבאותו מבנה. "כל פרשנות אחרת, המבקשת להטיל את הנטל להחזקת מכפילי החנייה רק על חלק מבעלי הדירות, קרי בעלי הדירות שלהם יש מכפילי חנייה, תהיה התערבות אסורה בלשון התקנון המוסכם, התערבות שאין לאפשר", קבע המפקח. עוד נקבע כי  בהתאם ללשון התקנון המוסכם, אין כל רלוונטיות לשימוש במכפילי החניה ולעובדה שמתקני החנייה צמודים רק לחלק מהדירות. "העובדה כי מכפילי החניה משרתים בפועל רק חלק מבעלי הדירות אינה הופכת אותם לכאלה המונעים הטלת עלויות החזקה על כלל בעלי הדירות", נקבע. עוד קבע המפקח כי ההסכם חוקי ואינו מנוגד לחוק המכר.

התביעה נדחתה, ועל התובעים הוטלו הוצאות בסך 12,500 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן