מתקני החניה היו קטנים מההיתר והרוכשים יפוצו בכ-300,000 שקל

יזמית תמ"א 38 סיפקה לרוכשי דירות מתקני חניה קטנים שאינם תואמים לחוזה המכר – ותשלם להם 301,000 שקל. כך קבעה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, ד"ר מיה רויזמן-אלדור, בפסק דין שבו קיבלה תביעה שהגישו רוכשי דירות בפרויקט תמ"א 38 ברחוב מלכי ישראל בהרצליה. בפסק הדין נמתחה ביקורת על החברה היזמית, בוני עיר בישראל, ונכתב כי "מתקני החניה המכניים שסופקו עמדו בניגוד להוראות נספח התנועה להיתר הבניה וחוזה המכר". מהחברה נמסר כי בכוונתם לערער על פסק הדין.

פסק הדין ניתן בעקבות שתי תביעות שאוחדו כנגד החברה היזמית, חברת מ.נ. עתיד שהיא בעלת המניות בבוני עיר, ונגד עו"ד משה נחום, מנכ"ל ודירקטור בחברה היזמית. תובעת אחת, שרכשה דופלקס בבניין, טענה כי מתקן החניה שהיא קיבלה אינו בר שימוש. לטענתה, גובהו נמוך משמעותית מהגובה הנדרש באופן שאינו מאפשר לכל סוגי הרכבים לחנות בו אלא רק לרכבים קטנים מאוד. בנוסף נטען, רוחבו של מתקן החניה קטן ביחס לרוחב המצוין בהיתר הבניה באופן שאינו מאפשר פתיחה של דלתות הרכב ויציאה מן הרכב ומן החניה. התובעת ביקשה פיצוי בסך 120,000 שקל בגין ירידת ערך לדירתה עקב הליקויים במתקן החניה.

מגישי התביעה השנייה, בני זוג שרכשו דירה בבניין, טענו כי המתקן נמוך עבור המכונית שלהם, ובכך היזמית הפרה את חוזה המכר. התובעים עתרו לפיצוי בסך 200,000 שקל עקב הליקויים שנגרמו להם.

החברה, מצדה, טענה כי יש לדחות את התביעה. לדבריה, היא לא התחייבה לדגם מסוים של מתקן חניה. עוד נטען כי מתקן החניה נבנה בהתאם לאישור הרשויות המקומיות ועל פי התקן הישראלי. 

השופטת ד"ר מיה רויזמן-אלדור ציינה כי למרות שבחוזה המכר שנחתם בין התובעים לחברה היזמית אין כל התייחסות מפורשת לממדי מתקני החניה, הרי שהממדים שלהם בפועל שונים מאלו שנקבעו בנספח התנועה של ההיתר, ובפועל סופקו חניה בגובה של 1.60 מטרים. החברה טענה כי הערות יועצי החניה, שלפיהן גובה מתקן החניה צריך להיות לפחות 2.05 מטרים, הן המלצות בלבד. השופטת דחתה טענה זו, וקבעה כי המלצת היועץ היא חלק מתנאי היתר, ומכאן שגובהם של מתקני החניה עמד בחריגה מהוראות היתר הבניה. 

על רקע זה, השופטת קבעה כי הדיירים זכאים לפיצוי. "צפייתם הסבירה של רוכשי דירה מיזם היא כי החניה שתוצמד לה תאפשר שימוש סביר לצורך החנית כלי רכב משפחתיים באשר הם", קבעה השופטת, והוסיפה כי באף שלב לא נמסר לתובעים כי החניה שתסופק להם במתקן החניה לא תאפשר חניה של סוגי רכב מסוימים, כגון ג'יפונים או רכבי SUV. לפיכך, נקבע כי מתקני החניה אינם מאפשרים שימוש סביר, מכיוון שהשימוש בהם מוגבל, ומצומצם ביותר, ואינו מאפשר החניית רכבים משפחתיים.

השופטת קיבלה איפוא את תביעת רוכשי הדירות, אך הוסיפה עם זאת, כי מכיוון שלמרות הכל ניתן לעשות שימוש במתקן החניה, היא הפחיתה 20 אחוזים מגובה התביעה, כך שתובעת אחת תפוצה ב-96,000 שקל, וכן הוצאות בסך 20,000 שקל, ובני הזוג יפוצו ב-160,000 שקל, וכן הוצאות בסך 25,000 שקל, ובסך הכל 301,000 שקל.

עו"ד נחום, מנכ"ל החברה, מסר כי בכוונתם לערער על פסק הדין.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן