"ההתחדשות העירונית צריכה להפוך לפרויקט לאומי – כמו בימי חומה ומגדל"

העורף חשוף, הבירוקרטיה משתקת – ופרויקטים של התחדשות עירונית נגררים לשנים ארוכות: על רקע המציאות הביטחונית המסלימה מאז תחילת המערכה מול איראן, עו"ד רן ברא"ז, שותף מנהל וראש מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד לוי טילר, נרדיה, הר צבי, ברא"ז ושות', יוצא בקריאה נוקבת למשרדי הממשלה ולגופי התכנון: להפעיל מודל חירום מיידי להאצת פרויקטים.

במכתב רשמי שהועבר לשר השיכון חיים כץ, לראש מטה התכנון הלאומי נתן אלנתן, לראש מרכז השלטון המקומי חיים ביבס ולרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כתב עו"ד ברא"ז: "לא יעלה על הדעת כי מדינה אשר נמצאת בחזית הקידמה הטכנולוגית אינה מסוגלת להיערך כדבעי ולהעניק הגנה ראויה לעורף במישור התכנוני".

לדבריו, הפער בין צורכי הציבור ובין קצב פעולת הרשויות מחייב מעבר מיידי למצב חירום תכנוני: "הימים בהם אנו מצויים הם ימים היסטוריים של הסרת איום קיומי אשר ריחף משך שנים ארוכות מעל ראשינו. בתוך כך, נדרשים אזרחי המדינה בעורף להתמודד עם הצבתם מול חזית האיום". 

במכתבו תיאר עו"ד ברא"ז כיצד מאות אלפי אזרחים נעדרי מיגון נאלצים לכתת רגליים, עם ילדיהם ורכושם, אל מקלטים ציבוריים, לעיתים מרוחקים, או לחניונים שהוסבו באופן מאולתר. לפיכך הדגיש : "זו העת להפגין תעוזה, יצירתיות, הסרת חסמים בירוקרטיים וחשיבה מחוץ לקופסה – בדיוק כפי שנעשה בתקופת 'חומה ומגדל'".

בשיחה עם אתר "מגדילים" חידד ברא"ז את הקריאה להפוך את ההתחדשות העירונית לפרויקט חירום לאומי: "תמ"א 38, חלופת שקד ופרויקטי פינוי בינוי, מבוססים על חקיקה שנוצרה בשגרה לצורך היערכות לתרחישים עתידיים. בהתאם לכך הליכי הרישוי נמתחים ונפרשים על פני תקופות של שנים ארוכות ולא ניתן להסתמך עליהם בטווח הזמן המיידי. האירוע שבעיצומו אנו מצויים מחייב התנהלות בהולה ומתן פתרונות דיור ומיגון בהיקפים רחבים. מראות ההרס האפוקליפטיים, שלא נראו כדוגמתם בישראל מעולם, מחייבים מציאת פתרונות בזק יצירתיים. צריך לשים את הדגש על העיקר, ולהניח את הטפל לעת רגיעה. הנתונים מהשנים האחרונות מעידים כי חלק ניכר מהבנייה החדשה נעשה כיום בדרך של התחדשות עירונית, אבל עדיין ההיקפים הם טיפה בים לעומת הצרכים. חייבים לייצר פתרונות שיאפשרו בניה מאסיבית של בניינים ממוגנים אשר ייתנו מענה הן לבעלי דירות אשר דירותיהם נהרסו והן לכאלו המתגוררים במבנים ישנים ובלתי ממוגנים". 

הזכרת במכתב פעולות בקנה מידה לאומי בהיסטוריה של מדינת ישראל
"נכון, במהלך השנים ידעה המדינה לייצר מנגנונים ייחודיים לצורך קליטת עולים חדשים בהיקפים מאסיביים, כשהפעם האחרונה היתה בתקופת קליטת העליה מברית המועצות. ידענו לבנות בשעתו שכונות ייעודיות, עכשיו זה הזמן לבנות בניינים ממוגנים ולעשות את זה בבהילות ובכמות מאסיבית, באופן שיאפשר פתרון אמיתי לאנשים שצריכים אותו כאן ועכשיו."

מה אתה מציע ברמה הפרקטית?
"צעדים בשלושה מישורים: תכנונית – קיצור דרמטי של הליכי הרישוי. ביצועית – גיוס מאסיבי של פועלים זרים והכשרה מיידית של כוח אדם ישראלי בתחום הבנייה ומשפטית – הקלה משמעותית נוספת בדרישות לרוב הנדרש בקרב בעלי הדירות".

אתה חושב שבשלה העת להורדת שיעור ההסכמה בפרויקטים של התחדשות עירונית?
"בהחלט, בעבר הופחת שיעור ההסכמה מארבע חמישיות לשני שליש, ואין סיבה שלא ניתן יהיה לקדם פרויקט ברוב רגיל של 51 אחוז. הרי נכון להיום גם אם יש בפרויקט הסכמה של 99 אחוז מהבעלים עדיין צריך לעבור אצל המפקחת על רישום המקרקעין כדי שתבחן את הבקשה ותאשר את ביצוע הפרויקט חרף קיומו של מיעוט שמסרב. אם ממילא צריכים לעבור אצל גוף בקרה, אין סיבה שהדלת אליו לא תיפתח כבר ברוב רגיל – במיוחד בתקופה הנוכחית."

ומה נדרש כעת ברמה העירונית ובוועדות התכנון?
"יש מקום להקים בדחיפות צוותי 'שולחן עגול' בהשתתפותם של נציגי העיריות, הוועדות, המינהלות ואנשי המקצוע הפועלים בתחום, לצורך גיבוש תכנית עבודה מתאימה. אנו מוכנים כמובן להעמיד את זמננו, ניסיוננו וכישורנו כדי לסייע ככל שיידרש."

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן