הוקפאה בניית המלונות בחוף אשדוד: בית המשפט העליון אסר על היזמים לבצע עבודות בשטח

ניצחון לארגונים הירוקים באשדוד: בית המשפט העליון הקפיא אתמול (ד') את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שהתיר את הקמתם של שני מלונות על חוף הים בעיר, ואסרה על ביצוע עבודות בנייה בשטח המלונות. ההחלטה ניתנה במסגרת ערעור שהגישו ארגוני סביבה בעיר על פסק הדין של המחוזי. השופטת דפנה ברק ארז אף רמזה באשר לסיכויי ההליך המשפטי, וכתבה בהחלטה: "נתתי דעתי אף לכך שבמסגרת גלגוליו הרבים של הדיון בבקשה לאישור התכניות העדכניות, מוסדות התכנון השונים הגיעו להכרעות סותרות".

הרקע למאבק המשפטי הוא תכניות להקמת 2 מלונות בני 4 קומות בחוף לידו, האחד כולל 100 חדרים, והשני 84 חדרים. מדובר בתכניות שמשדרגות, למעשה, תכניות קיימות שאושרו לפני מספר שנים. המלונות מוצעים בתחום חוף הים, במרחק של 62 ו-65 מטרים מקו החוף – תחום שבו אסור לבנות בהתאם לתכניות המתאר הארצית (תמ"א 1 בפרק החופים), שקבעו תחום של 100 מטרים מקו החוף שאסור לבנייה. סביב התכנית התנהל מאבק בין ארגוני הסביבה לבין יזמי התכנית.

לאחר אישור התכנית בוועדה המקומית, ארגוני הסביבה אדם טבע ודין והפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד הגישו ערר נגד אישור התכנית, בטענה כי לא היה מקום לאשר את התכניות העדכניות בגלל פגיעתן הקשה בסביבה החופית. ועדת הערר המחוזית ביטלה את התכנית. על רקע זה הגישו הוועדה המקומית והיזמים, אופק השקעות, ערר על ההחלטה בפני ועדת המשנה לעררים של הוועדה המחוזית דרום. הוועדה, בראשות יו"ר הוועדה המחוזית דרום, עודד פלוס, קיבלה ברוב קולות את הערר, וביטלה את החלטתה הקודמת של ועדת הערר.

הארגונים הסביבתיים עתרו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד ההחלטה, אך עתירתם נדחתה. השופטת קבעה כי ההחלטות שדחו את התנגדות העותרים לתוכניות, מבוססות על שיקולים תכנוניים ואין עילה להתערב בהן.

כעת הכדור הגיע לבית המשפט העליון, שאליו ארגוני הסביבה ערעור נגד פסיקת המחוזי. במסגרת הערעור, אף הוגשה בקשה לצו זמני האוסר על הוועדה המקומית אשדוד לאשר או לאפשר עבודות פיתוח או בניה כלשהן מכוח התכניות העדכניות וכי היזמים לא יבצעו עבודות פיתוח בשטח עד לקבלת החלטה בערעור.

לטענת המערערים, נפלו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי טעויות מהותיות המובילות לפגיעה סביבתית קשה וארוכת טווח. המבקשים טוענים עוד כי לא נעשתה בחינה אמיתית של חלופות אחרות שפגיעתן פחותה. ארגוני הסביבה הסבירו את הצורך בעיכוב פסק הדין של המחוזי בכך אם שיוקמו במגרשים מבנים, יהיה קשה מאד להשיב את המצב לקדמותו כך שהדיון בערעור עשוי להתייתר.

השופטת דפנה ברק ארז החליטה לקבל באופן חלקי את בקשת המערערים, ולעכב את פסק הדין באופן שייאסר על היזמים לבצע עבודה בשטח, אך לא אסרה על קידום התכניות בוועדה המקומית. השופטת כתבה בהחלטתה כי "בכל הנוגע לתחילת ביצוען של עבודות הפיתוח והבניה מכוח התכניות העדכניות, השתכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. זאת, בשים לב לחשש כי ביצוע עבודות כאמור בתקופת הערעור עלול להוביל ל"קביעת עובדות בשטח" ובכך ליצירת שינוי בלתי הפיך".

עם זאת, כאמור, היא הוסיפה כי אין הכרח למנוע המשך של קידום הטיפול בבקשות למתן היתרי בניה במוסדות התכנון על סמך התכניות העדכניות, כדי לצמצם את הנזק ליזמים, אם הערעור יידחה. 

השופטת רמזה עוד באשר לסיכויי העתירה, וכתבה כי למרות שהיא אינה נוקטת עמדה ביחס לסיכויי הערעור, היא נתנה דעתה לכך "שבמסגרת גלגוליו הרבים של הדיון בבקשה לאישור התכניות העדכניות, מוסדות התכנון השונים הגיעו להכרעות סותרות".

בסיום החלטתה, כתבה השופטת הערה נוספת, שלפיה "ברקע הדברים עומדות התוכניות הישנות המאפשרות לכאורה קידום בנייה מעוררת סימני שאלה לגבי התוצאה המעשית של ההתדיינות כאן".

הדיון בערעור צפוי להתקיים עד סוף השנה.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן