חיים פייגלין: "אנחנו אנשי המגזר העסקי ובראשם היזמים והקבלנים – מעוניינים לפעול בצפון ובדרום"

"תודה לאל, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ופלורליסטית המאפשרת חירות לתושביה. המדינה שלנו היא צעירה, טרם מלאו לה 100 שנה, ומאז שהעם היהודי חזר והתיישב בארצו הוא נלחם על חירותו", כך אומר חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן ומשנה לנשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בראיון אישי לרגל חג הפסח. לדבריו, "עצם זה שיש לעם היהודי מדינה משלו זו מהות החירות בעיני, החירות הלאומית שממנה נגזרת החירות האישית – החופש לחיות. יש לברך על כך  ולהודות בכל בוקר ובכל לילה. לא תמיד היתה לנו חירות, היא לא מובנת מאליה ולא לחינם בחרה היהדות להקדיש חג מרכזי בתרבות שלנו לערך החירות. חג הפסח מצווה עלינו לחזור ולספר כל שנה את סיפור יציאתו של עם ישראל מעבדות במצרים, באמצעות מאבק עם סיוע מאלוהינו שבשמים, לחירות בארצנו. לא מדובר בזכות מוקנית. החירות יכולה להילקח מאיתנו ביום בהיר אחד, ולכן צריך להעריך אותה, לשמר אותה ולהיאבק עליה כל העת. ברגע אחד של חוסר תשומת לב לאומית, בשמחת תורה תשפ"ד ה-7 באוקטובר 2023 , איבדו 251 מאחיותינו ואחינו את חירותם ומאז הלב של כולנו שבוי בעזה, עד חזרת האחרון שבהם. 

די לנו אם נקשיב לריאיון בתכנית "עובדה" של אלי שרעבי, החטוף ששוחרר משבי חמאס בעזה לאחר 491 יום בגיהינום, כדי להבין מהי חירות ומה קורה כאשר חלילה אין חירות. הוא דיבר על עצם החירות לגשת למקרר ולקחת מזון לאכול, וזאת מבלי להיכנס לזוועות אחרות שהוא תיאר, ואנחנו כעם ובוודאי כמדינה חייבים להקשיב למה שיש לו לומר כדי להבין, להעריך ולהודות על חירותנו האישית והלאומית".  

מבחינה נדל"נית, מהי התגלמות החירות בעינייך?
"החופש ליזום ולבנות את הארץ, לפתח ולקדם אותה כמדינת מופת. החופש לבחור איפה לגור ולחיות ובאיזה סגנון חיים. אם בסביבת מגורים כפרית או עירונית, אם בעיר גדולה או בעיר ספר, אם בשכונה כזו או אחרת, אם במבנים נמוכים או במגדלים, אם בדירה גדולה או קטנה וכיוצ"ב. הרעיון של עירוניות מגוונת ופלורליסטית מתכתב נהדר עם נושא החירות, והחירויות הללו צריכות להיות בסיסיות במדינת ישראל.

החירות לחיות בסביבת מגורים בטוחה, איכותית ומכבדת, לא יכולה להיות רק נחלתם של מרכז הארץ, צריך לאפשר אותה גם בצפון ובדרום, לבנות ולפתח את חבלי הארץ האלה כראוי, כדי שהם יהפכו לאזורי ביקוש שיכולים להעניק חיי חירות, איכות חיים וחופש לחיות איך שרוצים ולעסוק במה שרוצים. 

אני סבור כי חלק גדול מההגבלות על החירות הן פנימיות ומחשבתיות. בכל דור העם היהודי נדרש לחשבון נפש ולפריצת גבולות החירות המחשבתית בכל הקשור לפיתוח הארץ. לפני 120 שנה נלחמנו לצאת מחומות ירושלים ויפו כדי לחיות בחירות מחוץ לחומות. בדור הקודם היינו צריכים לפרוץ את גבלות גדרה-חדרה ולהקים גם יישובים בצפון ובדרום. בצפון הצלחנו חלקית בלבד, באשר לדרום לצערי כשלנו". 

איזה אזור הכי בוער ליישב כיום במדינה
אם לצטט את דוד בן גוריון, מייסד המדינה וראש ממשלתה הראשון, שהיה לתפיסתי איש בעל חזון, שאמר כי 'בנגב ייבחן העם היהודי ומדינתו'. לצערי במבחנו של דוד בן גוריון כשלנו במבחן במועד א' ליישב את הנגב – הוא כיום שומם, מוזנח, ומהווה מטרה וקרקע לפשע ולעזובה. הדרום כיום הוא לא יותר ממקום לקליטת האשפה שנוצרת בגוש דן ואת זה יש לשנות. יש לנו כרגע הזדמנות למועד ב' במבחן הנגב בתקווה שהפעם נצליח. 

לתפיסתי במרכז הנגב צריכה לקום עיר ביקוש מטרופולינית שתאכלס 3 מיליון תושבים, שתהיה עיר חדשנית, פלורליסטית, מעורבת שימושים שתוכל לתת מענה למרקם חיים מגוון ואוכלוסיות שונות ומגוונות, שתספק את השירותים ברמה הגבוהה ביותר לתושבים ותאפשר חינוך, מדע, בריאות, ספורט, נופש, פנאי ואיכות חיים ברמה הגבוהה ביותר בעולם במחירים ברי השגה. אם תקום עיר ביקוש, אקולוגית מדברית כזו, הנגב כולו יהפוך לאזור ביקוש וכל הערים הקיימות בנגב ירוויחו מכך, ישגשגו ויפרחו. מימוש חזון כזה הוא בעיני משמעות החירות לחלום, לתכנן, ליזום וליצור מרקם חיים בעל משמעות".

מה צריך לעשות כדי שחזון יתגשם?
"כדי שזה יקרה, המדינה צריכה בראש ובראשונה לקבוע בראש סדר העדיפויות שלה את הצפון והדרום. אנחנו אנשי המגזר העסקי בכלל ובראשם היזמים והקבלנים בוני הארץ, מעוניינים לפעול בצפון ובדרום. על מנת לרתום את המגזר העסקי למאמצי השיקום והפיתוח, נדרשים תמריצים וצעדים כלכליים מרחיקי לכת שיוכלו לחולל פעילות אדירה בחבלי ארץ אלו. אני מציע שהממשלה תעניק TAX CREDIT ליזמים שיבואו לפעול ולפתח את הצפון והדרום, באמצעות זיכוי או הטבות במיסוי בפעילות מקבילה של היזמים במרכז הארץ. זה פתרון שלא דורש הכנסת יד לכיס הממשלתי במיידי, והוא ניתן ליישום בקלות ובמהירות. אם כך תפעל הממשלה תתחולל בצפון ובדרום פעילות פיתוח עצומה שאיננה קיימת כיום".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן