אדריכל רם מרש // צילום תום רז

האדריכל הדרומי הבלתי מתפשר

"מאותן סיבות שבגינן נעשו עוולות עבר, ממשיכים לעשות כך גם היום –  תכנון מואץ פרברי ללא הסתמכות על תעסוקה ותחבורה ציבורית", ראיון אישי עם האדריכל רם מרש

כרמלה קופר 13.03.2018

תמונה: אדריכל רם מרש // צילום תום רז

אדריכל רם מרש (57), הוא באר שבעי בדם ובנשמה ומי שגאה לכנות את עצמו כאדריכל "דרומי", ייחוס גיאוגרפי שאולי לא רבים היו ששים לו, לא רק בשל השיוך הפריפריאלי אלא בעיקר בגלל הרצון של האדריכלים למתג את עצמם כגלובליים. אולם הבחירה להישאר נאמן לשורשים, בין היתר, הפכה את מרש לאדריכל נחשק ומבוקש. הסיפור שמאחורי האמירה הדרומית שלו מתחיל כמו תמיד בבית: הוא נולד בבאר שבע, מתגורר בלב העיר ובן למריאנה ויעקב, ממקימי באר שבע הישראלית, שהגיעו לעיר מירושלים בשנת 1954.

מרש, הבעלים של "מרש אדריכלים", עוסק בפרויקטים שונים למגורים, ציבוריים, מסחריים, מוסדות פנאי,  בינוי ערים, ועוד. "בסיס הפעילות  הגיאוגרפי של המשרד הוא הדרום, אך מרחב הפעילות הוא הרבה מעבר לכך. הפרויקט הצפוני ביותר של המשרד  כיום נמצא בחדרה, הדרומי ביותר באילת, בואכה מודיעין, ירושלים, אשדוד, אשקלון, מרחב מטרופוליני של ב"ש, דרך הערבה ועד אילת, לרבות תכנון בערים, במרחב הכפרי/חקלאי ושטחים פתוחים", הוא מסביר.

שכונת צמרות בדימונה ובליבה שדירה משולבת של מגורים ומסחר // תכנון מרש אדריכלים
שכונת צמרות בדימונה ובליבה שדירה משולבת של מגורים ומסחר // תכנון מרש אדריכלים

אתה עוסק בהרבה מאוד תחומי תכנון לרבות עיצוב, מה התחום האהוב עלייך?
"אין תחום מסוים שאהוב עלי ביותר, כל אחד – עולם ומלואו. אני מסופק מאד מפרויקטים מורכבים שנזקקים לחשיבה אסטרטגית, מחוללי שינוי, הן אם הם במרחב הכפרי/חקלאי או בלב הכרך. מאד אוהב לעסוק בכל רובדי התכנון ולהשפיע על כולם, החל מתכנית בניין עיר, דרך המבנה ועד אחרון הרהיטים. יש לי חולשה למבנים מתחום הבידור כמו תיאטראות, מתנסי"ם, מרכזי בידור, בתי קולנוע, מוזיאונים ועוד, בעיקר בזכות אוכלוסיית המשתמשים הפוטנציאלית".

יש שיטענו שהתכנון האדריכלי בארץ שבוי בקונספציה, לא מביא משהו חדש ולא רואה את העתיד- מה היית אומר לטוענים?
"התשובה לשאלה זו מאד אמביוולנטית. מחד, יש נסיקה בתחומים מסוימים תוך חקירה והבנה של העירוניות ומצד שני של הכפריות ותכנון שטחים פתוחים, ומאידך, מאותן סיבות שבגינן נעשו עוולות עבר, ממשיכים לעשות כך גם היום –  תכנון מואץ פרברי ללא הסתמכות על תעסוקה ותחבורה ציבורית. אנחנו חיים בתוך התווך הזה ומנסים לעשות את הטוב ביותר. יש תחושה של פער בין תחזיות העתיד, לבין יכולת המימוש שלהן, פער שגורם לעיתים למבוכה ומתח רב בין הרצון לחדשנות לבין ההסתמכות על הישן והטוב, אליו אנו שואפים. ההתייחסות צריכה להיות עניינית ומותאמת – אין כאן מרשמים מוחלטים.

כשאתה מתכנן שכונות מטעם יזמים, איך אתה מצליח להעביר להם את חשיבות הצרכים האנושיים והעירוניים הכללים, בתוך המון שיקולים כלכליים ותכנוניים?
"עקב בצד אגודל, תוך הבאת מבואות והולכת הלקוח במשנה סדורה, אנו חושפים אותו להיבטים הקשורים לצרכים אנושיים, עירוניים כלליים ולא רק לחשיבה הכלכלית הנקודתית שאמורה להביא את היזם לרווח, לכאורה. זאת ועוד, אנו קושרים בעיני היזם את הצורך בהסתכלות מעבר למגרש ולשכונה כדי שיבין שבסופו של דבר, תכנון נכון עם חשיבה מערכתית מעלה את ערך הנכס ומקלה את מלאכת השיווק. ציבור המשתכנים כבר לא מוכן להתפשר על הנגשה,  חינוך, נופש, בטיחות, אסתטיקה, הליכות, עירוניות ואיכות חיים. אי אפשר לעבוד עליו בעיניים, כי הוא יודע שבכל אותם מקומות שזה מתקיים, בסופו של יום ערכי הנדל"ן הם הגבוהים ביותר לאורך ציר הזמן".

סינמה סיטי באר שבע - תכנון מרש אדריכלים // הדמייה וויו פוינט
סינמה סיטי באר שבע – תכנון מרש אדריכלים // הדמייה וויו פוינט

איך יראו הערים כשישראל תכפיל את גילה ל 140 שנה?
"אם קצב גידול האוכלוסין בישראל ימשיך את המגמה הקיימת היום, הרי שמדובר יהיה בהשלשה של האוכלוסייה, כלומר יהיה צורך במיליוני יח"ד נוספות ומבני ציבור בהתאם. כדי שזה יקרה צריכים לקרות שני דברים: האחד – עיבוי משמעותי של אזורי הליבה של הערים הגדולות והוותיקות, עליה לגובה במרכזי הערים  ולאורך נתיבי תחבורה ציבורית, עירוב שימושים שיאפשר קיום יום יומי בסביבה מעורבת וכנראה הקמת מרכזי אוכלוסין נוספים, באזורים יחסית פנויים כמו בנגב ובגליל. ההסתמכות תהיה חייבת להיות בעיקר על תחבורה המונית ציבורית למיניה ותנועת הרכבים האוטונומיים תהיה במרחב ולאו דווקא על הקרקע, כך שגם ההתייחסות להנגשה (במבנים היותר מתקדמים) תהיה גם מהגגות. נחילי המגדלים העירוניים יעידו, למתבונן מרחוק, על נתיבי הרכבת התחתית והעלית שתשנע את דייריהם במקום רכבים פרטיים. מחד גיסא מדובר בערים צפופות, אך עם קשר הכרחי לטבע עירוני שיתבסס על חופי הים, נחלים, ואדיות. כלומר, באותם מקומות שבלאו הכי לא ניתן לבנות ובעבר היו החצר האחורית, יהפכו לראות ירוקות".

האם הבנייה לגובה לא יוצרת ניכור ואיך מתגברים על ניכור אנושי בתוך "מפלצות בטון"?
"אני בוחר להתייחס לבנייה לגובה כהכרח ולא כברירת מחדל. אם מבינים את המגבלות שלה ועושים הכל כדי להתגבר עליהן, ניתן להפוך אותה בתכנון נכון ליתרון. יש מקומות בהם אתה חש ניכור בסביבת מגדלים ויש סביבות מגדלים בהם אני, כאדריכל, חש התרוממות רוח והתרגשות, כי יש משהו מרגש בעוצמה ובהתרוממות לשמיים מחד ובנוף העוצר נשימה המשתקף מבעד לחלונות בקומות העליונות מאידך. נוסיף לכך את החללים המעניינים שיכולים להיווצר בתוך המגדל בזכות גודלו, גובהו ויוקרתו, יש פה הזדמנות ליצירה מרגשת. יחד עם זאת, כשזה לא כך, לא מבחינה עירונית ולא כאובייקט,  לרוב ממגבלות תקציביות של הקמה ואחזקה- עדיף אם לא היה".

מוסדות ציבור בארץ הם מאוד שבלוניים, לרוב קיימת פרוגרמה, תמ"א, קווים מגבילים – איך בכל זאת מתאים מוסד לצרכים ומתגברים על כל המגבלות?
"תכנון מוסדות ציבור תמיד משול לשמנת של התכנון, ומהווה אתגר לכל מתכנן. בעבר מוסדות הדת היוו נקודות ציון בערים, היום תפסו את מקומם מוסדות הציבור האחרים כמו בתי ספר, מוסדות בריאות, תיאטראות, מכללות ואוניברסיטאות, אצטדיונים וכדומה. גם בתחום זה יש התקדמות רבה בשנים האחרונות ואין לנו במה להתבייש.  דווקא האינטרס הציבורי הטמון בהקמת מוסד ציבורי, מאפשר לרוב מרחב תמרון רב יותר מבחינת המגבלות ויש יתר סלחנות בכל הנושא הרגולציה. אם יש תקציבים מכובדים ניתן להגיע לאיכויות גבוהות, בד"כ הרבה יותר ממסחר, משרדים ומגורים. לאחרונה, לשמחתי, למדנו להתמודד עם מוסדות ציבור בהם התקציבים נמוכים יחסית וליצור פתרונות ראויים לכל דבר ועניין".

בתחום המסחר ה We Work הפך ללהיט – האם הוא יחזיק מעמד או יהפוך לטרנד חולף ומה הדבר הבא -הקונספט-  שצפוי לדעתך להצליח לשווק מבני מסחר ותעסוקה?
"אין ספק שמרחבי העבודה המשותפים הינם חלק מהתהליך שיוביל בסופו של דבר לכך שחלק גדול מציבור העובדים יעבוד בעתיד מסביבת המגורים שלו ולא יבלה שעות רבות בפקקים. מבני משרדים ותעסוקה ימשיכו להתקיים לאורך נתיבי הסעה המונית באותם מקרים שלא תהיה ברירה, אך רבים מאתנו ישבו בחללים משותפים, בבתי קפה או בבית וישרתו את האחרים דרך המדיה.  המרחבים המשותפים אינם טרנד אלא יצברו תנופה ויקבלו תצורות נוספות (כבר היום יש מגמה כזו). סוג של Time shering בתחומים רבים יאפשר ייעול בשימוש בנכסים שאחרת היו נותרים ריקים בחלק מהיממה, והוזלה של השימוש, בשעה שאותם אלמנטים שאנו צורכים בצורה משותפת יהיו ברמה גבוהה ביותר".

הדמיית קריית חינוך בעוטף עזה // תכנון מרש אדריכלים
הדמיית קריית חינוך בעוטף עזה // תכנון מרש אדריכלים

פרויקט אחד שהיה מאתגר במיוחד ואתה גאה בו?
"פרויקט משולב מסחר תעסוקה, נופש ומגורים במע"ר של אשדוד. הוא מהווה אתגר תכנוני בגלל השכבתיות, אשר הובילה לפתרונות שונים ומיוחדים הן מבחינה מערכתית והן מבחינה עיצובית. פרויקט שהתחיל מחלום של יזם,  ומימושו תוך מתן שירותים החל מהתב"ע, דרך תכנון המעטפת ועד לעיצוב החללים המורכבים שלו ובסופו של דבר מתקדם מאד בבנייה שלו למרות הקשיים והמורכבות. פרויקט נוסף, נשוא גאווה בזכות המורכבות – סינמה סיטי ב"ש,  שתוכנן במקור כשוק חד קומתי אך במעשה תכנוני מורכב הוסב למתחם שמכיל קומה מסחרית ומעליה 20 אולמות בגדלים שונים, אשר להם טיפולוגיה קונסטרוקטיבית שונה בתכלית מהשוק, והיום כשהוא מסתיים הוא נראה כמבנה שתוכנן למה שהוא. בפרויקט זה עסקנו בתכנון מתחם חדשני לבידור ברמה הגבוהה ביותר, כולל הפנים שלו – בפעם הראשונה והפכנו במהלכו למומחים בתחום, נושא שמסייע לנו בפרויקטים נוספים דומים".

מגדל באשדוד המשלב קומות מסחר, משרדים, בריכת שחיה ומרכז ספורט ליושביו ו 119 דירות יוקרה // תכנון מרש אדריכלים | יזם: י.ח דמרי
מגדל באשדוד המשלב קומות מסחר, משרדים, בריכת שחיה ומרכז ספורט ליושביו ו 119 דירות יוקרה // תכנון מרש אדריכלים | יזם: י.ח דמרי

מהו העיקרון התכנוני שלא תתפשר עליו אף פעם?
"בשתי מילים – אין פשרות. אני חוזר על המשפט הזה בפני עובדי מידי פעם –  'אל תתפשרו'. אל תוותרו על יעילות ועמידה בצרכים בשם העיצוב וגם לא הפוך. אל תתפשרו על איכות החיים בשם העירוניות ולא הפוך… אל תתפשרו על דיוק בשם הצורך לעמוד בלו"ז וגם לא הפוך. אדריכלות היא מקצוע שחייב ליצוק מצוינות בכל התחומים וכל פשרה מובילה לכישלון".

אם היית קם בבוקר ומחליט לקחת יום חופש- מה היית עושה ביום הזה?
"לוקח אתנחתא מהנושאים היומיומיים שהופכים את המקצוע לפחות נחמד. מתנתק מהדאגות של ניהול משרד וטיפול בעניינים רגולטורים. כמי שחי בב"ש המקום הנכון לעשות זאת הוא חוף הים בתל אביב – שילוב של רוגע, תחושת נופש ואווירה עירונית משובחת".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות