"אני יצאתי בחמש": מדוע ציטטה יו"ר ועדת הערר את המערכון המפורסם מתכניתו של אדיר מילר?

הסיפור הבא נראה כמו קומדיה של טעויות: טעות אנוש בעיריית רמת גן הביאה לכך שמערכת רישוי זמין מסרה דיווח שגוי על אישור היתר בנייה. למרות שלמבקש ההיתר נמסר כי מדובר בטעות, וכי הבקשה לא אושרה, הוא המשיך להתעקש כי יש בידיו היתר מאושר. הדבר הגיע לידי כך שוועדת הערר המחוזית, שדנה בערר שהגיש נגד עיריית רמת גן, ציטטה קטע הומוריסטי מהתכנית "צומת מילר": "למרבה הצער נראה כי העורר בחר לנקוט באסטרטגיה משונה לפיה חזרה על עמדתו תהפוך אותה לאמת, ועל כך נאמר, 'אני יצאתי בחמש'".

הרקע לערר הוא בקשה להיתר שהגיש העורר ועניינה הסדרת מצב קיים, שינויים פנימיים וסגירת מרפסת קיימת בדירתו שברמת גן. בגלל תיק פיקוח ומכיוון שהעבודות בוצעו בפועל והוצא נגדן צו הריסה, הבקשה להיתר נדחתה. על החלטה זו הוגש ערר אלא שבחודש מרץ 2025 התקבלה ממערכת רישוי זמין הודעה כי ועדת הערר אישרה את הבקשה להיתר, שבהמשך תתברר כטעות אנוש. 

לעניינו, בחודש דצמבר באותה שנה קיימה הוועדה המקומית דיון נוסף בבקשה להיתר ובהתנגדויות שאושרו, והחליטה לדחות אותה, בטענה שהבקשה כוללת בנייה החורגת באופן ממשי מסך זכויות הבניה המוקנות בנכס.

על החלטה זו הגיש מבקש ההיתר ערר לוועדת הערר המחוזית. עיקר טענותיו התמקדו בקיום הדיון הנוסף, למרות שלדבריו בקשתו להיתר אושרה וזאת על בסיס ההודעה שקיבל ממערכת רישוי זמין, שלטענתו מהווה החלטה חלוטה שניתנה כדין. לטענת העורר שינוי ההחלטה במסגרת הדיון הנוסף שהתקיים בוועדה המקומית בחלוף תשעה חודשים נעשה ללא כל בסיס חוקי ובחוסר סמכות מובהק, תוך פגיעה קשה בעיקרון סופיות הדיון המנהלי ובזכויות המוקנות לו מכוח ההחלטה המקורית.

הוועדה המקומית רמת גן, מנגד, הסבירה כי הסטטוס המופיע במערכת רישוי זמין המציין כי הבקשה אושרה, מקורו בטעות אנוש משרדית והזנה שגויה במערכת הממוחשבת. לגופו של עניין, נטען כי בדין דחתה הוועדה המקומית את הבקשה להיתר, וזאת לאור כשלים תכנוניים וקנייניים מהותיים אשר נתגלו בה.

למרות זאת, העורר שב וטען כי יש בידיו היתר כדין, עד שאת החלטתה פתחה יו"ר הוועדה, עו"ד יפעת בן אריה שטיינברג, בציטוט מהקטע מהתכנית "צומת מילר", שבו השחקנית עדי חבשוש מגלמת חיילת המעומתת עם הטענה שיצאה מהבסיס מוקדם מהשעה המותרת, ומוצגות לה שלל ראיות על כך, שעל כולם משיבה החיילת: "לא יודעת מה אמרו, מה לא אמרו, אני יצאתי בחמש". 

"בענייננו, המערכון הובא לאור עמדתו העיקשת של העורר עליה חזר חזור ושנה לאורך כל הערר והדיון בפנינו, לפיה הבקשה להיתר אושרה במסגרת הודעת רישוי זמין", נכתב בהחלטה. "בחרנו לצטט החלטה זו מכיוון שגם כאשר הוצגו בפני העורר הסברים חד משמעיים ששומטים את הבסיס תחת עמדתו, הוא לא שינה ממנה וחזר עליה שוב ושוב כאילו חזרה עיקשת תהפכה לנכונה", נכתב בהחלטה. "כך למשל, גם כאשר הוסבר לעורר שוועדת הערר בערר הקודם, בהחלטה שניתנה בהסכמתו, קבעה באופן מפורש שבקשה מתוקנת תובא לדיון נוסף בוועדה המקומית, ואין כל הגיון בכך שהבקשה תאושר בטרם התקיים אותו דיון נוסף – עמדתו לא השתנתה. גם כאשר הוסבר לעורר שמקור הטעות הוא טכני בלבד, בשל דרישות מערכת רישוי זמין וכי אם בודק הבקשה היה מזין משהו אחר הבקשה הייתה נסגרת, עמדתו לא השתנתה".

על כך הוסיפה הוועדה: "למרבה הצער נראה כי העורר בחר לנקוט באסטרטגיה משונה לפיה חזרה על עמדתו תהפוך אותה לאמת, ועל כך נאמר, 'אני יצאתי בחמש'". הוועדה ציינה בהחלטתה כי "במקום להתמודד בערר עם כשלי הבקשה ונימוקי הוועדה המקומית, בחר העורר לאמץ קו טיעון המניח כי עובדת קיומה של הודעת הרישוי הממוחשבת מייצרת כשלעצמה מציאות תכנונית חדשה ומאושרת. דומה כי העורר סבר כי דבקות עקבית ובלתי מתפשרת בגרסה לפיה הבקשה להיתר אושרה כדין, וחזרה חוזרת ונשנית על דברים אלה במסגרת הדיונים בפנינו, עשויה להפוך אותה לאמת".

לפיכך, הוועדה דחתה את הערר, והטילה על העורר הוצאות בסך 5,000 שקל.

עו"ד אילן אלמקייס שייצג את העורר מסר בתגובה: "הגשנו ערר בגלל שקיבלנו היתר בנייה, ואחרי כמה חודשים מישהו בעירייה אמר שיש פה טעות. אז במקום להזמין אותנו כדי לתת את זכות הטיעון ולשמוע את הטענות שלנו, הוציאו החלטה בלי לזמן ובלי להודיע שאנחנו לא מקבלים את ההיתר. אבל כבר קיבלנו את ההיתר, יש לנו פה שאלה משפטית ברורה. ואתה לא יכול לבטל למישהו את ההיתר בדרך כזאת. צריך זכות טיעון, זכות שימוע". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן