האדריכל ובונה הערים בני פרי, מסכם את 2019 בתכנון העירוני, ואומר: "המדינה מקימה גופי תכנון אולם במרבית הרשויות המקומיות אין אמצעים ויכולת לעמוד בנטל החדש והן עושות ככל הניתן לדחות את הפיתוח והקידמה"
אדריכל בני פרי // צילום: סאם יעקובסון
מאת: האדריכל ובונה הערים בני פרי, שותף במשרד V5 אדריכלים
עתה, כשאוכלוסיית ישראל חצתה את רף תשעת מיליון התושבים, יש לפתח את באר שבע וסביבתה למטרופולין המתחרה בגוש דן. בנוסף, הגיע הזמן להתחיל ולפתח את המטרופולין הגדול הבא בין באר שבע לאילת. על הממשלה להכין תכנית גידול של מצפה רמון ל- 250 אלף תושבים, בשלב הראשון ולמיליון תושבים בשלב הבא. בכך יושגו מספר מטרות, ביניהן ביזור האוכלוסייה והקלת נטל הצפיפות והריכוזיות מגוש דן. הפריסה החדשה תהיה טובה גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה כלכלית.
המגמה של המימסד התכנוני של מדינת ישראל היא לא להקים ערים חדשות. לעומת זאת, יש צורך באיחוד של ישובים קטנים ליצירת מסגרות גדולות יותר. כדוגמא ניתן לקחת את גוש ישובי תל-מונד. האיחוד של קדימה וצורן הוא רק חלק קטן מהנדרש. האיחוד של תל-מונד, קדימה-צורן, כפר עבודה, כפר הס וחרות, עין ורד ועין שריד עם אבן יהודה עשוי ליצור עיר חדשה ממזרח לנתניה. איחוד כזה יאפשר עיבוי של הישובים והגדלת הצפיפות, כנדרש על פי תכנית המתאר הארצית מס' 35, התכנון המשותף של כל הישובים האלה יאפשר יצירת מדרג שירותים קהילתיים מתקדמים בכל הרמות ויביא לאיחוד תקורות ולניהול מרכזי יעיל של הישובים שיהפכו שכונות בעיר החדשה. במקביל, יש ליצור מסגרות גדולות יותר לניהול גושי ערים, דוגמת ערי גוש דן. לא די ביצירת אגד ערים שבו מטופלים נושאי תשתית משותפים. יש ליצור מנגנונים ניהוליים מלאים לגושי הערים, תוך העברת סמכויות בכל גוש מראשי הערים לראש הגוש. בכך יתאפשרו תכנון וניהול כוללניים, יאוחדו תקורות ותוגבר היעילות של הערים בגושים.
באשר להקמת שכונות חדשות בפריפריה, מטרתו של התכנון העירוני היא להשתמש בתהליכים על מנת לפתח ערים הממוקמות באשכול נמוך על פי המדד החברתי הכלכלי. חוסר השוויון החברתי והכלכלי בישראל משתקף באופן ברור בדירוג האשכולות החברתיים של ישראל. הערים הממוקמות באשכולות 6-10 הן ערים חזקות דיין כדי לקיים ולפתח את עצמן בעזרה ממלכתית מדודה. על פי הדירוג, מצויות רק 116 מתוך 255 רשויות מקומיות מעל קו זה. הערים המצויות באשכולות הנמוכים יותר זקוקות לתמיכה מאסיבית שעשויה להגיע בדמות התחדשות עירונית.
הקמת שכונות חדשות אינה מספיקה לחיזוק הישובים הקיימים בפריפריה. יש לתמוך במגמות של התחדשות עירונית במתחמי המגורים הקיימים ובכך לחזק את התשתית הקהילתית הקיימת, אחרת ייווצר קיטוב בין השכונות. ערים שמדד הקיטוב שבהן גבוה אינן ערים טובות.
חיזוק הפריפריה מורכב ממספר גורמים ותוספת של שכונות חדשות עשוי, בנסיבות מסוימות, להביא לחיזוק הישובים בהם הן נמצאות. אולם יש לכך תנאי סף הכרחיים נוספים- המפתח החשוב ביותר לפיתוח הפריפריה נעוץ בקשר התחבורתי שלה עם ערי הגושים הגדולים. כללית – מערכת של כבישים, רכבות ושדות תעופה מפותחים תביא לכך שאוכלוסיות רבות ימצאו את החיים בישובי הפריפריה טובים מהחיים בגושים הגדולים, עקב העובדה שבד בבד שהם מספקים שלווה וקירבה לטבע, אין הם כרוכים בצורך לוותר על השירותים והקשרים העסקיים והחברתיים שמספקים הגושים המרכזיים. מטרה חיונית לא פחות היא חיזוק מוקדי התעסוקה, המסחר והתרבות בפריפריה. ככל שהסביבה הקרובה תספק שירותים מגוונים יותר לאוכלוסיה כך יגבר הביקוש של אוכלוסיות חזקות לדיור בסביבה זו.
באשר לנושא הבירוקרטיה, הכוונה של ממשלת ישראל היא לפשט את ההליכים ולהמריץ את הפעילות. לשם כך היא פועלת לביזור הסמכויות בין הרשויות, מייצרת תכניות שמקלות על הוועדות המחוזיות ומעבירות עוצמה רבה לוועדות המקומיות ולטובת העניין מפותחת מערכת ארצית מקוונת שאמורה לפשט את הליכי התכנון. המדינה מקימה גופי תכנון וניהול התכנון מקצועיים יותר, החל בהקמת מטה הדיור הארצי, הרשות להתחדשות עירונית, חיזוק וועדות מקומיות והגדלת עצמאותן ואפילו בכוונה לאפשר יתר עצמאות של המתכננים בהוצאת היתרי בניה. מאידך, במרבית הרשויות המקומיות אין אמצעים ויכולת לעמוד בנטל החדש והן עושות ככל הניתן לדחות את הפיתוח והקידמה. התקציבים המיועדים לתכנון ופיתוח ברשויות דלים, איכות משאבי האנוש נמוכה, המערכות החדשות לא מצליחות להתגבר על המכשולים שמערימים עליהן נציגי הביורוקרטיה בשלטון המקומי. לכך ניתן להוסיף את המשפטיזציה שמשתלטת על כל התהליכים והחשש של כל העוסקים בפיתוח מאימת הפרשנויות המשפטיות, שלעיתים מזומנות אינן עומדות בקנה אחד עם ההגיון התכנוני.
חלק ניכר מהעיכובים נגרם כתוצאה מהפעילות הערנית מאד של המנגנונים הדמוקרטיים. לשיתוף הציבור יש צדדים חיוביים רבים, אולם יש לו גם חסרונות. המועדים הסבירים לתכנון מתארכים בחודשים רבים ולעיתים בשנים רבות, עקב ריבוי ההתנגדויות, העררים והעתירות המינהליות. גם בתחום זה ניתן לקצר זמנים אם ההרכבים האנושיים של הטריבונלים למיניהם היו מתוגברים ומנוהלים ביתר יעילות, אולם כיום מתארכים המועדים עקב העומס על העוסקים בכך ולכן גם התארכות זמנים זו יכולה להיות מיוחסת, בסופו של דבר, לביורוקרטיה. כך יוצא שהמאמצים שעושה השלטון המרכזי מסוכלים על ידי הביורוקרטיה שנגרמת, בסופו של דבר, עקב מחדליו.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
