בית המשפט קיבל באופן חלקי את התביעה, והורה לנתבעת לפצות את התובעים ב-65,000 שקל
בני זוג חרדים שרכשו דירה בבני ברק תבעו את החברה הקבלנית בטענה כי זו מכרה להם דירה שאינה מותאמת לצרכיהם, מכיוון שלא ניתן להקים בה סוכה. בית המשפט קבע כי החברה אכן הפרה את התחייבותה לתובעים, והורה לה לשלם 65,000 שקל בגין ירידת ערך. עם זאת, רוב סכום התביעה, בסך 311,368 שקל, נדחה לאחר שהתובעים החליטו למכור את זכויותיהם בדירה.
התובעים טענו בכתב התביעה כי החברה הנתבעת מכרה להם דירה בבני ברק במיזם שנקרא "שחר העיר" שבו נמכרו דירות לציבור החרדי. לדבריהם, הם ששילמו לחברה את מלוא הסכום תמורת הדירה, אך היא מסרה אותה עם ליקויים אשר לא ניתנים לתיקון ואף לא טרחה לנסות להציע תיקון כלשהו. הליקוי העיקרי לטענת התובעים נוגע לאפשרות לבנות סוכה כשרה בבית. לטענתם, בגלל שינויים שבוצעו בדירה, מיקום הסוכה (קרי מיקום גג פתוח) הוצב מעל השיש והכיור במטבח, ולכן הם לא יכלו לקיים מצוות סוכה. הם הסבירו שחרדים קונים דירות שיש בהן אפשרות לסוכה בבית ויש לדבר ערך כספי.
עוד נטען בתביעה כי מכיוון שהתובעים לא יכולים לגור בדירה ללא סוכה, הם נאלצו למכור את הדירה לאישה מבוגרת שאין לה חובת סוכה ואין לה צורך במטבח גדול, לטענתם, במחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק של דירה תקינה עם סוכה שלא מעל השיש. הם ביקשו לחייב הנתבעת לשלם להם פיצוי והחזרים.
החברה הנתבעת, מצדה, טענה בכתב הגנה שהתובעים ביקשו שינוי בדירה שהביא לצמצום שטח הסוכה. לדבריה, התובעים דרשו ממשווקת המיזם לערוך שינויים במבנה הדירה ובחלוקתה הפנימית של הדירה, במטרה להגדיל את מספר החדרים ל-3.5 ואף ל-4 חדרים, ולהזיז את מיקום המטבח ולהגדילו, כדי שיתאים לצרכיהם, כך שהמטבח הוצב לבקשתם מתחת לגג הסוכה.
בית המשפט מינה מהנדס מומחה כדי שיבחן את טענות התובעים, וזה קבע כי הנתבעת אכן הפרה ההסכם בעניין מקום הסוכה, בין השאר מכיוון שהתקרה נבנתה בניגוד לתכנית המכר. בית המשפט אימץ את דוח המומחה, וקבע כי הנתבעת הפרה התחייבותה בעניין מקום הסוכה עקב צמצום שטח התקרה הפריקה באופן שמונע קיום חובת סוכה באופן סביר.
כאשר הבעל נשאל אם הייתה בעיה עם הסוכה במקרה שבו לא היו מבקשים לעבור לדירה עם שלושה חדרים וחצי ולהעביר המטבח, והוא השיב כי הם רכשו את הדירה "על דעת שיהיה 3 וחצי. ידענו שיש סוכה שלמה ולא תהיה בעיה עם נשאר חצי סוכה. התברר שהחצי המקורה הוא לא לפי המצווה ובחצי הלא מקורה יש את המטבח".
אשתו העידה כי "כשבררנו על דירה הם הציעו זאת הדירה ואמרו מציעים להזיז מטבח מהחדר לצד הימני של הסלון, כי אמרנו שדירת 3 חדרים אינה מתאימה, וכי זאת דירה שמתוכננת מראש לאופציה הזו… בסופו של דבר הסוכה שהייתה אמורה להיות בסלון, נעלמה באורח פלא, אני מסבירה שהתקרה שהייתה אמורה להיות פריקה בחלק של הסלון אינה בעלת תקרה פריקה ולפיכך אינה יכולה לשמש כסוכה ואילו החלק שכן יכול לשמש כסוכה אינו שמיש מפאת מיקומו מעל משטח העבודה של המטבח".
על רקע זה, קבע השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב כי: "לנוכח האמור לעיל, ביהמ"ש מאמץ מסקנות המומחה מטעמו להנדסה וקובע שהנתבעת הפרה התחייבותה לבנות הדירה בהתאם להסכם המכר ותכנית השינויים שכן צמצום התקרה הפריקה והקמתה מעל למשטח השיש, בשונה מהאמור בתכניות, מנע ישיבה של בני המשפחה ואורחים מתחת לסוכה כאשר פורקים את התקרה בסוכות לצורך קיום חובת סוכה".
החברה הנתבעת טענה כי לרוכשים לא מגיע פיצוי, מכיוון שהם לא ביטלו את הסכם המכר שנחתם מולה, והעדיפו למכור את הדירה. השופט דחה טענה זו: "ביהמ"ש מקבל הסבר התובעים לפיו אין לראות בתוכן ההסכם עם הקונה כוויתור שלהם על זכות תביעה נגד הנתבעת". עוד קבע השופט כי "ביהמ"ש מביא בחשבון שהליקוי נוגע לקיום מצווה דתית ולכן הוא חשוב ביותר לשומר מצוות, ואין מחלוקת שהתובעים הינם שומרי מצוות ושהנתבעת הייתה ערה לכך, והליקוי פחות חשוב, אם בכלל, למי שאינו שומר מצוות, או למי שאינו מייחס חשיבות רבה לחובת סוכה בדירתו".
בית המשפט מינה שמאי מומחה לקביעת ירידת ערך הדירה עקב הליקוי במיקום הסוכה. בחוות הדעת השמאית נקבע כי ירידת הערך מוערכת ב- 65,300 שקל (נכון לסוף 2019, מועד רכישת הדירה). בית המשפט אימץ את חוות הדעת השמאית.
לצד זאת, בית המשפט דחה את יתר תביעת הרוכשים, בגלל מכירת הדירה. הרוכשים הגישו תביעה בגלל איחור במסירת הדירה. בית המשפט קבע כי: "עילת התביעה בגין איחור במסירה קמה רק לאחר חלוף המועד החוזי למסירת החזקה בדירה. אולם, התובעים מכרו את הדירה בטרם נוצרה עילת התביעה בעניין איחור במסירה שכן מכרו את הדירה לקונה בטרם חלוף המועד החוזי למסירת החזקה. לכן, עילת התביעה בעניין איחור במסירה, אינה עומדת לתובעים".
בית המשפט דחה תביעות נוספות, הקשורות להוצאות רכישת הדירה, ממנה לטענתם לא נהנו. הסכומים הללו כללו דמי תיווך, ריבית על המשכנתה ועוד. גם במקרה זה, בית המשפט דחה את התביעה, מכיוון שהרוכשים לא ביטלו את ההסכם, אלא מכרו את הדירה.
מנגד, החברה הנתבעת הגישה תביעה נגדית בסך 100,000 שקל, בטענה להפרות הסכם המכר, אך בית המשפט דחה את הטענה הזו. מכיוון שרוב התביעה נדחתה, בית המשפט לא הטיל הוצאות על הצדדים.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
