banner
אדריכלית מיכל שרבט // צילום: רוית תורקיה | Depositphotos
אדריכלית מיכל שרבט // צילום: רוית תורקיה | Depositphotos

"הנאה צרופה" – מה תעשה ההתחדשות העירונית לרחוב המוכר?

לשוטט ברחוב העירוני הקלאסי, להתבשם מהאווירה, לשתות קפה ואחר כך לעלות לדירה שבקומה ה-17 – כך יראה הרחוב החדש // דעה

אדריכלית מיכל שרבט 29.01.2025

התחדשות עירונית בשילוב עירוב שימושים מקיים תפקיד מרכזי ביותר בשדרוג ושיקום הרחוב העירוני הישן והטוב. השילוב של מגורים, משרדים, מסחר ובהמשך גם מוסדות חינוך, בריאות, תרבות ופנאי וכל הצרכים הנוספים הנדרשים למשפחה, מנגיש לדיירים את כלל השירותים ומאפשר להם להימנע מפקקים ולחסוך זמן נסיעה יקר.

דוגמאות לכך לא חסר. בתל אביב יש את הרחובות דיזנגוף ובן יהודה, אבן גבירול שלאורכו נסלל הקו הירוק של הרכבת הקלה, חשמונאים, ציר רחוב בגין והיריעה עוד ארוכה. ברמת גן השכנה שודרגו לאין שיעור רחוב ביאליק והרחובות המסתעפים ממנו. כך גם בערים נוספות בגוש דן ומחוצה לו.

מדובר במהפך לעומת התהליך שעברו אותם רחובות עירוניים קלאסיים החל משנות ה-70 וה-80 של המאה הקדמת כשאוכלוסיות צעירות וחזקות נטשו אותם לטובת מגורים בשכונות החדישות שנבנו בפרברים ולערי הלווין המרוחקות יותר, בשאיפה להגשים את החלום הישראלי של בית צמוד קרקע עם גינה ירוקה וכלב מכשכש בזנבו בחצר.

אולם, וזה אולם גדול, במקרים רבים התברר חלום זה כחלום בלהות של עמידה שעות על גבי שעות בפקקים המתארכים מהבית בעיר הלווין למקום העבודה בעיר הגדולה, שלא לדבר על הצורך הכלכלי להחזיק שתי מכוניות למשפחה.

להתחדשות העירונית היה חלק מרכזי ביותר בהחזרת אותן אוכלוסיות חזקות לערים הוותיקות, קל וחומר בחזרתם של הרחובות העירוניים הקלאסיים לימים הטובים שבמשך עשרות שנים התאפיינו באוכלוסייה מתבגרת והולכת ובבניינים ישנים מתפוררים.

להתחדשות העירונית היה חלק מרכזי לא רק בעובדה שנבנו באותם רחובות בניינים חדישים, אלא גם ובעיקר בעירוב השימושים שמעניק לתושבים החדשים את כל השירותים והצרכים שהיו להם בערי הלווין, ובהבדל אחד, ללא כל צורך לעמוד בפקקים ולהיות תלוי בשני כלי רכב למשפחה.

יתרה מכך: בד בבד לבנייה החדשה, שודרגו הרחובות במדרכות רחבות, מסלולים יעודים להולכי רגל ורוכבי אופניים, יותר גינוי ושטחים ציבוריים לרווחת התושבים. בד בבד אין ספק שמגמת הקטנת תקני החנייה, בתל אביב, ובהמשך גם בערים נוספות, תתרום עוד יותר למגמה.

כמו כן פתיחת הקו האדום הראשון של הרכבת הקלה, והקווים הירוק והסגול המקודמים והולכים, ובד בבד ניצני תכנית המטרו בגוש דן, העניקו "פוש" נוסף למגמה, יחד עם ההכרזה על תמ"א 65 שאמורה לייצר מהפך בהתחדשות העירונית סביב כל תחנות המטרו שעתידות לקום.

לצד המגדלים המתאפיינים בעירוב שימושים, נבנו במהלך השנים האחרונות גם לא מעט בנייני בוטיק בבנייה מרקמית באותם רחובות עירוניים שהתמלאו ב"וייב". דוגמא לכך מהווה, למשל, בניין בן שבע קומות שנבנה בשדרות מוצקין שבסמוך לרחוב בן יהודה, זאת לאחר שבמשך חצי מאה לא נבנה ברחוב זה בניין לרפואה.

אני בהחלט רואה בתהליך זה מגמה חיובית לעתיד לבוא, זאת מהסיבות הבאות:
אחת, הוא יחזק בעליל את מומנט העירוניות בערים הוותיקות וימשיך להביא אליהן אוכלוסיות צעירות וחזקות. שתיים, הוא יתרום יותר ויותר למיצוי זכויות הבנייה, קל וחומר בקרקע היקרה והמבוקשת ביותר במדינת ישראל. שלוש, תהיה לו תרומה משמעותית גם לגידול בהיצע התחלות הבנייה. ארבע, חסכון של הון עתק למשק, בזכות צמצום השימוש בכלי רכב פרטיים. חמש, בד בבד הרבה פחות זיהום אוויר. שש, עלייה באיכות החיים של המשפחה הישראלית. שבע, וכמובן ההנאה הצרופה בלשוטט ברחוב העירוני הקלאסי, להתבשם מהאווירה, לעשות קניות או לשתות כוס קפה עם קרואסון ואחר כך לעלות במעלית אל הדירה שבקומה ה-17.
בינינו, היש הנאה גדולה מזו?

*כותבת המאמר אדריכלית מיכל שרבט בעלת משרד אדריכלים המתמחה בתכנון למגורים, התחדשות עירונית ועירוב שימושים

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות