טענו לאובדן הפרטיות בעקבות פרויקט מגורים שנבנה בסמוך למגרש פרטי
בעלי קרקע ברמת השרון הגישו תביעת נזיקין נגד חברת היזמות, למרות היתר הבנייה שניתן לפרויקט. איך זה הסתיים? // פרשנות
בעלי קרקע ברמת השרון הגישו תביעת נזיקין נגד חברת היזמות, למרות היתר הבנייה שניתן לפרויקט. איך זה הסתיים? // פרשנות
שכנים הגישו תביעה דרקונית נגד פרויקט מגורים שנבנה ליד ביתם הפרטי למרות קבלת היתר בנייה כדין. לאחר קבלת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, המליץ בית המשפט למשוך את התביעה ובסופו של דבר ובהמשך להודעת התובעים היא נדחתה.
טענו לאובדן הפרטיות
בעלי קרקע הגישו תביעת נזיקין נגד חברה קבלנית הבונה פרויקט מגורים בעורף המגרש הפרטי שלהם ברמת השרון. בתביעה טענו לסעד כספי בסך של 850,000 ש"ח ולצווי עשה דרקונים שהיה בהם לפגוע באופן קשה ביותר בפרויקט. כל זאת על אף שהחברה קיבלה היתר בנייה כדין ועל אף שהתובעים – השכנים הצמודים לא הביעו את התנגדות לפרויקט בדרכים המקובלות במסגרת התנגדות או פניה לערכאות המשפטיות השונות.
התובעים החזיקו בבית צמוד קרקע ברחוב סיני ברמת השרון, (לאחר התחלת הבנייה מכרו את הנכס) ברחוב תבור מאחורי ביתם החלה בנייה של פרויקט על ידי חברת תבור השרון. במסגרת הפרויקט נהרסו שני בתים ישנים צמודי קרקע והחלה בנייה של פרויקט בבנייה רוויה הכולל 5 יחידות דיור בבניין של 3 קומות מעל קומת מרתף. הבנייה של הפרויקט נעשתה בהתאם לתוכניות החלות באזור ולאחר קבלת היתר בנייה כדין.
לטענת התובעים בניית הפרויקט גרמה לאובדן פרטיות, הצללה וחסימת אור ואויר ופגיעה אסתטית על ידי קיר חוסם. השמאי מטעמם העריך את הפגיעה בכ – 10% מערך הנכס שהם כ- 700,000 ש"ח. התביעה הנזיקית שהוגשה באמצעות משרד עו"ד אגמון כללה צווי עשה דרקונים שמשמעותם פגיעה עצומה בפרויקט והריסה של חלקים מבניין שהיה בשלבי בנייה מתקדמים.
בשם חברת תבור השרון טענתי כי מדובר בתביעה מופרכת שיש לסלקה על הסף. התביעה הוגשה אחרי שחברת הבנייה השלימה הליך תכנוני ארוך, במהלכו התובעים קיבלו הודעה אישית לגבי הבקשה להיתר בניה ובחרו שלא להתנגד, לאחר שהחברה השקיעה סכומי עתק בתכנון, בזמן שהבניין נמצא בשלבי גמר מתקדמים, הדירות כבר נמכרו לצדדים שלישיים ובזמן שאין בכתב התביעה, לרבות חוות הדעת שצורפו אליו, הוכחה כי נפל פגם כלשהו בהיתר הבניה או נגרם נזק כלשהו לתובעים.
טענות החברה נתמכו בחוות דעתו של השמאי יעקב כהן שקבע כי הפרויקט החדש לא גורם לפגיעה כלשהי וכי בכל מקרה טענות התובעים לא הוכחו אלא נטענו באופן כללי בעוד שהשמאי הציג במסגרת חוות דעתו באמצעות עסקאות השוואה שונות את העדרה של הפגיעה הנטענת.
בית המשפט מינה את שמאית הקרקעין גבע בלטר ליתן חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. השמאית קבעה, כי לאחר שבחנה את טענות הצדדים, לא נמצאה סתירה בין הוראות תקנות התכנון והבניה ו/או הוראות התכניות החלות על הנכס, לבין היתר הבניה שניתן לפרויקט.
לאחר קבלת חוות דעתה של מומחית בית המשפט, המליץ בית המשפט לתובעים למשוך את תביעתם תוך שהוא שואל את התובעים מדוע על בית משפט להידרש בתביעה נזיקית לבחינת שיקול דעת של הועדה המקומית אשר לא נבחן בזמן אמת. בסופו של דבר בהמשך להודעת התובעים התביעה נדחתה.
הגשת התביעה הנזיקית למרות שההיתר התקבל כדין היתה מופרכת וקיצונית בעיקר כאשר דבר הגשת היתר הבניה היה ידוע לתובעים מתחילת הדרך והם לא טענו כנגדו וזאת למרות הסעדים הרבים הקיימים בחוק המאפשרים בחינתו של היתר בניה בזמן אמת.
עם קבלת היתר הבניה אינטרס ההסתמכות של החברה הפך לייצוק ואין לאפשר לצד "השוקט על שמריו" ליצור מסלול עוקף לביטול היתרי בניה תוך גרימת נזקים עצומים לבעלי היתר הבניה ולצדדים שלישים.
*כותבת הפרשנות, עו"ד ורד מאירוביץ סייג, ייצגה את חברת הבנייה היזמית בתביעה
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן