לאחר שנה סוערת במיוחד, הקורונה העלתה את סוגיית סגנון התעסוקה והפנאי לראש סדר היום הציבורי אולם למרות השפעות ימי הסגר והקיפאון הכלכלי שהביאו לירידה בתחומים אלה, השינויים הזמניים אינם מייצגים את הביקושים הקיימים באוכלוסייה. הקורונה רק מהווה קטליזטור למגמות הקיימות // דעה
מאת: איתן לוי*
לפני כשנה, כאשר הוכרז הסגר הראשון, ערב פסח, השוק כולו נכנס לקיפאון בכל תחום כמעט. הריחוק החברתי ואי הוודאות הכלכלית הביאו לעלייה דרמטית במספר המובטלים והעובדים שהוצאו לחל"ת ובמקביל עובדים רבים עברו לעבוד מהבית. תחזיות קודרות בישרו מוקדם מדי על משרדים שיוותרו שוממים. בתחילת המשבר אכן חלה ירידה במחירי המשרדים בעיקר במרכז באזור מרכז ת"א ורמת גן, בהן מחירי המשרדים עמדו על 100 שקל למ"ר ויותר. אולם, במהלך החודשים, למדנו לחיות עם הקורונה וחלה תפנית מרשימה וחזרה הדרגתית לשגרה.
לאחר שחוסנו עד כה כ-5 מיליון אזרחים, לצד הקלות בהגבלות הקורונה, העובדים חוזרים מהר מהצפוי למשרדים. מי שנוסע מדי יום בכבישים מבחין מיד בפקקים האין סופיים, שחזרו לכבישים. אך זו לא תחושה בלבד, נתוני שירות התעסוקה מצביעים על כך שלאחר סיום הסגר השלישי חזרו 185 אלף עובדים לעבודה ונתוני הלמ"ס מצביעים על ירידה דרסטית במספר מחוסרי העבודה לכדי כ-570 אלף, לעומת כ-790 אלף בסוף ינואר השנה. המשרדים והמסחר צוברים תאוצה מחודשת.
הקורונה בסך הכל הבהירה לנו את מה שכבר היה ידוע, "לא טוב היות האדם לבדו". האדם הוא ייצור חברתי הזקוק לחיי חברה כולל בתחום העבודה, שם מבלים את מרבית שעות היום. עובדים ומנהלים רבים מרגישים בעבודה מהבית בלבד, חסרה להם אינטראקציה אישית עם קולגות ושיחות מסדרון. וניכר שלמשרדים חלק חיוני בחיי הארגון. לשיחות אלו משמעות מעמיקה הרבה יותר מאשר "רק" שיחות חולין, אלא אלו שיחות של סיעור מוחות מזדמן, המניב יצרנות וחדשנות וכמובן תפוקה טובה יותר, ומעבר לכך, הן גם גורמות ליחס אישי ותחושת שייכות בקרב העובדים. המנהלים מבינים היום, שהמשרד מהווה עוגן עבור החברה שמאפשר לעובדים לחזק את תחושת יציבות והשייכות לאירגון.
מנכ"ל בנק ההשקעות מהמובילים בעולם, גולדמן זקס, דייויד סולומון, צוטט לאחרונה בנוגע לעבודה מהבית ש"אינה מצב אידיאלי עבורנו ולא לטווח הארוך", והביע חשש מכך שהעובדים החדשים לא יזכו להכשרה הראויה לה האם זקוקים וזכה לתמיכה רבה של מנהלים בחברות מובילות בעולם.
ובישראל, חברות רבות כבר חזרו כמעט לעבודה מלאה, חלקן משלבות עבודה היברידית מהבית ומהמשרד בתמהילים שונים. עובדי הייטק, בנקים ומגזרים פיננסים, אשר עבדו בחודשים האחרונים מהבית, מתחילים לחזור לעבודה בהדרגה. יש לכך משמעות רבה, כיוון שהחברות הגדולות, הן המובילות את שוק המשרדים ומושכות את השוק אחריהן.
הקורונה האיצה גם הבנה נוספת, העובדים מחפשים לא רק תעסוקה אלא גם איכות חיים. העובדים שאינם רוצים לעבוד במשרה מלאה מהבית, אלא לעבוד קרוב לבית. עובדים רוצים לבלות יותר זמן עם המשפחה ורוצים לחסוך את העמידה הסיזיפית בפקקים מדי יום בדרך לעבודה וגם את חיפושי החנייה.
ניתן לראות את התחזקות מגמה זו בתנופת הבניה בשטח במיוחד בקרבת שכונות חדשות שצפויות לקלוט עשרות אלפי תושבים חדשים, בהן נוצרים ביקושים לתעסוקה, כך במתחם צריפין בו נבנית שכונת ענק שתקלוט כ-20 אלף תושבים חדשים, תוך עירוב שימושים של מגורים, מסחר ותעסוקה, ראשון לציון, מודיעין, ראש העין ועוד, בהן נגישות גבוהה של תחבורה קרבה לכבישים מרכזיים, רכבת ישראל, ותחנות הרכבת הקלה והמטרו בהקמה, כד שגם יוכלו למשוך אליהן עובדים איכותיים שיגיעו בקלות.
בנקים וחברות פיננסיות מובילות החלו לסמן את המהלך של היציאה ממרכז תל אביב ורמת גן כדי לחסוך בעלויות שכירות המסתכמות במיליוני שקלים מדי שנה שלא לדבר על הדרך הארוכה למשרד. כך לאחרונה דיווח הבנק הבינלאומי שבוחן מעבר של חלק מהמשרדים לראשל"צ, בנק לאומי משלים את מעבר מטה חטיבת הבנקאות ללוד, בנק הפועלים הכריז שיעביר את המטה מהמשרדים בשד' רוטשילד ללה-גוורדיה, בסמוך לרכבת וכן חברת כרטיסי האשראי מקס הודיעה שתעביר את משרדיה למתחם BBC בבני ברק. בעקבותיהן, חברות נוספות בוחרות להקים את משרדיהן במעגלים הראשונים והשניים סביב תל אביב.
לאחר שנה סוערת במיוחד, הקורונה העלתה את סוגיית סגנון התעסוקה והפנאי לראש סדר היום הציבורי. למרות השפעות ימי הסגר והקיפאון הכלכלי שהביאו לירידה בתחומים אלה לפני שנה, השינויים הזמניים אינם מייצגים את הביקושים הקיימים באוכלוסייה בתחומים אלו, כפי שמצביעים הנתונים. המענה להם ניתן בצורת תכנון ארוך טווח בראייה של שנים קדימה, ללא תלות במגיפה, ואילו הקורונה רק מהווה קטליזטור למגמות הקיימות.
*הכותב, איתן לוי, הינו בעלי חברת יזמות הנדל"ן אילה אגם
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
