מדד ללא בשורה

הייתי מכנה את מדד ינואר 2023 בשם "מדד אין חדש תחת השמש", זאת בניגוד גמור למירב העיתונאים, הפרשנים הכלכליים ואישי ציבור שהתייחסו אליו באופן כזה או אחרת שמדד המסמל נקודת תפנית.

בכלל, דומה שהמשחקים הסטטיסטיים של בכמה עלו או ירדו מחירי הדיור ומוצרי הצריכה החל מחשמל וכלה בירקות ופריות טריים, הפכו שלא מדעת לגולם שקם על יוצרו, זאת במקום לנקוט בפעולות הנכונות, הן לבלימת האינפלציה והן למצוא מזור לשוק הדיור החולה.

ככלות הכול, ולפרוטוקול, אנו מצויים לאחר לא פחות משבע העלאות ריבית רצופות (ושמינית בדרך), כשהובטח לנו עוד בראשיתן, בחודש מרץ 2022, כי עד מהרה תבלם האינפלציה, מה שלא קרה כלל ועיקר והובטח  לנו גם, בריש גלי, כי הן יביא לאיזון המקווה בשוק הדיור.

לדרבוני לא זה קרה ולא זה קרה. האינפלציה ממשיכה להרים ראש, כאילו אין מחר וגם העלייה במקביל ברוב מוצרי הצריכה, אינה מלמדת על הצלחה מי יודע מה של בנק ישראל. ושוק הדיור. ובכן, נשאלת השאלה האם העלאות הריבית יותר משהועילו, פגעו שלא לצורך בשוק הדיור, גם הרתיעו קבלנים רבים מלקדם פרויקטים ובד בבד גרמו לתהליך דומה בקרב נוטלי משכנתאות.

גם הנתון, המסקרן לכשעצמו, לפיו מדד הדיור שעלה ב-0.2 אחוזים, משקלל בתוכו עלייה של 0.4 אחוזים בעסקות יד שנייה ובד בבד ירידה של 0.6 אחוזים במחירי דירות חדשות מעורר תהייה לא מבוטלת.

ככלות הכול, האם הכוונה של בנק ישראל הייתה לפגוע דווקא באותם זוגות צעירים שמנסים לרכוש דירה ראשונה וכעת אינם מסוגלים לעמוד בתנאי המשכנתא? וכנ"ל משפרי דיור שהרחיבו את התא המשפחתי וחלמו לשדרג את דירתם לגדולה ומרווחת יותר?

וכיצד אפשר להסביר את העובדה שדווקא בזמן 8 העלאות הריבית, החל מהרבעון השני של 2022 וכלה בראשית 2023, אנו עדים למגמה ברורה ביותר של קיטון בהתחלות הבנייה, מקצב שנתי של כ-80 אלף במחצית הראשונה של 2022 לקצב איטי בהרבה של כ-60 אלף בלבד לשנה, כאמור החל ממחצית 2022?

וכיצד אפשר להסביר את העובדה שאחד המכשירים היעילים ביותר לקידום היצע הדיור, תמ"א 38, ויש הטוענים שהינו המכשיר היעיל ביותר, ובמיוחד בעקבות רעידת האדמה הגדולה שהייתה החודש בטורקיה ובסוריה, נותר עדיין כנגזרת משנית של שוק הדיור ועדיין לא הוארך תוקפה במשרד הפנים אל מעבר לאוקטובר 2023?

אני סבור כי הותמ"ל מקרטע בשל סחבת באישור מתחמים אלו ובמאבק להקטנת זכויות ללא קשר לצרכי האוכלוסייה. על כן על מקבלי ההחלטות לשים דגש על הגדלת היצע הדירות בכלל והתחדשות עירונית בפרט. 

אין זה סוד ששוק הדיור נזקק לכמות כפולה של התחלות בנייה מידי שנה, זאת גם על מנת לסגור את הפער שנוצר בין הביקוש להיצע במהלך שני העשורים האחרונים, שיש האומדים אותו ב-200 אלף דירות בקירוב, וגם לאור תחזית גידול האוכלוסייה והעלייה לישראל, המוסיפים מידי שנה עוד לפחות 60 אלף בתי אב חדשים.

כמו כן העובדה שכ-200 אלף יחידות דיור תקועות כאבן שאין לה הופכין בעשרות רשויות מקומיות, במקרים רבים בשל חשש של הקבלנים לקדם פרויקטים באווירת סיכון כה גבוהה וריבית מזנקת, חשוב היה הרבה יותר לתת לה את הדעת, מאשר לעלייה או ירידה של כמה עשיריות במדד הדיור.

כל אלה ממחישים עד כמה הדיון שהיינו ערים לו באולפני טלוויזיה ורדיו ועל דפי התקשורת הכתובה ובאינטרנט, והעדיף לגעת במשחקי הסטטיסטיקה, לא נגע כמעט כלל בבעיות הכואבות באמת של שוק הדיור ועל כן מדד ינואר 2023, בדומה לקודמיו, הינו לדידי "מדד אין חדש תחת השמש".

*כותב המאמר דני סויסה הוא יו"ר צים בהרי נדל"ן מקבוצת עדי צים אחזקות 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן