banner
רו"ח אלכס סוטבסקי // צילום: אסף לב | Depositphotos
רו"ח אלכס סוטבסקי // צילום: אסף לב | Depositphotos

האם חברות יזמות ונדל"ן ישראליות מזהות את הפוטנציאל באוקראינה?

שנה למלחמה: באוקראינה נערכים לתוכניות שיקום ופיתוח – עבור חברות ישראליות מדובר בפוטנציאל עצום שיכול להגיע למיליארדי דולרים, בתנאי שיתאימו את עצמן לתנאים של המקום // דעה

רו"ח אלכס סוטובסקי 28.02.2023

בביקורו באוקראינה, לפני כשבוע, הודיע שר החוץ אלי כהן שישראל תעמיד ערבויות של כ-200 מיליון דולר לחבורת ישראליות שיפעלו באוקראינה. בעיקר בתחום התשתיות האזרחיות והבריאות. בהמשך, כך על פי הדיווחים, יורחב שיתוף הפעולה ותישקל אפשרות להעמדת קו אשראי של כ-3 מיליארד דולר לחברות ישראליות שיפעלו במדינה. המלחמה באוקראינה, שביום שישי צויין שנה לפריצתה, עדיין רחוקה מסיום אבל חברות וגופים בינ"ל כבר חושבים על "היום שאחרי". על פי נתוני בית הספר לכלכה של קייב, למעלה מ-17,000 בניינים ו-130,000 בתים פרטיים נהרסו במהלך הקרבות, נכון לסוף הרבעון השלישי של 2022. זאת בנוסף להרס עצום למבני ציבור כגון בתי חולים, מפעלים ותשתיות.

הפוטנציאל של יזמים וחברות ישראליות בתחום התשתיות והנדל"ן במדינה הוא כמעט אין סופי. זאת על רקע הפגיעה הנרחבת שנרשמה במהלך השנה האחרונה בפרוייקטים של תשתיות לאומיות, בעיקר בתחום האנרגיה וכן בשורה אורכה של מבני ציבור. על פי פרסומים בתקשורת המקומית, נכון לסוף נובמבר 2022, נפגעו באוקראינה, ברמה כזו או אחרת, למעלה מ- 2,690  מוסדות חינוך ובכללם גני ילדים, בתי ספר ומוסדות להשכלה גבוהה. 27 מרכזי קניות. 330 בתי חולים. 880 מוסדות תרבות ו-94 מוסדות דת. בנוסף, נפגעו למעלה מ-150 בתי מלון בדרגות שונות וקרוב ל-600 מבנים של השלטון המקומי והארצי.

בכל הקשור לתחום תשתיות האנרגיה, האוקראינים הודיעו בתחילת החודש כי כבר קיבלו, בשלב ראשון, סיוע בהיקף של כ-150 מיליון יורו ממדינות מערביות שונות. אולם, האוקראינים זקוקים יותר מכל לשיתופי פעולה בינ"ל על מנת לטפל בהרס הרס והמכוון שהרוסים גרמו בחודשים האחרונים.

למרות שסופה של המלחמה עדיין לא נראה באופק, החברות הבינ"ל, ובמיוחד בתחום הנדל"ן והתשתיות, כבר 'מחממות מנועים'. ברור לכולם שברגע שהמלחמה תסתיים יחלו לזרום לאוקראינה סכומי עתק. סביר להניח שנראה מעיין תוכנית מרשל בינלאומית לשיקום המדינה וכולם רוצים להיות שותפים בחגיגה. בשלב הנוכחי החברות הבינ"ל עדיין יושבות על הגדר אבל כולן כבר עושות עבודות הכנה ותוכניות ליום שאחרי.  

על פי נתוני בית הספר לכלכלה של קייב, נכון לחודש נובמבר האחרון, היקף ההשקעות המיידי הנדרש בתחום הנדל"ן באוקראינה הוא למעלה מ-52 מיליארד דולר. כספים אלו צפויים להגיע מגופים וקרנות בינ"ל ומתוכניות שיקום שונות המתוכננות למדינה. הערכות אחרות, של הבנק העולמי והנציבות האירופית, מדברות על סכומים גבוהים הרבה יותר של השקעות שידרשו: כ-350 מיליארד דולר. שליש מהסכום יושקע בתחום התשתיות והנדל"ן, לרבות דיור.  

נכון להיום, אין עדיין גוף מרכזי או תוכנית מוסדרת של מי ואיך ישולמו הפיצויים לתושבים ולמשקיעים שאיבדו את נכסיהם ואין מנגנון שיסדיר את התשלום. למעשה קיימות שתי גישות בכל הקשור לגופים שינהלו את הזרמת המיליארדים לשיקום המדינה. גישה אחת טוענת כי על כל הכספים לעבור דרך  ממשלת אוקראינה והיא זו שתנהל את כל הליכי השיקום. זאת ככל הנראה באמצעות הקמת קרן שתרכז את כלל הפעילות וקבלת הכספים מחו"ל. הגישה השניה, גישת מדינות המערב, טוענת כי הכספים צריכים לעבור באמצעות מנגנון בינ"ל שיפקח עליהם וימנע מעשי שחיתות. בפועל, כנראה שנראה שילוב של שתי הגישות: צפוי שחלק מהמכרזים ינוהלו ע"י הממשלה המקומית ובמקביל ייושמו תוכניות שיקום ומכרזים בינלאומיים. חברות ישראליות צריכות להיות ערות לכך.

גם ברמה העירונית, סביר שנראה הבדל בין הערים השונות. ערים מבוססות יותר, כמו קייב, בהן היקף הנזקים קטן יחסית, יוכלו לבצע חלק מעבודות השיקום, באמצעות התקציב העירוני. ערים אחרות במזרח המדינה, כמו חרקוב, שספגו את מרבית הנזק, לא יוכלו לעמוד בעלויות השיקום אולם, כאמור, ברור גם כי לאחר שימצאו מקורות המימון, חברות מקומיות לא  יוכלו להתמודד עם היקף העבודות הצפוי. שוק הנדל"ן האוקראיני יזדקק לשיתוף פעולה של חברות נדל"ן זרות. 

האוקראינים לא יוכלו לעמוד בהיקף השיקום
למרות שהמלחמה עדיין רחוקה מסיום, השלטונות באוקראינה, ברמה המקומית והארצית,  כבר חושבים על "היום שאחרי" ותוכניות שיקום ופיתוח החלו להירקם.  עבור חברות ישראליות מדובר בפוטנציאל עצום שיכול להגיע מיליארדי דולרים במגוון רחב מאוד של תחומים: החל מאדריכלים, דרך חברות יזמיות, חברות ביצוע וחברות בתחום התשתיות וכלה בחברות העוסקות בתחום המסחר.

ההרס הרב והחורבן של אזורים שלמים יחייבו תכנון מחדש של מרכזי ערים, שכונות ופרוייקטים. לאחר מכן ידרשו חברות יזמיות שיכולו לקדם את אותם הפרוייקטים וחברות ביצוע שיעשו זאת בפועל. במקביל, ההרס הרב יאפשר לאוקראינים להקים תשתיות מודרניות מאפס ובכלל זה תשתיות מים, תקשורת, חשמל, מיזוג  ואנרגיה. הבניה החדשה תאפשר להם לבנות מרכזי ערים ושכונות המשלבים מודלים חכמים ותשתיות מודרניות מבוססי סייבר. החל מסיבים לאינטרנט מהיר, דרך מערכות רמזורים וכלה במערכות בקרת מים ובקרת אנרגיה. במקביל, הפרוייקטים יחייבו רכש מאסיבי של סחורות כמו ברזל, מלט, זכוכית, נחושת ואחרות.

יחד עם זאת, החברות הישראליות שירצו להשתתף בהליך השיקום של אוקראינה, יצטרכו להתאים את עצמן לתנאים השונים לחלוטין מאלו שהן מכירות בישראל. אוקראינה מאופיינת במזג אוויר קר ובכח עבודה זול. פתרונות דיור זמניים, בהן נעשה שימוש מאסיבי בישראל בתקופות בהן נידרש היה לתת פתרונות דיור מהירים כמו בגל העלייה בשנות ה-90 או בהתנתקות, אינם רלוונטים למדינה כמו אוקראינה. הדגש יצטרך להיות על בניה המותאמת למזג האוויר המקומי ועל בניית קבע מהירה. לא על פתרונות לדיור זמני.

*כותב המאמר, רו"ח אלכס סוטובסקי, הינו מומחה לניהול כספים ופיתוח עסקי באוקראינה

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות