ריבוי תקלות מתוקשרות יצר לתחום מתקני החניה דימוי שלילי, אך דווקא המתקנים הראשונים שהותקנו בישראל בתחילת-אמצע שנות ה-90, בעיקר בלב ההיסטורי של תל אביב, פועלים עד היום כמעט ללא תקלות: "צריך יצרן עם קבלות, ותחזוקה רצופה של גוף מקצועי"
המטיילים בשדרות רוטשילד, בין הרחובות נחלת בנימין והרצל, לא יכולים לפספס את ביתו של יעקב שלוש – מבנה היסטורי לשימור אשר אותו הקים בתחילת המאה הקודמת שלוש, שמשפחתו נמנתה על מייסדי תל אביב. מעטים יודעים כי בניין זה קשור באירוע היסטורי נוסף: מדובר באחד הבניינים הראשונים בישראל שבהם הותקנו מתקני חניה, ובבניין הראשון שבו הותקן מתקן חצי אוטומטי – המסיע את כלי הרכב החונים בו הן בציר אנכי והן בציר אופקי. כבר בשנת 1995, בה הותקנה מערכת החניה, מדובר היה בפתרון חדשני ומתקדם בתחום.
26 שנים מאוחר יותר, בעליו הנוכחיים של הבניין, יעקב שלוש (שנקרא כך על שם סבו), מגדיר את מצבו המכאני של המתקן כמצוין. במציאות המצערת בה התקשורת מדווחת בתכיפות על בעיות בתחום מתקני החניה, אין מדובר בדבר של מה בכך. אך מבחינתה של חברת פרומוט, הותיקה ביותר בארץ, מדובר רק באחד מתוך עשרות מתקנים שמותקנים ופועלים בשטח כבר 20, 25 ו- 28 שנה ועוד היד נטויה, כולם מתוצרת ענקית מתקני החניה הגרמנית WÖHR.
על אלה ניתן למנות פרויקט בן מאות מקומות חניה על גבי מכפילים במתחם משרדים ברחוב אימבר בפתח תקווה, מתקן בן 30 מקומות ברחוב נבטים אף הוא בעיר, ועוד שורה של פרויקטים בלב ההיסטורי של תל אביב, בהם רוטשילד ונחלת בנימין.
כשהזול עולה ביוקר
מהו הסוד לאריכות הימים המופלגת הזו, וכיצד ניתן להבטיח שגם המתקן שאנו רוכשים עבור הפרויקט שלנו יזכה לה?
לדברי אפי מגן, סמנכ"ל ההנדסה של פרומוט, מדובר בעיקר בהיגיון בריא שעל היזמים להפעיל: "בדיוק כמו שמכונת כביסה או מדיח כלים מומלץ לרכוש מחברה עם קבלות העומדת בתקינה בינלאומית מחמירה, ולא לרכוש מחברה שנולדה אתמול, ושכנראה תיעלם מחר. בעיקר צריך לוודא שזוהי חברה מסודרת עם צוות עובדים, טכנאים, וצוות שירות. אין פה חוכמות.
"אבל הדברים הללו עולים כסף, וחברות שרוצות להיכנס לשוק ומוכרות מתקנים בזול, מגלות בתוך זמן קצר שהן לא מסוגלות להחזיק מעמד. לכן, בין אם אתה היזם, הקבלן המבצע, או רוכש הדירה, כדאי מאד לוודא שהחברה שהתקינה לך את המתקן היא בעלת ותק וניסיון וכן מערך שירות שפועל 24/7. הבעיה היא שהרבה מאד קבלנים הולכים רק לפי מה שזול, רק שאחר כך הזול הזה הופך להיות יקר מאד".
"חייבים חברה יציבה ומקצועית"
דוד הרוש, מנהל חברת הניהול ניבר שמנהלת את בנייני המשרדים ברחוב אימבר בפתח תקווה, מכיר מקרוב את תופעת השירות הזול שעולה ביוקר. בקומפלקס המשרדים שבניהולו בשטח בנוי כולל של כ-12 אלף מ"ר, מותקנים מזה 20 שנה קרוב ל-400 מקומות חניה על גבי מכפילים של פרומוט, רובם בחניון תת קרקעי. כאשר החל הרוש בניהול המתחם לפני מספר שנים, סבלו המתקנים הללו מהזנחה ותחזוקה לקויה עד כדי כך שהיוו סכנה של ממש למשתמשים. אחת הפעולות הראשונות שעשה הייתה החזרת פרומוט לשירות שוטף עבור המתקנים.
"אני מאד מרוצה מההתנהלות, השקיפות, רמת התחזוקה ורמת הזמינות. פרומוט עובדים יפה מאד, עם טיפולים תקופתיים לפי הספר. החבר'ה באים עם אפודים זוהרים, קסדות, ציוד מגן. הם עובדים מסודר ורואים את זה בשטח. אם בתקופת חברת התחזוקה הקודמת היו לי 3 קריאות מדי ערב של המשתמשים בגלל תקלות, הורדנו אותן עכשיו לאפס. אין לי בכלל קריאות".
מה הטיפ שלך למי שמזמין היום מתקן כדי שיחזיק 20, 30 או 40 שנה?
"אתה חייב להקפיד על טיפול רצוף, שהטיפולים יהיו בזמן, ושהחברה שמתחזקת תדע מה היא עושה. ברגע שאתה מטפל נכון ובזמן, אין סיבה שיהיו תקלות. לעומת זאת, מי שינסה לחסוך ולהשתמש בכל מיני חברות חלטורה יגלה יום אחד שהמתקן מתמוטט על המשתמשים. זה קרה פה כמה פעמים וזה מאד לא נעים. מדובר במתקן שצריך להחזיק 4 מכוניות באוויר, שזה משקל של 6-8 טון, למשך שעות ארוכות. לא משחקים עם מתקנים כאלה".
לדברי שלוש הנכד, במקרה של המתקן ברוטשילד האתגר גדול אף יותר. "המתקן אמנם מקורה אך ממוקם בחוץ, חשוף לרוחות, גשמים, חול ועלים", הוא מתאר.
אז איך משמרים מתקן שכזה במצב טוב לאורך 26 שנה?
"ראשית כל, חייבים שהבניין יהיה מטופל כל הזמן על ידי חברה יציבה ומקצועית שגם תערוך בו עבודות תחזוקה סדירות. זו גם דרישה שבאה מחברת הביטוח שמבטחת את המבנה", מסביר שלוש. "שנית, אני מקפיד על כך שכל מי שמשתמש במתקן חניה יעבור הדרכה בסיסית על אופן השימוש במתקן, ובודק שכלי הרכב שבו הוא משתמש הוא במידות מתאימות. רק נהגים שאישרתי, עם כלי רכב שאישרתי, יכולים להשתמש בו. כלומר, הוא משמש רק שוכרים קבועים. אם מישהו מגיע לכאן לפגישה אקראית החניה הזו לא בשבילו".
אחרי 26 שנה של בעלות על מתקן, מה אתה יכול להמליץ למי שמחפש מתקן היום?
"שלא צריך להירתע. אם המתקן הוא טוב והחברה אמינה – לכו על זה".
עושים בדיקת תקן באופן פרטי
אבל במציאות של עשרות חברות הפועלות כיום בשוק, כיצד ניתן לדעת מהו מתקן טוב ואיזו חברה היא אמינה? בתחום המעליות, למשל, קיים תקן מחייב הנאכף בקפידה, באמצעותו מפקחת המדינה על רמת האיכות והבטיחות של המעליות המותקנות בישראל, ניתן היה לצפות כי גם בתחום המתקנים המדינה תפעל כך, אך למרבה הצער, זהו לא המצב. תקן ישראלי למתקני חניה נכתב אמנם לפני 16 שנה, אך מעולם לא הפך למחייב. במציאות זו, נדרש כל יזם וכל רוכש דירה לפקח בעצמו על איכותו ובטיחותו של המתקן אותו הוא רוכש.
"מאחר שהתקן הישראלי הוא וולונטרי ולא מחייב, נוצר מצב לא בריא של ייבוא פרוע של מתקנים באיכויות לא מספקות וללא יכולת של המתקין לספק תחזוקה ראויה", מסביר מנכ"ל פרומוט, אודי דרזנר. "הרבה חברות טוענות שהמתקן שלהן עומד בתקן הישראלי והאירופאי, אך ליזמים, לרוכשים ואפילו לרשויות המקומיות אין שום דרך לדעת אם זהו אכן המצב.
"לכן, ההמלצה שלי ליזמים ולבעלי הדירות היא לבקש מהספק אישור ממכון תקינה אירופאי מוכר (ולא רק מבודק מוסמך) כי המתקן שנרכש עומד בתקן האירופאי (אשר התקן הישראלי זהה לו). זה יכול להוסיף לעלות המתקן כמה אלפי שקלים, אבל זו הוצאה ששווה להשקיע. אנחנו למשל, דואגים כי האבטיפוס של כלל הדגמים שאנו מייבאים, יעברו בדיקה של מכון התקנים הגרמני, TÜV, המבטיחה אמינות על ידי הפעלת המתקן בגמר הפיתוח לתקופה שמדמה שימוש במשך עשרות שנים. בנוסף, ליזמים שמבקשים לוודא כי גם הליך ההתקנה בשטח עומד בתקן, אנחנו מביאים את מכון הבטיחות הגרמני במיוחד לצורך הבדיקה. מתקן חניה הוא משהו שלא רוכשים כל יום, ואם עושים את התהליך כמו שצריך, אין כל סיבה שהמתקן לא יחזיק 30 שנה ואף למעלה מכך".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
