banner
רועי אייז // צילום: אופיר אייב
רועי אייז // צילום: אופיר אייב

האם ישראל תשנה את מדיניות שימור הקרקעות החקלאיות?

עורכי הדין רועי אייז ומאור זילכה מסכמים את התהליכים שהשפיעו במשך עשרות שנים על ערכן של הקרקעות החקלאיות בעולם ובארץ, מדברים על הניסיון לייצר איזון בין בינוי לשטחים פתוחים- וחוזים שהכל יכול להתהפך בדורות הבאים

רועי אייז // צילום: אופיר אייב

מאת: עורכי הדין רועי אייז ומאור זילכה

אוכלוסיית העולם, נכון לשנת 2018, נאמדת בכ-7.7 מיליארד בני אדם, זאת לעומת כ-2.5 מיליארד בשנת 1950. צמיחה זו של כ-300% ב-70 השנים האחרונות, מחייבת בהכרח גם הרחבתם של השטחים הבנויים. תהליך זה מעמיד את המרחב הכפרי, אשר היה במוקד ההתיישבות של תושבי העולם במרבית התקופות ההיסטוריות, ולמעשה עד לאחרונה ממש – במגמת צמצום מתמשכת ועקבית שסופה בגדר נעלם. 

תהליך גלובלי של אובדן הקרקע החקלאית 

מגמה זו מחייבת מדינות רבות בעולם לערוך תוכניות תכנון ופיתוח מוקדמות וליצור מערכת איזונים כאשר מחד קיים ההכרח בהפשרת קרקעות לצורך הגדלת השטח הבנוי ומאידך שמירה על שטחים מספקים של קרקע חקלאית. 

בארה"ב, התקדמות בפיתוח מדיניות לשמירה על  קרקע חקלאית, נרשמה רק בשלב מאוחר יחסית, לאחר הפצתם של נתונים חד משמעיים.קצב אובדן הקרקע החקלאית עלה בכמעט פי 3 בין שנות ה- 60 לשנות ה- 70. באיחוד האירופי, בו רמת צפיפות האוכלוסין אף גבוהה יותר, מדיניות התכנון והפיתוח שמה דגש ניכר על המרחבים הפתוחים ושימור השטח הכפרי. במדינות הפחות מפותחות, הנשענות על תוצרי השטחים הכפריים ביחס למדינות המפותחות, קיימת כיום מודעות לצורך באסטרטגיה מקדימה עבור שמירה על השטחים הכפריים. ממצאים מראים, כי יש בפיתוח מידע חקלאי ושיטות עיבוד מודרניות כדי לסייע יותר מכל בהורדת רמת העוני באזורים אלו, ובכך לתרום לצמיחה כלכלית של המדינה כולה.

בישראל: ההגנה על קרקע חקלאית הפכה לאבן יסוד

בישראל, חוק התכנון והבניה (1965), מהווה אבן יסוד בשמירה על ייעודה של הקרקע החקלאית והסדרת השימוש בקרקע. תיקון מס' 43 לחוק התכנון והבניה, משנת 1995, הורה על הקמת הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים אשר בסמכותה להכריז על קרקע פנויה כקרקע חקלאית ומטרתה העיקרית לשמור על עתודות קרקע לשימוש חקלאי ושמירה על השטחים הפתוחים. 

מהלכי מנע אלו מחויבי המציאות, אל מול הבעיה המרכזית הנעוצה בעובדת היות קרקע חקלאית שהופשרה בבחינת פעולת "אל חזור". לאחר הסבת קרקע חקלאית לשטח בנוי לא ניתן, לכאורה, להחזירה לייעודה המקורי ועל כן ישנה חשיבות מיוחדת בתכנון מקדים ומקיף תוך בחינת מכלול השיקולים לטווח ארוך טרם החלטה שניתן לראות בה גורלית.

ואולם, סדרי העדיפות הלאומיים דינמיים ומושפעים מתהליכים אשר אינם מצויים תמיד במכלול הנתונים העומדים בפני מקבלי ההחלטות ומגבשי המדיניות. כך למשל, גל העליה מברית המועצות בשנות ה-90 הביא לגידול באוכלוסית ישראל בשיעור של יותר מ-10% בתקופה קצרה ביותר וחייב הגדלה משמעותית ומיידית של השטח הבנוי, גם על חשבון קרקעות חקלאיות. בדומה, עליית מחירי הדיור בעשור האחרון העלולה להביא להחלטות בהן ישנו מרכיב פוליטי לצורך השגת תוצאות מיידיות שיוצגו לציבור הרחב אולם השפעתן על הטווח הרחוק עודנה שנויה במחלוקת.

ניסיון לאזן בין צרכי פיתוח להגנה על השטחים הפתוחים

אבן בוחן להתנגשות בין צרכי הציבור המיידים לחשיבותה של מדיניות מתוכננת ושקולה ניתן למצוא בהקמת הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) אשר קמה בשנת 2014 כהוראת שעה, כחלק ממאמצי ממשלת ישראל להתמודד עם הלחץ הציבורי בעקבות עלייתם הדרמטית של מחירי הדיור. 

מטרתה העיקרית של הועדה הינה קידום מהיר, ככל שניתן, של תוכניות בינוי על מנת להגדיל את ההיצע אל מול הביקוש הגובר ליחידות דיור. בארבע שנות פעילותה הייתה הועדה אחראית לאישור של כ- 35% מכלל יחידות הדיור שאושרו ע"י מוסדות התכנון, כאשר בטיפול הועדה ישנן כ- 53 תוכניות בשלבי תכנון שונים הכוללות כ-200,000 יחידות דיור נוספות. עם זאת, חרף העובדה כי מטרתה העיקרית של הועדה הוא קידומן המהיר של התוכניות, גם בדו"ח זה מדגישה הותמ"ל את הצעדים בהם היא נוקטת על מנת למצוא את האיזון בין צרכי פיתוח לשמירה על שטחים פתוחים. בנוסף, כוללות תכניות הותמ"ל הוראות המאפשרות המשך עיבוד השטח החקלאי עד לשלב מימוש התכניות על מנת למזער את הפגיעה בהם.  

כיום אנו עדים להליכי שינוי ייעוד המספקים מענה לבעיה נקודתית שבמונחים הסטוריים מהווה מענה בטוח הקצר, אולי אפילו קצר מאוד. נשאלת השאלה האם אותן פעולות למעשה מכלות משאבים יקרי ערך שעוד יהיו נחוצים לנו בעתיד והאם הדורות הבאים עוד יווכחו להליכי שינויי ייעוד,  שרק אז יהיו בכיוון ההפוך (לחקלאות).

*עו"ד רועי אייז הוא שותף במשרד ליפא מאיר המתמחה בין היתר בייצוג מושבים בהסדרי פינוי והשבה של קרקעות ובעסקאות מול יזמים והקמת מיזמים משותפים בשטחים חקלאיים. עו"ד מאור זילכה הוא עורך דין במשרד.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות