צח ברקי סמנכל בכיר, מנהל אגף כלכלה מידע ומחקר דן אנד ברדסטריט // צילום קובי קנטור

כ-50% מהדירות שהחלו להיבנות בהתחדשות עירונית נמצאות בת"א ור"ג

15% מהקבלנים הפעילים בהתחדשות העירונית נמצאים ברמת סיכון גבוהה, הרשות הלאומית להתחדשות עירונית עדיין לא מורגשת וברמת גן יש תור של 300 בקשות להיתרים, כך עולה מכנס דן אנד ברדסטריט

מגדילים 26.11.2018

צח ברקי סמנכ"ל, מנהל אגף כלכלה מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, אמר היום בפורום התחדשות עירונית במסגרת DUNS 100:  "מספר הפרוייקטים בביצוע עומד כיום על 1,784 ובאותם הפרוייקטים, פעילים כיום כ- 419 קבלנים, כ- 15% מהם נמצאים ברמת סיכון גבוהה. לכ-25% מהקבלנים בפרוייקטים של התחדשות עירונית, רמת הסיכון עלתה בחצי השנה האחרונה, וב-15% מהפרוייקטים בביצוע הוחלף קבלן ביצוע לפחות פעם אחת.

תחום ההתחדשות העירונית מהווה תחום כלכלי משמעותי המגלגל כ- 8.5 מיליארד ₪ בשנה, חלקן של התחלות הבניה בהתחדשות עירונית, מהסך הכולל של התחלות הבניה נמצא במגמת עלייה מתמדת, ובשנת 2018 מהווה כ-10% מסך התחלות הבניה. כשמסתכלים על ריכוז הפרוייקטים, כ-50% מהדירות שהחלו להיבנות נמצאות בת"א ור"ג".

כנס דן אנד ברדסטריט בנושא התחדשות עירונית // ניב קנטור
כנס דן אנד ברדסטריט בנושא התחדשות עירונית // ניב קנטור

העדר ודאות גורם לכשל באישור עסקאות
עו"ד אבי ארד, ראש מחלקת נדל"ן (במשותף) במשרד גולדפרב זליגמן, אמר כי: "כותרת הגג של כל דיון בנושא התחדשות עירונית חייבת להיות – ודאות. היעדר הודאות בתחום, הנגרם לעיתים באופן מכוון על ידי רשויות שאינן תומכות בהתחדשות עירונית, גורם לכשל או לכל הפחות לעיכוב גדול באישור עסקאות ואף למשבר אמון בין היזמים לבין הדיירים.

כאשר הכללים משתנים במהלך הדרך, לרוב מצביעים על היזם כאשם וכמי שהטעה את הדיירים בהצגת תמורות ולוחות זמנים שמהם הוא נאלץ לסגת בהשתנות הכללים. הפתרון חייב להיות בחקיקה מובנית שתיצור סטנדרטיזציה וודאות בתחום, וזאת ביחד עם מענה ראוי למצוקת הרשויות המקומיות בתחום היטלי ההשבחה ושטחי הציבור שבהעדרם מנסות רוב הרשויות לעכב ולהקשות על מימוש פרויקטים בתחומן".

עומס של שנה בבקשות להיתרי בנייה
עו"ד רוית סיני המתמחה בתחום פינוי בינוי ותמ"א 38: "בעיר רמת גן חל שינוי מהותי, מאז שנת 2013 ירדו המון זכויות לבניינים. פעם היו מאשרים לפחות 9 וחצי קומות והיום בקושי 7 וחצי, מה שאומר שדיירים מקבלים פחות ממה שפעם יכלו לקבל כי ככל שיורדות הזכויות כך יורדות התוספות לדיירים. לאחרונה הוציאה עריית ר"ג תוכנית אב שמחייבת לכלול 3-4 בניינים שיהוו 3 דונם, זה אומר שאם יש לי בניין חתום עם יזם מול כל הדיירים – העיריה לא מקבלת אלא מחייבת אותי לצרף עוד בניינים שאינם מעוניינים להצטרף. מדיניות זו טובה לעיריה, כי כך הם דורשים מהיזם מטלות ציבוריות כמו בניה של גני ילדים ותשתיות אחרות, אבל זה לא ישים להחתים עוד 2 בניינים או יותר. מדיניות זו מעכבת ומסכלת את תהליך ההתחדשות העירונית. כאילו לא די בכך, בעיריית ר"ג יש עומס בהגשת בקשות להיתר כי מלפני שנה העיריה לא קיבלה ולא התייחסה להיתרים שהוגשו עד שתוקן תיקון 3א בכנסת, מה שאומר שאם אנחנו מגישים היום בקשה להיתר יש תור של 300 בקשות קודמות".

"לא מרגישים את הרשות להתחדשות עירונית"

עו"ד ארן פלשקס, ש.בירן ושות, התייחס לפעילות הרשות, ואמר כי: "אנחנו עדיין לא מרגשים את הרשות להתחדשות עירונית, עדיין נמצאת בתחילתו של תהליך, צריכה לעבור מרשות מייעצת לרשות מבצעת, צריכה להוות גוף מבצע ומתכנן ולפקח. יש כיום הרבה פרוייקטים בשטח שקצב התקדמותם בעייתי".

אסף סימון, מנכ"ל אפריקה התחדשות עירונית, שיבח את המנהלות: "מנהלת ההתחדשות העירונית מאוד משמעותית, תפקידה לעזור ליזם לרוץ במסדרונות העיריה ולהתקדם מהר יותר. תחום שחייב לקבל מבט מלמעלה של גורם אחד. תחום ההתחדשות העירונית עלה האומנם על הפסים אבל לא מהר מספיק".

יריב שלום ראש מחלקת נדל"ן ליפא מאיר ושות', התייחס לחסמים ולבירוקרטיה, ואמר כי: "לוחות הזמנים לא הגיוניים, שנתיים ויותר עד לחתימה וחוזה, שנתיים עד להיתר בניה, ואז נכנסים לשלב הביצוע שרווי בקשיים". עוד הוא אמר כי: "אנו עדים לכניסה של יזמים רציניים ופחות רואים את היזמים הלא מקצועיים, אבל חסרה סטנדרטיזציה, לכאורה יש רגולציה אבל אין וודאות וכאן נכנסת לדעתי תפקידה של הרשות".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות