המס הסמוי על הדיור: כך מייקרות אגרות העובדים הזרים את הדירה שלכם

דיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים חשף את הנטל הכלכלי הכבד המוטל על ענף הבנייה: המדינה גובה 1.6 מיליארד שקל בשנה מאגרות עובדים זרים, סכום שמגולגל ישירות לרוכשי הדירות. בעוד הקבלנים מתריעים מפני פגיעה ביוקר המחיה, במשרד האוצר מתבצרים: "המעסיק לקח את העלויות בחשבון". 

בעוד שוק הנדל"ן הישראלי נאבק להגדיל את היצע הדיור, נתונים חדשים שהוצגו בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה חושפים כיצד מדיניות האגרות של המדינה פועלת כמנוע להתייקרות מחירים. הדיון העלה כי עלויות ההעסקה הגבוהות בענף הבנייה אינן רק נטל על הקבלנים, אלא מס עקיף המגולגל בסופו של דבר אל כיסו של הצרכן הישראלי.

לפי הנתונים שהציג איציק גורביץ, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, עלות העסקת עובדים זרים בענף הבנייה לבדו מייקרת דירה ממוצעת בתוכנית "מחיר למשתכן" (או "מחיר מטרה") בסכום עתק של כ-130,000 ₪. מדובר בתוספת של כ-5.7% מערך הדירה הנובעת ישירות מעלויות אלו. גורביץ ציין כי הכנסות המדינה מאגרות עובדים זרים בענף הבנייה בלבד מסתכמות בכ-1.6 מיליארד ש"ח בשנה.

מהנתונים שהציגה רשות האוכלוסין עולה כי ענף הבנייה נושא בנטל אגרות גבוה משמעותית לעומת ענפים אחרים במשק: אגרת בקשה: 1,060 ש"ח לעובד; אגרה שנתית: 8,490 ש"ח (לעומת 1,420 ש"ח בלבד בענפים אחרים); דמי היתר (ויזה): 14,430 ש"ח. סך האגרות המוטלות על עובד זר אחד בענף הבנייה מסתכם בכ-24,000 ש"ח בשנה. 

בנוסף לאגרות, המעסיקים נושאים בשורה ארוכה של הוצאות נוספות הכוללות ביטוחים רפואיים, מגורים הולמים, דמי פיקדון, פנסיה, הכשרות וכרטיסי טיסה.

האוצר מסרב להפחית: "מי שבחר להעסיק, ידע את המחיר"
למרות הזעקה של נציגי הענף, משרד האוצר הבהיר בדיון כי שר האוצר בחר שלא לקבל את המלצות ועדת המנכ"לים להפחתת האגרות. רום בר-אב מאגף התקציבים השיב כי "מעסיק שבחר להעסיק עובד זר, לקח בחשבון את כל העלויות". מנגד, בהתאחדות הקבלנים הדגישו כי בניגוד לטענות על שחיקת שכר, נוכחות העובדים הזרים דווקא תמכה בשוק העבודה המקומי: לפי דוח מבקר המדינה, שכר העובדים הישראלים עלה, ובתקופה האחרונה נכנסו לעבוד בענף כ-50,000 ישראלים חדשים.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן