רוני תימור // צילום אודליה תימור | shutterstock
רוני תימור // צילום אודליה תימור | shutterstock

בניין שזוכה לעיצוב ייחודי ונדיר יקבל ערך כלכלי גבוה פי כמה וכמה

מדוע אצלנו לעומת ערי אירופה, רוב רובן של הערים, אם לא כולן, נראות כמו תעתיק שממחזר את עצמו בכל עיר ועיר, ומתי נראה את השינוי המיוחל?

אדריכל רוני תימור 26.07.2022

מי שמבקר בערי אירופה היפות, דוגמת פאריז וברצלונה, שואל  את עצמו מן הסתם לא פעם מדוע אצלנו רוב רובן של הערים, אם לא כולן, נראות כמו תעתיק שממחזר את עצמו בכל עיר ועיר. תגיעו להרצליה, בת ים, ראשון לציון, פתח תקוה או רחובות, ולא תוכל להבדיל ביניהן. הבניינים כולם נראים חיצונית כאילו בוצעו במקשה אחת, משל היינו מדינת לגולנד, משחק ההרכבה לילדים הדני.

האמת? היסטורית הבנייה במדינת ישראל ידעה תקופות גרועות בהרבה. במהלך שנות ה-50, ה-60 וה-70 היינו עוסקים בקליטת עלייה המונית והבנייה הייתה, הן אינספור שיכונים עממיים שנבנו לרוחב בשיטת התותח שיובאה מבריטניה, והן הרבי קומות הראשונים שהחלו לצוץ אצלנו לקראת שנות ה-70, באיכות ירודה ביותר, שלא לדבר על הנראות הוויזואלית.במהלך שנות ה-80 וה-90 ,חווינו  פריצת דרך חשובה, כאשר יותר ויותר קבלנים החלו לאמץ את "שיטת ברנוביץ"(הקרויה על שמו של המהנדס מוטי ברנוביץ') שעיקרה היה חיפוי אבן שהודבק סביב הבניינים, ושיפר משמעותית את איכות הבנייה, ובמידה  מסוימת גם את חזות הבניינים. אולם, וזה אולם גדול,  החדגוניות  המשעממת של חזות בנייני הארץ נותרה על כנה.הסיבה המשמעותית ביותר לכך הינה העובדה שהעיריות הרשויות המקומיות מחייבות את היזמים בתכנון מדוקדק עד הפרט האחרון ואינן מאפשרות לא להם ואל לאדריכלים המלווים אותם, יצירתיות כלשהי. עובדה זו, לדוגמא, בולטת במיוחד בפרויקטים של תמ"א 38 כשכל הבניינים, בכל הרשויות המקומיות, נראים בעליל כמו תאומי לגו סיאמיים. עובדה זו באה לידי ביטוי גם בשכונות חדשות הנבנות כעת בכל רחבי הארץ.

בערי אירופה שאותן הזכרנו לעיל, וגם בערים רבות אחרות ברחבי העולם, העיריות מעניקות ליזמים ולאדריכלים מרחב יצירתיות בלתי מוגבל ובדרך כלל אינן נכנסות כלל לנושא נראות הבניינים. זוהי גם הסיבה לכך שבאותן ערים יראה כל מבקר בעין בלתי מזוינת, ורסטיליות עצומה של אדריכלות מגוונת, מעניינת ויצירתית, מה שאין כלל אצלנו.

אדגיש כי בימינו אנו, כלומר בשנת 2022, קיימת חשיבות מכרעת לחידושים ואסתטיקה בחזות הבניינים ויש לכך גם ערך כלכלי שלא יסולא בפז. בדיוק כפי שמותג על בתחום  מכוניות, מחשבים, טלפון סלולרי, ביגוד, משקפי השמש, שעונים וכיו"ב יזכה לקהל צרכנים שמבין את ערכו ומוכן לשלם עבורו לעיתים קרובות מחיר גבוה פי כמה וכמה לעומת מוצר ש איננו מעוצב  כהלכתו.

אדרבה, ולידיעת היזמים הקבלנים: בניין שזוכה לעיצוב ייחודי ונדיר במקומותינו, יקבל ערך כלכלי גבוה פי כמה וכמה וכך גם, כמובן, לגבי ערך כל דירה הממוקמת באותה בניין. וכך גם לגבי עירייה או רשות מקומית: אותה רשות שתסכים(סוף סוף..) לצאת מחוץ לקופסא, תזכה למיתוג הרבה יותר גבוה, שלא לדבר על יזמים שירצו לבנות בה, רוכשים בחתך גבוה, שלא לדבר על הרווח הכלכלי , זאת כמובן בנוסף לשדרוג הנראות העיצובית והאסתטית של אותה רשות.

לסיכום, הגיע הזמן, ובמיוחד במדינה שזה מכבר הגיעה לפרקה ובקרוב אף תחצה את רף ה-10 מיליון תושבים ונחשב למעצמת סייבר והייטק ונס כלכלי לעולם כולו, שנדע גם להתייחס סוף סוף לאסתטיקה האורבנית ולא רק לנתונים ומספרים יבשים של כמה יחידות דיור נבנות, מה שיעניק לכולנו גם טאץ' תרבותי ויצור גם "וייב" עירוני מעניין ומסקרן יותר!

*כותב המאמר אדריכל רוני תימור הוא מבעלי משרד "תימור-שוורץ אדריכלים", מומחים להתחדשות עירונית ועירוב שימושים

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות