"מנהל התכנון יחזור, לכאורה, אל ביתו הטבעי, משרד הפנים, ואל זרועותיו החמימות של הגביר, שר הפנים משכבר הימים, אריה דרעי. מדובר, לטעמי, בבשורה קשה מאין כמותה לשוק הדיור"
תמונה: עמית דובקין // צילום חן ליאופולד
מאת: אסטרטג הנדל"ן עמית דובקין
התחושה ששדדו אותך איננה נעימה כלל ועיקר. כך, לדוגמא, חשתי אישית, לפני מספר ימים, כשגנב ממולח שדד את ארנקי באחת משכונות אתונה, יוון. השוד איננו רק תחושה של יד זרה שאוחזת בזרועך ומכופת אותה, זאת בעוד יד אחרת שולפת באלגנטיות ארנק המכיל כרטיסי אשראי, מזומנים ושאר מיני ירקות. זוהי גם, ובעיקר, תחושה בסיסית של אובדן שליטה על משהו שהיה במשך שנים צמוד אלייך, ארנקך הפרטי.
תחושה דומה, כך נראה, תהיה לתשעה מיליון אזרחי ישראל בעקבות צעד שמשום מה עבר איכשהו מתחת לרדאר במהלך המשא ומתן הקואליציוני ושיהיה לו להערכתי משמעות דרמטית ביותר על שוק הדיור במהלך הקדנציה הקרובה. מדובר בוויתור שעושה בעצם ימים אלה שר האוצר המיועד, משה כחלון, על מנהל התכנון, כלי הנשק החזק ביותר שהיה לו לטובת התנעת שוק הדיור.
מנהל התכנון יחזור, לכאורה, אל ביתו הטבעי, משרד הפנים, ואל זרועותיו החמימות של הגביר, שר הפנים משכבר הימים, אריה דרעי. מדובר, לטעמי, בבשורה קשה מאין כמותה לשוק הדיור, קשה אף הרבה יותר מכשלון תכנית מחיר למשתכן שהיתה נס הדגל של כחלון במהלך הקדנציה האחרונה שלו כשר העל לנושא הדיור.
דווקא מנהל התכנון, בראשות המנכ"לית דלית זילבר, הצליח בקדנציה האחרונה לתכנן מאות אלפי דירות חדשות, מתוכן כ-290 אלף בקירוב בשנתיים האחרונות, כלומר כ=-145 אלף לשנה. זוהי ללא ספק כמות נכבדה ביותר שעתידה היתה, בחלקה הגדול להכנס לשלבי ביצוע כבר בשנים הקרובות.
הישג זה, ללא ספק, הושג בראש וראשונה בזכות המנדט והעצמאות הכמעט בלתי מוגבלת שקיבל מנהל התכנון בזכות היותו זרוע ביצועית הכפופה ישירות למשרד האוצר, ונעדרת כל תלות בשרירות ליבם של ראשי עיריות ומועצות מקומיות, כפי שהיה בעבר, כשהיתה כפופה לשר הפנים.
כעת כשכל ראשי הרשויות, הסמוכים לשולחנו של הגביר, כפי שהיה מקדמת דנא, יוכלו בנקל להתנגד ואף לטרפד שינויים בתבע"ות עירוניות הכרוכות בתוספת של אלפי או רבבות יחידות דיור חדשות, צפוי שוק הדיור, ובמיוחד בזרוע המתכננת שלו, לאבד דווקא את המומנטום החיובי שאיפיין את הקדנציה האחרונה.
אין זה סוד שתפיסת ה-(NIMBY (not in my back yard "לא בחצר האחורית שלי" איפיינה מאז ומתמיד את רוב רובם של ראשי הרשויות, שבחרו מטעמים אינטרסנטים מובהקים, לעצור כמה שיותר תכניות ביוני חדשות, זאת גם בשל התנגדות מובנת של התושבים הותיקים שלא רצו מול בתיהם מגדלים חדשים וגם מטעמים של תשתיות חסרות, דוגמת מוסדות ציבור כבישי גישה, מקומות חנייה, שצ"פים ועוד.
הכפפת מנהל התכנון למשרד האוצר בקדנציה האחרונה יצרה בהחלט איזון נכון בין צרכי הרשויות המקומיות לבין צרכי שוק הדיור הלאומי במדינת ישראל בכלל. היא איפשרה לזילבר ולמנהל התכנון עצמאות יחסית, ובהחלט מוצדקת, לעמוד איתן מול האינטרסים הלוקאליים של רשות מקומית כזו או אחרת, ולתעדף את האינטרס הציבורי הכללי.
הירידה הצפויה בכמות הדירות המתוכננות, הינה אם כן, בשורה בהחלט רעה ברמה האסטרטגית וצפויה להקשות מאוד על מאמצי הממשלה בכלל, וכחלון ושר השיכון המיועד בפרט, להגדיל את הנתח התכנוני ועל כך יש לתת את הדעת. זה חשוב אף יותר מביטול תכנית מחיר למשתכן שזמנה פס מן העולם זה מכבר.
לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן
בואו להגיב ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו עכשיו לקבוצת הפייסבוק הפורום הישראלי להתחדשות עירונית >>> להצטרפות
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
