אדריכל בני פרי V5 אדריכלים // סאם יעקובסון
אדריכל בני פרי V5 אדריכלים // סאם יעקובסון

"לקבוע הכרה בהוצאות הבית המשותף על ידי מס הכנסה"

בתי המגורים החדשים הולכים ונעשים מורכבים יותר ויותר, אבל אין כל חוק או תקנה המחייבים לתחזק אותם. המשמעות היא ששום דבר לא ימנע את ההתדרדרות שלהם // דעה

בני פרי 25.10.2021

עולם המושגים של בני האדם במאה ה- 21, הוא התוצר של מוסכמות שנוצרות על ידי בעלי אינטרסים חזקים והופכות למוסכמות חברתיות באמצעות התקשורת. בדרך כלל קל לחזק את המוסכמות האלה אם מטפחים אצל השומעים חששות ופחדים. כך היה בתקופת תמ"א 38, שהתפתחה בזכות הפחדים מרעידות אדמה וכך הולכת ונוצרת לנגד עינינו טראומה לאומית חדשה שהיא תוצאה של התמוטטות שני בניינים בחודש אחד – האחד ברמת גן והשני – בחולון. הראשון התמוטט בסיוע קל של השלטונות והשני – באופן ספונטאני לגמרי. עקרונית הטראומה הזו מוצדקת, לא בגלל שאלפי בניינים עומדים להתמוטט מחר על ראשינו, אלא משום שאין כל מנגנון המיועד למנוע זאת. אך האם זה האיום היחיד על הדרים בבתים משותפים?  התשובה החד משמעית היא לא. 

כיום אין כל מנגנון ממסדי מוסמך, הדואג לאחזקה ולשלמות של בניינים בכלל ובנייני מגורים בפרט. המשמעות היא שכ- 2.68 מיליון הדירות הקיימות בישראל, מתוחזקות בהתאם לרצון הטוב ולחוסר היכולת הכספית של בעליהן. 

בישראל בונים בכל שנה בממוצע למעלה מ-40,000 דירות. בתי המגורים החדשים הולכים ונעשים מורכבים יותר ויותר, אבל אין כל חוק או תקנה המחייבים לתחזק אותם.  המשמעות היא ששום דבר לא ימנע את ההתדרדרות שלהם. אמנם הם מועדים להתמוטטות פחות מבנייני שנות ה- 50, בשל השיפור באיכות שלד הבניין ובדרישות התקנים המשמשים את עולם הבניה, אולם הסכנה המרחפת עליהם אינה פחותה מזו המרחפת על הבניינים הישנים. 

כיום יש תקנות המחייבות רק בדיקה ותחזוקה של מערכות כיבוי אש, אבל האם מישהו יודע על הסכנה המרחפת על המשתמשים במרתפי חניה מפליטת גזי CO? הגאזים האלה הם חסרי ריח וקטלניים. אויר מורעל במרתף מהווה סכנת מוות, אבל מתי מעט יודעים שבמרתפים מותקנים גלאי CO, אותם יש לבדוק מדי כמה חודשים וכי רק פעילות תקינה של מפוחי שחרור העשן שמאפשרים לאויר טרי לחדור למרתפים שומרת על חיינו. מי יודע שבכל מרתף מודרני יש משאבות טבולות שאמורות להציל חיים כשהמרתפים מוצפים? אם אין מי שיודע כיצד לתחזק את המערכות האלה, או לדאוג לקיומן, אל נתפלא אם אנשים ימותו מהרעלת CO או יטבעו במרתפים מוצפים כפי שאכן קרה בתל אביב בהצפות של ינואר 2020. 

אלו רק חלק קטן מהסיכונים הקיימים בבתי מגורים. רוב התושבים אינם מודעים להם כלל כי המודעות לסיכונים האלה לא הועלתה מעולם בפומבי. אפשר לומר כי לרעידות אדמה עשו יותר יחסי ציבור ולכן כולם מכירים את תמ"א 38. אמנם קיים בישראל תקן 1525 לאחזקת בתי מגורים, אבל אין חוק או תקנה המחייבים לפעול על פיו.  

ישראל זקוקה לחוק אחזקה המחייב כל בית מגורים בישראל להפעיל מתחזק מקצועי שישמור על הבית. אלא שכרגע אין בישראל כל חוק, תקנה או תקן הקובע מהן חובותיו של המתחזק ואין דרך להסמיך מתחזק כזה. כדי שאפשר יהיה לתחזק את הבתים שלנו כראוי יש להסדיר חוקים ותקנות מתאימים:

  • חוק אחזקה שיקבע את החובה לתחזק כל בנין מגורים בארץ ואת הדרך לעשות זאת.
  • עדכון של תקנון הבית המשותף שנכתב בשנת 1969 ולא הותאם לחידושים בעולם הבניה.
  • הכנת חוזה סטנדרטי עם מתחזק.
  • קביעת ייחוד פעולות למתחזקים.
  • קיום מסלול אקדמי להכשרת מהנדסי אחזקה ומערכת קורסים מקצועיים למתחזקים.
  • קביעת מסלול ביטוח מתאים שישמור על הבית המשותף ועל דייריו.
  • הסדרת קרן התחדשות בניינים וקביעת אופן שמירתה בבנקים.  

במסגרת הרגולציה המקיפה הזאת רצוי לקבוע הכרה בהוצאות הבית המשותף על ידי מס הכנסה. זו הדרך הנאותה של המדינה להשתתף במאמץ לשמור על התשתית ולמנוע את הצורך לקיים "פינוי-בינוי" כל כמה שנים, שהרי יש גבול לפטנט הישראלי הזה שבו נותנים בחינם דירות חדשות למי שלא תיחזק את דירתו במשך עשרות שנים. הפטנט הזה עולה, בסופו של דבר, למשלם המיסים הרבה יותר מאשר תשלום דמי אחזקה נאותים באופן קבוע. 

ועוד משהו, בנושא הזה אין "חצי דרך". הפתרון צריך להיות מלא וטוטאלי כפי שראוי לבית שצריך להתקיים במיטבו לדורי דורות. 

*כותב המאמר הינו האדריכל ובונה הערים בני פרי ממשרד v5 אדריכלים

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

האובססיה להוריד את הרוב הנדרש

האם במרוץ המטורף להורדת הרוב הנדרש של הדיירים בפינוי בינוי מישהו חשב על הגורם האנושי, מלח הארץ, שהתגורר...
אייל בהרי 02.12.2021
נשמח לדבר אתך
נגישות