לא רק מטרים - התמורה האמיתית נמדדת בשווי הכולל של הדירה החדשה

פסק הדין האחרון שעסק בתמורות לדיירי ההתחדשות העירונית, הציף מחדש שאלה שמעסיקה בעלי דירות רבים: האם תוספת אחידה של 12 מ"ר לכל דירה היא באמת תמורה הוגנת, גם כאשר מדובר בדירות בגדלים שונים לחלוטין? 

"מאחורי שאלת המטרים מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, מאחר ותוספת של 12 מ"ר הם רק נקודת הפתיחה החוזית", מסבירה רו"ח חגית קודמן, מנכ"לית חברת קובי אורון ניהול פרויקטים ומנכ"לית לשכת המפקחים, "התמורה האמיתית נמדדת בשווי הכולל של הדירה החדשה: מיקום, קומה, כיווני אוויר, חזית, הצמדות, איכות המפרט, טבלאות ההקצאה והיכולת לשמר את היתרון היחסי של כל בעל דירה גם בבניין החדש". 

עוד לדבריה, "הפתרון אינו מסתכם בסיסמה של 'תוספת אחידה. תפקיד הפיקוח הוא לוודא שהמפרט הטכני וטבלאות התמורה אינם גנריים, אלא מותאמים לגודל הדירה ולשווי היחסי שלה. לא ייתכן שדירה של 60 מ"ר ודירה של 105 מ"ר יקבלו את אותה כמות נקודות חשמל, תקשורת או אותו אורך ארונות מטבח. נדרש מנגנון תמורות יחסי לפי מ"ר או מטר אורך, שמונע עיוותים ומבטיח התאמה אמיתית בין גודל הדירה לבין התמורה הטכנית". 

יגאל אליהו, שותף ומייסד קבוצת יגאל אלון, טוען כי הבטחת המטרים האחידה משמשת פעמים רבות ככלי שיווקי ראשוני מצד היזם לצורך התנעת הפרויקט וגיוס חתימות. לדבריו, "המבחן האמיתי של בעלי הדירות מתחיל דווקא לאחר מכן: בטבלאות הניקוד, בהקצאות הדירות ובאיכות המפרט. פיקוח מקצועי ואסרטיבי נדרש כדי למנוע מצב שבו האחידות בשטח מסתירה שחיקה כלכלית בפועל, או מצב שבו בעלי דירות נאלצים להשלים מכיסם מאות אלפי שקלים על שדרוגים שהיו צריכים להיות חלק מהתמורה ההוגנת מלכתחילה".

אביעד ניסים, מייסד ובעלים של יהלום הנדסה וייעוץ, מדגיש כי בעלי הדירות אינם זקוקים רק למי שבודק מפרט או רק למי שמבין שמאות: "החלטות תכנוניות, הנדסיות וכלכליות מתקבלות לאורך הדרך ומשפיעות ישירות על הערך הסופי של הדירה. התמורה אינה נמדדת בעוד 12 מ"ר בלבד אלא בערך הכולל שבעל הדירה מקבל ביום שבו הוא נכנס לדירה החדשה”.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן