"ראוי היה, שהוועדות המקומיות בתמיכת הממשלה ישקיעו בתוכניות התחדשות עירונית ברמת הרחוב או השכונה" // ראיון אישי
תמונה: אדריכל גיא מילוסלבסקי // צילום גלית כהן
גיא מילוסלבסקי, בן 50, דור שלישי למשפחת אדריכלים, הצטרף לפני 21 שנה למשרד, שמונה כיום מעל ל-40 עובדים ומקדם תכנית בהיקף של עשרות אלפי יח"ד בכל רחבי הארץ. את האדריכלות הייחודית שלו ניתן לראות במגדלים גבוהים, פרויקטים להתחדשות עירונית, מבני ציבור ועוד.
איזה שינוי הבאת לעסק המשפחתי ואיך מתמודדים עם משפחה ועסקים באותה נשימה?
"כניסתי למשרד הביאה איתה את הכניסה לתחום המגדלים, ופיתוח תחום הבניה למגורים להיקפים גדולים משמעותית. לגבי התמודדות עם משפחה בעבודה, אני חושב שבאיזשהו מקום זה כמו נישואים – אם נותנים מקום אחד לשני תוך הבנה והערכה הדדית, אז אין סיבה שזה לא יצליח. ההורים שלי הם מקור בלתי נדלה של מידע בתחום האדריכלות, למדתי מהם המון ואני מרגיש בר מזל על ההזדמנות והאפשרות לעבוד איתם".
אחרי הכל הגעת למרכז הארץ- מה ההבדל בין האדריכלות בפריפריה הצפונית לבין המרכז?
"השורשים של העסק המשפחתי נמצאים בצפון, כאשר סבא שלי הקים את המשרד בשנת 1937 בצפת. כשהמשרד גדל הצעד הטבעי המתבקש מבחינה עסקית היה לקבוע בסיס פעילות במרכז. יחד עם זאת, מסיבות שחלקן גם רגשיות נוסטלגיות החלטנו להשאיר את המשרד בצפת".
מה ההבדל בין תכנון פרויקט חדש למגורים לבין תכנון של התחדשות עירונית?
"נתחיל בזה שבהתחדשות עירונית יש לך דיירים קיימים שצריך להגיע איתם להסכמות. במקרה כזה צריך למעשה לייצר ברמה הכלכלית ערכים שיצדיקו את העברת הדיירים, בניית דירות מחדש ותוספת של דירות. בשונה מתכנון בניין חדש, שם אתה מתכנן לפי הערכים שקשורים באותו אזור ובפרמטרים האורבניים של האזור והשכונה, מבלי צורך להתייחס לפרמטר הכלכלי/חברתי".
על אילו עקרונות לא תוותר בפרויקטים של התחדשות עירונית?
"אקדים ואומר שזה לא אפשרי בכל פרויקט שהוא, אבל בשנים האחרונות אנו רואים הטמעה של תפיסה חדשה שצוברת תאוצה המעודדת שימור של מבנים קיימים במסגרת תכניות של התחדשות עירונית. אם בעבר היה יותר מקובל להרוס הכל ולבנות מחדש, הרי שהיום יש מחשבה והבנה שדווקא ה"ישן" יכול להעניק ערך מוסף וייחודי לבניה החדשה. ניתן לראות זאת למשל בתכנית בשכונת יד התשעה בהרצליה, במסגרתה יהרסו כ-1500 דירות ישנות וייבנו תחתן 6,000 דירות חדשות. בפרויקט הזה הקונספט היה שימור של "רקמת הרכבת". בתכנון בא לידי ביטוי שימור הרקמה האורבנית של בנייני הרכבת מתקופת המעברות, והפיכתה למרכז הכולל עירוב שימושים של מסחר בקומות הקרקע, לצד פונקציות ציבוריות ודיור לסטודנטים".
השראה, סגנון אהוב ומשפיע על עבודותייך בתחום ההתחדשות העירונית?
"זה מתקשר למה שאמרתי ממש עכשיו. אני חושב שהסגנון המשפיע עלינו בתחום ההתחדשות העירונית הוא יציאה מתוך מקום ומצב של למידה של הערכים האמיתיים של האתר ומרכיביו ולא פינוי כל האתר. לקחת משהו שעל פניו נראה חיסרון, ולהפוך אותו ליתרון, שיקנה לפרויקט ערך מוסף היסטורי וייחודי ויבדל אותו מעוד מאות ואלפי פרויקטים אחרים".
האם אתה תומך במדיניות ציפוף מרכזי ערים ומה היתרונות והחסרונות של בנייה לגובה?
"הבנייה לגובה הינה מחויבת המציאות בעיקר בשל מצוקת הקרקעות בערים הגדולות. זו הדרך היחידה להתמודד עם מצוקת הקרקעות ולאפשר היצע של יח"ד שיענה על הביקושים שיהיו. המציאות הזו תביא את הבניה לגובה לשיאים חדשים בעשורים הבאים הן בהיקפי בניית המגדלים והן בגובה המגדלים עצמם. מבחינה אתגרית – ככל שהבניין גבוה יותר כך העלות שלו גבוהה יותר בגלל הקונסטרוקציה והמערכות שהופכות ליותר ויותר מורכבות, והאתגר הגדול ביותר כשמתכננים מגדלים שגובהם מעל ל-50 קומות הוא הקונסטרוקציה. ככל שגרעין המגדל ושטח הקומות קטן יותר – התמירות של המגדל גדולה יותר, והמשמעות היא שצריך לחזק אותו בצורה מיטבית על מנת שיעמוד בפני רעידות אדמה. החיסרון העיקרי בבניה לגובה הוא עלויות התפעול והתחזוקה היקרות יותר מאלו של בניה רוויה נמוכה יותר".
מדוע ההתחדשות העירונית לא מצליחה להתרומם בפריפריה?
"התחדשות עירונית היא מהלך שמפיח חיים ורוח חדשה באזורים ותיקים, אבל בגלל עלויות קרקע נמוכות באזור הפריפריה יש לו כדאיות כלכלית בעיקר באזור המרכז. בשנים האחרונות בשל עליית מחירי הדירות והקרקעות אנו רואים ניצנים של פרויקטי התחדשות עירונית גם בפריפריה אולם לדעתי באזורים אלו נחוצה התערבות ותמיכה עירונית וממשלתית בכל הקשור לתכנון הפרויקטים. ככל שערך הקרקע נמוך יותר, היזמים ירצו להשקיע פחות בתכנון, והחשש הוא שבערי הפריפריה יצוצו פרויקטים בודדים של תמ"א 38 מבלי לתת מענה לצרכים של העיר כולה. ראוי היה, שהוועדות המקומיות בתמיכת הממשלה ישקיעו בתוכניות התחדשות עירונית ברמת הרחוב או השכונה, מה שיקל על היזמים ועל הדיירים לקדם את הפרויקטים וייצור תכניות חכמות שנותנות מענה גם להגדלת היצע הדיור וגם להתאמת התשתיות הנחוצות ברמת השכונה. יש נטייה לשכוח שמטרתה העיקרית של התמ"א, אפילו לפני שיפור המגורים, היא חיזוק מפני רעידות אדמה ואיומי טילים, והפריפריה זקוקה לזה לא פחות מערי המרכז אם לא יותר".
האם אתה מאמין שהרשות הלאומית להתחדשות עירונית אכן תקצה כספים למתן תמריצים בערים אלו, כפי שאמרה עינת גנון זמן קצר לאחר הקמת הרשות?
"אני מאמין שאכן יינתנו תקציבים לתחום ההתחדשות העירונית, אך השאלה היא באיזה נתיב ואלו כספים יינתנו לטובת זה בערים השונות. האם יינתן תקציב רק להעסקת אנשים או גם ממש כסף לתכנון תכניות כוללות של התחדשות עירונית. לדעתי, כמו כל דבר במדינה, זה יהיה תהליך מדורג, שבו בהתאם לתוצרים ולערכים הכלכליים שהפרויקטים ייצרו -ייקבעו אמות המידה להעברת הכספים".
האם הקמת מינהלות ברשויות המקומיות תזרז את התהליכים או תסרבל אותם עם מנגנון נוסף?
"אני חושב שיש לזה פוטנציאל לייעול התהליך, אבל רק אם באמת תהיינה תוצאות. אם אנשים יראו שבסופו של יום יש התקדמות מהירה בתכנון".
בניין חלומותייך – איך היית מתאר אותו?
"בניין שמכיל תכליות רבות, רב שימושים, עם עיצוב מושך ומעניין"
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
