"מייחלים בכל ליבנו שהקרקע תיוותר ריקה": אושרו 600 מקומות קבורה לחללי צה"ל בהר הרצל

מצמרר: ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז ירושלים, בראשות עו"ד עמית אופק, דחתה פה אחד ערר שהגישה עמותת "ירושלים שקופה" נגד החלטת הוועדה המקומית לאשר שימוש חורג להרחבת בית העלמין הצבאי בהר הרצל. ההחלטה מאפשרת למשרד הביטחון להכשיר שטח של כ-7.7 דונם, המיועד כיום לשטח ציבורי פתוח (שצ"פ), לטובת הקמת כ-600 מקומות קבורה חדשים, מבני שירותים ודרכי גישה.

במרכז הדיון עמדו נתונים קשים שהציג נציג משרד הביטחון, הרצל שמואל. לפי הנתונים, מאז ה-7 באוקטובר 2023 הובאו לקבורה בהר הרצל 240 חללים, מה שהביא לניצול כמעט מלא של עתודות הקבורה הקיימות. נכון למועד הדיון, נותרו בהר כ-100 מקומות קבורה פנויים בלבד, כמות שאינה מאפשרת היערכות לתרחישים של ריבוי הלוויות במקביל.

משרד הביטחון הסביר כי השימוש החורג נדרש כ"גשר תכנוני" דחוף, במקביל לקידום תוכנית קבע לשינוי ייעוד הקרקע שכבר נקלטה במוסדות התכנון.

הוועדה דחתה את הערר בראש ובראשונה על הסף, לאחר שנקבע כי העמותה לא הגישה התנגדות כדין במהלך תקופת הפרסום. מעבר לכך, הוועדה דחתה את הטענה כי מדובר ב"מחטף" וקבעה כי משרד הביטחון הוכיח צורך חיוני ודחוף שאין לו חלופה.

הוועדה התייחסה לסוגיית "עקרון ההפיכות" – הכלל לפיו שימוש חורג צריך להיות הדיר. חברי הוועדה הודו כי קבורה היא צעד בלתי הפיך, אך קבעו כי בנסיבות הנוכחיות האינטרס הציבורי גובר. בהחלטה נכתב: "אין אדם ישראלי שמעלה על דעתו כי בשל בעיית התכנון היה חלל מערכות הביטחון שמשפחתו מבקשת זאת מסורב להיקבר בהר. הפתרון במקרה שכזה היה קבורה במקום שאינו מתאים לבית קברות. דווקא הבחירה בשימוש החורג היא הכלי שנותן את המענה התכנוני המיטבי".

הוועדה הודתה כי אישור בית עלמין בדרך של שימוש חורג הוא "פרשנות חריגה" להוראות תמ"א 19 (התוכנית הארצית לבתי עלמין), הדורשת בדרך כלל תוכנית מפורטת. עם זאת, נקבע כי עורכי התמ"א לא חזו מציאות בטחונית שבה עתודות הקבורה יתמלאו במהירות כה גבוהה. "המשימה של ניהול החלקה הצבאית והבטחת מקומות קבורה לכל תרחיש מוטלת על משרד הביטחון", סיכמה הוועדה, תוך שהיא מביעה תקווה כי הקרקע תישאר בסופו של דבר ריקה: "אנו דוחים את הערר ומייחלים בכל ליבנו שהקרקע תיוותר ריקה והחלטתנו זו תיוותר מילים על הדף בלבד". 

עו"ד בני זלמנוביץ', לשעבר יו"ר ועדת ערר ירושלים, מסביר כי: "מדובר בהחלטה צודקת – הן מבחינה משפטית והן מבחינה ערכית. ועדת הערר הוכיחה כי דיני התכנון והבנייה אינם מערכת טכנית בלבד, אלא מערכת נורמטיבית המבטאת עולם ערכי הרגיש לצרכי הזמן והמקום, ומסוגל להתמודד עם המורכבות של המרחב שבתוכו אנו חיים. ההחלטה משקפת הבנה כי בתקופה החריגה שבה אנו מצויים נדרשים מוסדות התכנון לגלות אחריות ציבורית ולמצוא פתרונות תכנוניים למצבים ייחודיים, רגישים וכואבים במיוחד.

"מוסדות התכנון פעלו במקרה זה באחריות, בשיקול דעת ובאיזון ראוי – והחלטת ועדת הערר נותנת לכך ביטוי ברור".

מטעם דוברות עמותת "ירושלים שקופה" נמסר בתגובה: "החלטת ועדת הערר קובעת, הלכה למעשה באופן חד משמעי, כי העיקרון של חוק אחד לכולם אינו קיים במדינת ישראל — קביעה החותרת תחת יסודות שלטון החוק וכל ערכי הדמוקרטיה. לא יעלה על הדעת שדווקא חללי צה"ל, שלחמו ומסרו את נפשם למען הערכים הללו, יהיו מי שבשמם ייפגעו אותם ערכים עצמם. בכך, החלטת ועדת הערר פוגעת בכבודם של החללים ומבטאת כלפיהם זלזול חמור.

"ההחלטה לוקה גם במישור העובדתי, שכן לפי הדין המסדיר את נושא בתי העלמין הצבאיים קיים מענה חוקי ומוסדר למצבים שבהם לא נותר מקום בהר הרצל, ואולם ועדת הערר כלל לא טרחה להתמודד עם טענה יסודית זו. העובדה שהרשות המוסמכת אינה מפעילה את המסלול החוקי הקיים, מלמדות שלא מדובר בהכרח בצורך דחוף שאין לו פתרון חוקי, אלא בבחירה לעקוף את הדין במקום לפעול לפיו.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן