ת"א עררה והיזם ישלם 1.7 מיליון שקל היטל ההשבחה // depositphotos

ת"א עררה והיזם ישלם 1.7 מיליון שקל היטל ההשבחה

נאות מזרחי בע"מ רכשה בכפר שלם מקרקעין מחלמיש, וביקשה מהוועדה המקומית פטור מהיטל השבחה בגין תוכנית השיקום

רונן דמארי 23.01.2018

בית משפט המחוזי בתל אביב (בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים) דחה לאחרונה עתירה שהגישה חברה יזמית כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב, בגין בקשתה לקבל פטור עבור היטל השבחה באזור שהוכרז במיועד לפינוי בינוי. החברה תחויב לשלם את ההיטל בסכום של כ -1.7 מיליון שקלים.

בקשה לפטור בשכונת כפר שלם
בקשתה של החברה לפטור עוסקת במקרקעין בין הרחובות סנהדראי ויהודה אונטרמן בשכונת כפר שלם בעיר, שכונה שהוכרזה כאזור שיקום בו אמורות לצאת לפועל תוכניות פינוי בינוי במבנים קיימים. כחלק מיישום תכנית השיקום ומימונה, המקרקעין המפונים שווקו ליזמים פרטיים למטרת הקמת מבני מגורים חדשים.

החברה שהגישה את העתירה רכשה את הזכויות במקרקעין בסוף חודש דצמבר 2009 מחברת חלמיש, כאשר מטרת הרכישה הייתה פיתוח המקרקעין והקמת יחידות דיור למגורים, בתוך חמש שנים ממועד חתימת ההסכם.

ביוני 2012 לאחר שאושרה התוכנית שחילקה את המקרקעין לשני מגרשים, הגישה החברה בקשה למתן היתר בניה במגרש שרכשה המיועד למגורים להקמת 38 יחידות דיור בבניין בן 6 קומות במקרקעין. בקשתה התקבלה וההיתר הונפק בחודש ינואר 2013 אלא שאז הוציאה הוועדה המקומית לחברה דרישה לתשלום היטל השבחה בסכום של כ -1.7 מיליון שקלים. החברה הגישה חוות דעת, לפיה היא זכאית לקבל פטור מהיטל השבחה מאחר והמקרקעין נכללים באזור שיקום, על פי חוק בינוי ופנוי של אזורי שיקום.

השמאי קיבל את טענות היזם
השמאי המכריע שמונה לטובת הכרעה בסוגיה קיבל את טענות החברה וקבע כי אין לחייב את החברה בהיטל השבחה לאור סעיף הפטור. אלא שהוועדה המקומית לא אמרה נואש והגישה ערר בנושא לוועדת הערר, בטענה כי השמאי המכריע נתן פרשנות שגויה לסעיף הפטור בחוק. ועדת הערר קיבלה את עמדת הוועדה המקומית, בקובעה כי לא קיימת תכנית שיקום בגין המקרקעין, ולכן הפטור לא חל בעניינם. על החלטה זו הוגשה העתירה לבית המשפט המחוזי.

היזם עתר לבית המשפט
החברה טענה בעתירה כי רכישת המקרקעין מחברת חלמיש מהווה יישום מטרות חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום בכפר שלם. לטענתה, הוועדה המקומית אינה גובה היטל השבחה מחברת חלמיש בגין המגרשים בכפר שלם, מאז אישור התכנית החדשה. ברם, מאחר שהחברה הקדימה ורכשה המקרקעין לפני אישור התכנית החדשה, התנתה הועדה את הנפקת היתרי הבנייה בתשלום היטל ההשבחה.

לטענת החברה, בלשון החוק אין בסיס לדרישת ועדת הערר לתכנית שיקום כללית, והדרישה מהווה קריטריון מקשיח, המרוקן למעשה את הסעיף מתוכן. לשיטתה, די בהכרזה על מקרקעין למגורים כ"אזור שיקום" על מנת שיחול סעיף הפטור.

הוועדה המקומית ציינה מנגד, כי על פי קביעתה העיקרית של ועדת הערר, אותה יש לקבל, אין זכאות לפטור בשל העדר תכנית שיקום מפורטת, הכוללת את המקרקעין נשוא הערעור. היא ציינה כי "תכנית שיקום מתייחסת לפינוי אזור הן מתושביו והן מהמבנים המצויים בו, ולכן התוכנית שאושרה בגין המקרקעין נשוא הערעור איננה 'תכנית שיקום' כמתחייב מלשון החוק".

בית המשפט: אין מקום להענקת הפטור

לאחר ששמעה את טענות הצדדים, החליטה השופטת יהודית שטופמן לדחות את העתירה וקבעה: "סעיף הפטור אכן מפנה לחוק בינוי ופינוי, אשר קובע, כאמור, כי אזור שיקום הוא אזור אשר בגינו, בנוסף להצהרה, תוכן תוכנית שיקום. בענייננו לא נערכה תוכנית שיקום, וההשבחה במקרקעין איננה חלק מהליך שיקום על פי המנגנון הייחודי של חוק בינוי ופינוי. מאחר שבגין המקרקעין נשוא הערעור לא נערכה תוכנית שיקום, כאמור, בנסיבות העניין אין הצדקה למתן הפטור".

עוד קבעה השופטת: "ההשבחה במקרקעין, נשוא העתירה, לא אירעה כחלק מתהליך השיקום על פי חוק בינוי ופינוי, אלא הייתה השבחה רגילה, ומשכך אין מקום להענקת הפטור. זאת ועוד, בענייננו המדובר במקרקעין ריקים שלא הצריכו פינוי דיירים ואין מקום למתן תמריץ על דרך פטור מהיטל השבחה".

בנסיבות העניין החליטה השופטת שלא לפסוק צו להוצאות.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות