רוני מזרחי // צילום: עזרא לוי
רוני מזרחי // צילום: עזרא לוי

מה דעתכם על איים מלאכותיים בישראל ?

איים מלאכותיים מול חופי מדינת ישראל ישחררו מיליוני דונמים יקרים מפז התפוסים כיום במישור החוף, יאפשרו בניית עוד מאות אלפי יחידות דיור, יגדילו את שטחה המצומצם של ארצנו,  ויהפכו אותה להרבה יותר תיירותית, כשבתוך אותם איים תוקם ריוויירה של ממש // דעה

 

מגדילים 23.08.2020

מאת: רוני מזרחי*

המשותף לישראל ולאיחוד האמירויות הוא העדר שטח קרקע זמין לתרחיש של התפוצצות אוכלוסייה. שתי המדינות קטנות בשטח, מתאפיינות בהיותן שוכנות לחוף ים, יש בשתיהן שטחי מדבר גדולים, בהגירה משמעותית ובריבוי טבעי מהגבוהים בעולם.

לשם המחשה: באיחוד האמירויות התגוררו לפני 30 שנה כמיליון וחצי תושבים בלבד. הריבוי הטבעי ובמיוחד ההגירה המאסיבית, בעיקר ממדינות אסיאתיות דוגמת הודו, פקיסטן, סרי לנקה וסין, הביאה את המדינה הקטנה הזו לחצות את ה-10 מיליון תושבים, כשמספרם הולך וגדל במהירות משנה לשנה.

בישראל המגמה דומה להפליא. לפני 30 שנה בסך הכל, ב-1990, התגוררו אצלנו כ-3.5 מיליון תושבים בלבד ותוך תקופה יחסית קצרה זו המספר גדל כמעט פי 3, לכ-9.3 מיליון תושבים כיום ולפי תרחישים שמרניים נעמוד בעוד 30 שנה, ב-2050, על המספר הדמיוני כמעט של כ-180 מיליון תושבים.

איחוד האמירויות פתרה את בעיית התפוצצות האוכלוסייה בשתי דרכים: דרך אחת, בנייה מאסיבית ביותר של גורדי שחקים, שמספרם נאמד ב-108 גורדי שחקים בגובה של יותר מ-190 מטרים, וכמובן גורד השחקים הגבוה בעולם, בורג' ח'ליפה, בן 163 קומות ולמעלה מ-800 מטרים גובה. דרך זו, ללא ספק, תגרום גם למקבלי ההחלטות אצלנו לחזק את המגמה של 20 השנה האחרונות, להקים יותר ויותר גורדי שחקים ומגדלים, ובמיוחד באיזור הביקוש שבמרכז הארץ.

הדרך שנייה, המעניינת אפילו עוד יותר, הייתה ייבוש הים, בעיקר מול חופי המטרופולין הראשי דובאי, והקמת איים מלאכותיים בשלושה מקבצים עיקריים הנקראים "איי התמרים", פאלם ג'ומיירה, אפלם דיירה ואפלם ג'אבל עלי. הצורה הייחודית בה עוצבו קבוצות איים אלה, אצבעות, אצבעות, גרמה לכך שנוצרו בצורת מניפת כפות תמרים לא פחות מכ-520  קילומטרים נוספים(!) של חוף ים וכמובן גם שטחים משמעותיים ביותר המשמשים למגורים, נופש, מרינות, משרדים, עסקים, מסחר ועוד.

לשם המחשה, במדינת ישראל יש לנו כיום כ-190 קילומטרים בלבד לארוך חופי הים התיכון, מחוף זיקים ואשקלון בדרום ועד לראש הנקרה בצפון, כשליש בלבד מחופי אותם איים מלאכותיים. יתרה מכך: כ-80 אחוזים מאוכלוסיית מדינה ישראל, כ-7.5 מיליון תושבים, מרוכזים כבר היום ברצועת מישור החוף הצרה, כמחציתם בגוש דן המורחב, וכל היתר מצטופפים והולכים אף הם במטרופולין חיפה והקריות ובערי חוף קטנות בעבר, שהולכות והופכות לערים גדולות וצפופות, דוגמת נתניה, חדרה, אשדוד, אשקלון, ואפילו עכו ונהריה.

מדובר, אדגיש, לא רק בציפוף אורבני, אלא גם בריכוז הולך וגדל של תשתיות פיזיות, מערכות תחבורה ככולל כבישים ורכבות, תחנות כוח ואנגריה, אזורי תעסוקה גדלים והולכים, פקקים הולכים ומתארכים עם בעיות קריטיות הן של יוממות מתארכות והבאות לידי ביטוי בבזבוז כלכלי של מיליארדים למשק הישראלים מידי שנה בשנה, בעיות זיהום אוויר ועוד. דומה, בלשון טיפה ציורית, שמישור החוף הולך והופך להיות מעין עיר-מדינה דוגמת סינגפור והונג קונג, אולם ללא האיכויות והטכנולוגיות המאפיינות את שתי האחרונות.

משום כך אני קורא למקבלי ההחלטות אצלנו להוציא סוף סוף את הערמונים מן האש, לצמצם משמעותית את ההליכים הבירוקרטיים המתישים ולשקול ברצינות הקמת איים מלאכותיים מול חופי מדינת ישראל. פתרון זה ישחרר מיליוני דונמים יקרים מפז התפוסים כיום במישור החוף על ידי מתחמי תעשייה, תחנות כוח ואנרגיה, ויאפשר עתודה משמעותית של בניית עוד מאות אלפי יחידות דיור למען הדורות הבאים. בד בבד הוא גם יגדיל את שטחה המצומצם של ארצנו הקטנטונת, יהפוך אותה להרבה יותר "ים תיכונית" והרבה יותר "תיירותית" כשבתוך אותם איים תוקם ריוויירה של ממש, כולל מרינות, מתחמי קייט בנוסח הריוויירה הצרפתית והאיטלקית, כולל בתי מלון בסגנון RESORT , תיירות מרפא, מגרשי גולף מוקדי בילוי משולבים במתחמי עסקים. בקיצור: האיים הללו יצרפו את מדינת ישראל ל"חוג הסילון" הבינלאומי.

נכון. מדובר בעלות לא מבוטלת. נכון. מדובר בצורך להתחשב בנושא הסביבה, לא לפגוע בקו החוף הנוכחי של ישראל וכמובן בעולם התת מימי הייחודי. אולם, וזה אולם, גדול, האלטרנטיבה של לשבת בחיבוק ידיים ולא לשנות את המצב הקיים בו רוב רובה של אוכלוסיית המדינה מתרכז ברצועת חוף צרה, מה שלא נכון, לא אורבנית, לא ביטחונית ולא מבחינת איכות החיים של הדור הבא, הינה אלטרנטיבה קשה בעשרות מונים. אין לי צל של ספק שאם נדע לאמץ מבני בריתנו החדשים באיחוד האמירויות את הטכנולוגיה והשיטה שבה ביצעו את פרויקט "איי התמרים", אזי כבר בשנים הקרובות נראה מול חופי ישראל לא רק אסדות גז אלא גם יבשה חדשה. וזה שמדובר במנופי צמיחה אדירים למשק הישראלי בימי מגיפת הקורונה כבר אמרנו? חומר למחשבה!

*כותב המאמר, רוני מזרחי, הינו נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"

בחן את עצמך: האם אתם בקיאים בתחום ההתחדשות העירונית

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן 

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות