נגד הוועדה המקומית הוגשו שתי תביעות בסך 36 מיליון שקל בגין אישור התכנית. רוב התביעה נדחתה: "לא התייחסו ליתרונות הקיימים בפרויקט"
הוועדה המקומית תל אביב תפצה בעלי קרקע ברחוב הרכב בעיר בכ-1.4 מיליון שקל, בגלל ירידת ערך נכסיהם בעקבות אישור תכנית גשר השלושה. חוות דעת משפטית, המבוססת על דוח שמאי, קובעת כי יש לפצות את התובעים, שסכום התביעה המקורי שהגישו עמד על כ-36 מיליון שקל. הוועדה המקומית צפויה לדון בחוות הדעת בישיבתה השבוע.
תכנית תא/4113 – גשר השלושה, שאושרה בשנת 2019, מציעה הקמת גשר לכלי רכב, הולכי רגל ורוכבי אופניים מעל כביש נתיבי איילון, בין רחוב הרכב ורחוב השלושה בתל-אביב (להלן: גשר השלושה). הגשר יהיה ברוחב עד 50 מ' ויכלול, בנוסף על נתיבי התנועה, המדרכות ושבילי האופניים. הוועדה המקומית תדון השבוע בשתי תביעות ירידת ערך שהוגשו נגדה בעקבות אישור התכנית.
תביעה אחת, בסך 7,830,000 שקל, הוגשה על ידי בעלי זכויות של מקרקעין ברחוב הרכב מס' 9, ששטחו 514 מ"ר. התובעים טוענים כי התוכנית הביאה לירידת ערך הקרקע של שטח מדוד של כ-203 מ"ר המסומן בייעוד דרך, וכן צמצמה את זכויות הבניה לתעסוקה/משרדים ומגורים.
התביעה השנייה, בסך 28,100,000 שקל, הוגשה על ידי בעלי זכויות על המקרקעין ברחוב הרכב מס' 11-13. לטענת התובעים, התכנית גרמה ירידת ערך הקרקע של שטח מדוד של כ- 688 מ"ר המסומן בייעוד דרך. כמו כן, התכנית צמצמה את שטחי הבנייה לתעסוקה/משרדים ומגורים. עוד נטען בתביעה כי לאחר סימון חלק מהמגרש לדרך נותר מגרש לא רגולרי שצורתו מקשה על היתכנות מימוש זכויות בניה בו. בסך הכל, היקף התביעות בעקבות אישור תכנית גשר השלושה עמד על 35,930,000 שקל.
שמאי הוועדה המקומית רחל פרנקו וניסן פרנקו, שבחנו את התביעות וכתבו חוות דעת שמאיות על שתיהן, דחו את הטענה שהעלו התובעים בשתי התביעות, שלפיהן התכנית פגעה בזכויות שהוקנו להם במסגרת תכנית המתאר הכוללנית (תא500). השיאים קבעו בחוות דעתם כי הזכויות הכלולות בתכנית תא5000 אינן במעמד של זכויות מוקנות ואף לא ניתן להוציא מכוחה היתרי בניה. משכך, נקבע, אין להביאן בחשבון כחלק מהזכויות במצב התכנוני הקודם.
עוד נכתב כי "שמאי התובע אינו מתייחס במסגרת חוות דעתו ליתרונות הקיימים בפרויקט גשר השלושה. פרויקט גשר השלושה יוביל לצמצום בעומסי התנועה הקיימים כיום בסביבה הקרובה וכן למרחב נגיש יותר ברמה מקומית ואזורית תוך שיפור הנגישות לרחוב הרכב לא רק ברמה מטרופולינית אלא גם ברמה מקומית לרווחת תושבי הרחוב והסביבה הקרובה". יתרה מכך, נכתב עוד, שמאי התובע אינו מביא בחשבון תרומת שווי במצב החדש לשטחים ביעוד דרך. גם הטענה שלפיה החלק שנותר מהמגרשים מהווה שטח לא רגולרי נדחתה על ידי השמאים.
עם זאת, שמאי הוועדה קיבלו באופן חלקי את התביעות וקבעו תוך התייחסות לטיעונים שהועלו בחוות דעת שמאי התובעים, בנוגע לתביעה הראשונה, נקבע כי התכנית גרמה לירידת ערך במקרקעי התובעים בסך של 675,840 שקל. בנוגע לתביעה השנייה, נקבע כי גרמה לירידת ערך של 711,360 שקל.
עורכי הדין של הוועדה, מיכל דיק ועוז חנגאדי, כתבו בחוות דעת משפטית כי התובעים התעלמו מהתכנית הקודמת שחלה על הקרקע (תא 1205), ששינתה את ייעוד הנכס מאזור תעשיה לאזור לתכנון בעתיד. לטענת עורכי הדין של העירייה, "קביעת שמאי התובעים ולפיה תכנית 1205 אינה מהווה חלק מהמצב התכנוני הקודם, הינה קביעה שגויה וחסרת כל בסיס".
בנוסף, חוות הדעת המשפטית שבה ואשררה את טענות שמאי הוועדה המקומית שדחתה את טענת התובעים שלפיה התכנית פגעה בזכויות שמוקנות על בסיס תכנית המתאר העירונית, וקבעו כי תכנית 5000 הכוללנית, אינה מקנה זכויות מאחר ונדרש הליך של אישור של תכנית מכוחה. לכן, הזכויות מכוחה אינן חלק מהמצב התכנוני הקודם לתכנית 4113. לסיכום, עורכי הדין של הוועדה קבעו, על בסיס חוות הדעת השמאית, כי יש לדחות את רוב התביעות, ולהורות על קבלה חלקית של תביעת הפיצויים בסכום כולל של 675,840 שקל עבור התביעה הראשונה (8.6 אחוזים מהיקף התביעה), ו-711,360 שקל עבור התביעה השנייה, (2.5 אחוזים מהיקף התביעה המקורית) ובסך הכל 1,387,200 שקל (כ-3.8 אחוז מהיקף התביעות המקוריות).
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
