חלק מוועדות התכנון בישראל מצאו פטנט. במקום לכתוב הנחיות פשוטות ובהירות שיקלו על בונים ויזמים, הן מסבכות ומוציאות הנחיות עם הררי סעיפים ותתי סעיפים. ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז מרכז: "הוועדה המקומית טעתה, בכל הכבוד, בפרשנות הסמכות שנקבעה בחוק לקביעת הנחיות מרחביות"
בצל ביקורת נוקבת על כך שהוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה ניסתה לנצל את מכשיר ההנחיות המרחביות מעבר לסמכותה, קבעה ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז מרכז כי: "הוועדה המקומית טעתה, בכל הכבוד, בפרשנות הסמכות שנקבעה בחוק לקביעת הנחיות מרחביות. לפיכך אנו מחליטים, כי עד לגיבוש נוסח מתוקן של הנחיות מרחביות שיאושר בוועדה המקומית באופן התואם את הסמכות שניתנה לה בחוק, יהיה לכל ההנחיות המרחביות שאינן במחלוקת בין הצדדים וכן להוראות שאיננו מבטלים כמפורט להלן- המעמד שהתכוונה הוועדה המקומית להקנות להן ממילא: של מסמך מדיניות שניתן לשקול לסטות ממנו במקרים המתאימים".
ועדת הערר הוסיפה: "עולה, אפוא, כי הוועדה המקומית לא הבינה אל נכון – בכל הכבוד – את תכליתו ומהותו המשפטית של מוסד ההנחיות המרחביות האמור בסעיף 145ד לחוק התכנון והבניה, והיא קבעה הנחיות מרחביות שאינן עולות בקנה אחד עם הסמכות שניתנה לה בחוק. אין מנוס מהמסקנה, כי הכללים שקבעה לעצמה הוועדה המקומית נועדו – בעיניה עצמה – לעגן בכתב מדיניות תכנונית שאינה קשיחה, וכאשר היא במפורש מעוניינת לשמר לעצמה שיקול הדעת לסטות ממנה במקרים מסוימים.
"משכך אנו סבורים, כי לא ניתן לקיים במעמד מחייב של הנחיות מרחביות גם את ההוראות שאינן שנויות לפנינו במחלוקת ואת אלה שאנו מחליטים להותיר בתוקף (בשינויים אלה או אחרים) – שאז ממילא לא ניתן יהיה לסטות מהן וזאת בניגוד למה שהוועדה המקומית עצמה ראתה לנגד עיניה בקביעתן", כך נכתב.
משרדנו היה שותף בשעתו לניהול תיק מורכב בוועדת ערר תל אביב כנגד ההנחיות המרחביות בתל אביב, שבעקבותיו בוטלו חלק ניכר מההנחיות וכן ניתנה הוראה לתקן חלקים אחרים.
חלק מועדות התכנון בישראל מצאו פטנט. במקום לקיים את הנחית המחוקק ולכתוב הנחיות פשוטות ובהירות שיקלו על בונים ויזמים, הועדות מוציאות הנחיות עם הררי סעיפים ותתי סעיפים שבמקום להקל מקשות ומסבכות וחמור מכך, המועד להתמודד עם ההנחיות הינו בתוך 30 יום מפרסומן ולכן בוועדות רבות עוברות הנחיות אלה מתחת ל"רדאר" והיזמים והמתכננים מגלים אותם רק ערב הבניה. נשמעת שעוותם ולא ניתן להושיע ואזי ממתוק יצא עז. דווקא הדוגמאות של תל אביב ופתח תקוה מעידות שכאשר יש גופים שמוכנים להילחם על נוסח ההנחיות, הן מטבלות או שהן מתוקנות באופן דרמטי.
עוד נציין כי בעוד שלגבי תכניות אפשר המחוקק לבקש הקלה מהוראותיהן, על מנת שמי שעומד בדרישות ההקלה יוכל לבקש גמישות שתאפשר להפוך את הקונפקציה לחליפה לפי מידה, הרי שלגבי הנחיות מרחביות (למעט הנחיות פרטניות) המחוקק לא אפשר מכשיר דמוי הקלה או שיקול דעת של ועדות תכנון…בסיכומם של דברים התוצאה בד"כ תהא הכבדה, שיהוי והתייקרות המוצר התכנוני ועל כך נאמר 'תפסת מרובה לא תפסת'.
ועדת הערר פירטה עילות לפסילת הנחיות מרחביות שניתן להסיק מהן, לדעתנו, על תפיסת עולמה של ועדת הערר בהקשר זה (נדגיש כי מדובר בדוגמאות מספר ולא ברשימה ממצה):
*הכותב, עו"ד עפר טויסטר, הינו שותף במשרד עו"ד עפר טויסטר העוסק בדיני תכנון ובניה
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
