היוזמה לחייב בניינים חדשים, לרבות כאלו שעברו התחדשות עירונית, בניהול אחזקת המבנים נשמעה מבטיחה אבל נשארה על הנייר. עד היום לא קיימת חקיקה המסדירה את הנושא ובתוך כך, את החובה לבדוק את תקינות מערכות גילוי וכיבוי אש למניעת שריפות בבניינים // דעה
מאת: שלי גרויסמן – טוב
מעל שנה חלפה מאז הכריז משרד המשפטים על היוזמה שתחייב בניינים חדשים-בניהם גם כאלו שעברו הליך תמ"א או פינוי בינוי ובניינים משופצים לשכור חברות אחזקה, שתפקידן יהיה- בין היתר- לוודא התקנה ותחזוקה שוטפת וקבועה של התשתיות בבניין, בהן גם מערכות גילוי וכיבוי אש שיכולות להציל חיים בעת שריפה. מאז הוכרזה היוזמה, לקח זמן רב עד שקמה ממשלה בישראל ועדיין לא ניתן לה תוקף חוקי. המשמעות? אלפי משפחות, וייתכן שאף למעלה מזה, אינן מוגנות בימים אלה מפני שריפה שעלולה לעלות בחיי אדם.
כידוע, בניינים רבים בישראל מצויים במצבי תת תחזוקה קשים. בניינים מסוימים זוכים להתחדש ועוברים או עברו תהליכי התחדשות עירונית. לאחר שהבניין חודש וחוזק, או אפילו נהרס ונבנה מחדש, על מנת לקבל טופס אכלוס מותקנות בבניין מערכות גילוי עשן וכיבוי אש בסיסיות כמו גלאי עשן וספרינקלרים. אך אם מערכות אלו לא מתוחזקות כראוי ובזמן, אחרי שנתיים שלוש יתכן והן לא יהיו תקינות והדיירים נמצאים בסכנה אמיתית ואפילו לא יודעים זאת.
באופן אבסורדי לרוב דיירים דואגים להחליף נורות, לא חוסכים על ניקיון חדר המדרגות, אבל אמצעי הבטיחות סובלים מהזנחה קשה ומחדלים כמו במקרים בהם, למשל, ניטרל אחד הדיירים את מערכת גילוי האש ולא הפעיל אותה בחזרה. בבניינים רבי קומות יש צורך בתחזוקה משמעותית יותר, והטכנולוגיות המותקנות בהם זקוקות לתחזוקה קבועה מחשש לתקלות. גם במבנים נמוכים יותר, של 10 קומות חברות ניהול, להבדיל מוועדי הבתים המוכרים, יכולות לתת מענה מקצועי שכולל גם את הצד של הטיפול הטכני והבטיחותי, וגם את הפן הכלכלי והארגוני.
היוזמה של משרד המשפטים להטיל על חברות האחזקה את האחריות לוודא ולבדוק תקינות של מערכות גילוי אש, במקום להטיל משימה זו על וועדי הבתים- שמתנדבים למשימה ולא תמיד מצליחים לעמוד בעומס, היא נכונה. אבל הדרך עוד ארוכה. במיוחד כאשר אין חוק ואין תקנות מספקות בכל הקשור לאכיפת התחזוקה במערכות גילוי אש בבנייני מגורים. בישראל, כמו בישראל, לא קיימים חוקים או תקנות שיחייבו ויאכפו את תחזוקת מערכות ההגנה מפני שריפות. מדובר כאן בלקונה בעייתית שמצריכה פתרון מידיי. איך ייתכן שמערכות אחרות באותו בניין כמו מעליות מקבלות יחס "מועדף" ונמצאות תחת פיקוח הרגולטור מספר פעמים בשנה, בעוד שמערכות לא פחות חשובות (ואם לא יותר) כמו מערכות גילוי אש וניהול עשן אינן מקבלות יחס דומה?
לכן, יש לקוות כי בבואה של הממשלה החדשה, להעניק תוקף חוקי ליוזמה החשובה של משרד הפנים, יזכרו מקבלי ההחלטות גם לשרטט קווים ברורים המכריעים מהן הדרישות והחובות המצויות בתחום האחריות של חברות הניהול. זוהי העת לשים סוף למצב האבסורדי בו החנויות
בקומת הקרקע מוגנות ומוכנות לכל תרחיש ואילו בתי ומגדלי מגורים מרובי קומות בהם מצויים בכל עת מאות דיירים עשויים להפוך למלכודת מוות בשל תקלה חשמלית שלא אותרה בזמן.
*כותבת המאמר הנה שלי גרויסמן – טוב, מנהלת השיווק בחברת טלפייר המייצרת מערכות לגילוי וכיבוי אש.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
